se mange avec un non-cohen à la table, et elle est donnée à tout cohen que l’on veut.
נאכלת עם הזר על השלחן וניתנת לכל כהן שירצה
’Houlin 104b חולין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Abayé lui dit : Certes, s’il nous avait appris [cela de] la ’hala de l’extérieur de la terre [apportée] en terre [d’Israël], où il y aurait lieu de décréter à cause de la ’hala de la terre [d’Israël], qui est de la Torah, et que nous ne décrétions pas, on pourrait en apprendre [que l’on ne décrète pas un décret pour un décret].
אמר ליה אביי בשלמא אי אשמועינן חלת חוצה לארץ בארץ דאיכא למיגזר משום חלת הארץ דאורייתא ולא גזרינן איכא למשמע מינה
Mais pour l’extérieur de la terre, c’est parce qu’il n’y a pas lieu de décréter. Tandis qu’ici, si tu lui permets de servir de la volaille et du fromage, il en viendra à servir de la viande et du fromage, et à manger de la viande dans du lait, [ce qui est interdit] par la Torah.
אלא חו"ל משום דליכא למיגזר הוא אבל הכא אי שרית ליה לאסוקי עוף וגבינה אתי לאסוקי בשר וגבינה ומיכל בשר בחלב דאורייתא
Rav Chéchet objecta : En fin de compte, c’est du froid avec du froid ! Abayé dit : C’est un décret, de peur qu’il ne [les] serve dans une marmite bouillante.
מתקיף לה רב ששת סוף סוף צונן בצונן הוא אמר אביי גזירה שמא יעלה באילפס רותח
En fin de compte, c’est un récipient secondaire, et un récipient secondaire ne cuit pas ! Mais c’est un décret, de peur qu’il ne [les] serve dans la marmite d’origine.
סוף סוף כלי שני הוא וכלי שני אינו מבשל אלא גזירה שמא יעלה באילפס ראשון:
MICHNA: La volaille peut être servie avec le fromage sur la table, mais on ne la mange pas [avec], selon les paroles de Beit Chammaï. Et Beit Hillel disent : On ne la sert pas et on ne la mange pas. Rabbi Yossé dit : C’est l’une des indulgences de Beit Chammaï et des rigueurs de Beit Hillel.
מתני׳ העוף עולה עם הגבינה על השולחן ואינו נאכל דברי ב"ש וב"ה אומרים לא עולה ולא נאכל א"ר יוסי זו מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה
De quelle table ont-ils parlé ? De la table sur laquelle on mange. Mais sur la table sur laquelle on dispose les mets, on peut placer l’un à côté de l’autre sans s’inquiéter.
באיזה שולחן אמרו בשולחן שאוכל עליו אבל בשולחן שסודר עליו את התבשיל נותן זה בצד זה ואינו חושש:
GUEMARA: Rabbi Yossé, c’est la même chose que le premier Tanna ! Et si tu dis que la consommation elle-même les sépare, car le premier Tanna dit : Ils divergent sur le fait de servir, mais sur la consommation ils ne divergent pas, et Rabbi Yossé lui dit : [Même sur] la consommation elle-même, c’est l’une des indulgences de Beit Chammaï et des rigueurs de Beit Hillel ;
גמ׳ רבי יוסי היינו ת"ק וכ"ת אכילה גופה איכא בינייהו דקאמר ת"ק בהעלאה קא מיפלגי באכילה לא פליגי ואמר ליה רבי יוסי אכילה גופה מקולי בית שמאי ומחומרי ב"ה
or il est enseigné : Rabbi Yossé dit : Six choses font partie des indulgences de Beit Chammaï et des rigueurs de Beit Hillel, et voici l’une d’elles : La volaille peut être servie avec le fromage sur la table, mais on ne la mange pas [avec], selon les paroles de Beit Chammaï ; et Beit Hillel disent : On ne la sert pas et on ne la mange pas.
והתניא רבי יוסי אומר ששה דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה וזו אחת מהן עוף עולה עם הגבינה על השולחן ואינו נאכל דברי ב"ש ובה"א לא עולה ולא נאכל
Mais voici ce qu’elle nous apprend : Qui est le premier Tanna ? Rabbi Yossé. [Et on l’a cité nommément, car] quiconque dit une chose au nom de celui qui l’a dite apporte la délivrance au monde, ainsi qu’il est dit : « Et Esther le dit au roi au nom de Mardochée » (Est 2, 22).
אלא הא קמשמע לן מאן תנא קמא רבי יוסי כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר (אסתר ב, כב) ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי
Agra, le beau-père de Rabbi Abba, enseigna : La volaille et le fromage se mangent sans retenue. C’est lui qui l’a enseigné et c’est lui qui l’a expliqué : sans ablution des mains et sans essuyage de la bouche.
תנא אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן הוא תני לה והוא אמר לה בלא נטילת ידים ובלא קינוח הפה
Rav Yits’hak, fils de Rav Mecharchia, se rendit chez Rav Achi. On lui apporta du fromage, il en mangea ; on lui apporta de la viande, il en mangea, sans s’être lavé les mains. Ils lui dirent : Agra, le beau-père de Rabbi Abba, n’a-t-il pas enseigné : La volaille et le fromage se mangent sans retenue ? La volaille et le fromage, oui ; la viande et le fromage, non !
רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי רב אשי אייתו ליה גבינה אכל אייתו ליה בשרא אכל ולא משא ידיה אמרי ליה והא תאני אגרא חמוה דרבי אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן עוף וגבינה אין בשר וגבינה לא
Il leur répondit : Cela vaut la nuit ; mais le jour, voici, je vois [que mes mains sont propres].
אמר להו הני מילי בליליא אבל ביממא הא חזינא
Il est enseigné : Beit Chammaï disent : On essuie [la bouche] ; et Beit Hillel disent : On la rince. Que signifie « on essuie » et que signifie « on rince » ?
תניא בית שמאי אומרים מקנח ובית הלל אומרים מדיח מאי מקנח ומאי מדיח
Original : Chullin 104b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.