pourquoi le lait est-il permis ? Le lait est nevéla !
חלב אמאי מותר חלב נבלה הוא
’Houlin 108b חולין
En réalité, Rav pense que [ce qu’]il est possible d’extraire en pressant est interdit, mais là c’est différent, car le verset dit : « Tu ne cuiras pas le chevreau dans le lait de sa mère » (Ex 23, 19) : la Torah a interdit le chevreau, et non le lait.
לעולם קסבר רב אפשר לסוחטו אסור ושאני התם דאמר קרא (שמות כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו גדי אסרה תורה ולא חלב
Et Rav pense-t-il que la Torah a interdit le chevreau et non le lait ? N’a-t-il pas été dit : Une demi-olive de viande et une demi-olive de lait que l’on a cuites ensemble, Rav dit : On est flagellé pour les avoir mangées, mais on n’est pas flagellé pour les avoir cuites. Et si tu pensais que la Torah a interdit le chevreau et non le lait, pourquoi est-on flagellé pour les avoir mangées ? C’est une demi-mesure !
וסבר רב גדי אסרה תורה ולא חלב והא איתמר חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה אמר רב לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בשולו ואי ס"ד גדי אסרה תורה ולא חלב אאכילה אמאי לוקה חצי שיעור הוא
Mais en réalité, Rav pense que le lait aussi est interdit. Et ici, de quoi s’agit-il ? D’un cas où elle est tombée dans un chaudron bouillant : elle absorbe, mais elle ne rejette pas.
אלא לעולם קסבר רב חלב נמי אסור והכא במאי עסקינן כגון שנפל לתוך יורה רותחת דמבלע בלע מפלט לא פלט
En fin de compte, lorsqu’elle se repose, elle rejette de nouveau ! [Il s’agit d’un cas] où l’on s’est hâté de la retirer.
סוף סוף כי נייח הדר פליט כשקדם וסילקו
Le texte même : Une demi-olive de viande et une demi-olive de lait que l’on a cuites ensemble, Rav dit : On est flagellé pour les avoir mangées, mais on n’est pas flagellé pour les avoir cuites. De quelque manière que tu le prennes : si elles se combinent, qu’on soit flagellé aussi pour la cuisson ; si elles ne se combinent pas, qu’on ne soit pas flagellé non plus pour la consommation !
גופא חצי זית בשר וחצי זית חלב שבשלן זה עם זה אמר רב לוקה על אכילתו ואינו לוקה על בשולו מה נפשך אי מצטרפין אבשול נמי לילקי אי לא מצטרפין אאכילה נמי לא לילקי
En réalité, elles ne se combinent pas, et il s’agit d’un cas où [la viande] provient d’un grand chaudron [de lait].
לעולם לא מצטרפי ובבא מיורה גדולה
Et Lévi dit : On est flagellé aussi pour la cuisson. Et Lévi a enseigné de même dans sa baraïta : De même que l’on est flagellé pour la consommation, ainsi est-on flagellé pour la cuisson. Et de quelle cuisson ont-ils parlé ? D’une cuisson telle que d’autres la mangent en raison de sa cuisson.
ולוי אמר אף לוקה על בשולו וכן תני לוי במתניתין כשם שלוקה על אכילתו כך לוקה על בשולו ובאי זה בשול אמרו בבשול שאחרים אוכלין אותו מחמת בשולו
Et [la question de ce qu’]il est possible d’extraire en pressant est elle-même [l’objet d’une controverse entre] Tannaïm. Car il est enseigné : Une goutte de lait qui est tombée sur un morceau [de viande] : dès qu’elle a donné du goût au morceau, le morceau lui-même devient nevéla, et il rend interdits tous les morceaux, parce qu’ils sont de son espèce ; ce sont les paroles de Rabbi Yehouda.
ואפשר לסוחטו עצמו תנאי היא דתניא טפת חלב שנפלה על החתיכה כיון שנתנה טעם בחתיכה החתיכה עצמה נעשת נבלה ואוסרת כל החתיכות כולן מפני שהן מינה דברי ר' יהודה
Et les Sages disent : [Il n’est interdit] que si elle donne du goût au bouillon, au dépôt et aux morceaux.
וחכ"א עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות
Rabbi dit : Les paroles de Rabbi Yehouda paraissent [justes] lorsqu’on n’a pas remué et pas couvert, et les paroles des Sages lorsqu’on a remué et couvert.
אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בשלא ניער ושלא כסה ודברי חכמים בשניער וכסה
Que signifie « on n’a pas remué et pas couvert » ? Diras-tu qu’on n’a pas du tout remué et pas du tout couvert ? [Le morceau] absorbe, mais ne rejette pas !
מאי לא ניער ולא כסה אילימא לא ניער כלל ולא כסה כלל מבלע בלע מפלט לא פלט
Mais [diras-tu qu’]on n’a pas remué au début, mais seulement à la fin, et qu’on n’a pas couvert au début, mais seulement à la fin ? Pourquoi [tout serait-il interdit] ? Voici qu’il a absorbé, et voici qu’il a rejeté !
ואלא לא ניער בתחלה אלא בסוף ולא כסה בתחלה אלא בסוף אמאי הא בלע והא פלט
Il pense que [ce qu’]il est possible d’extraire en pressant est interdit.
קסבר אפשר לסוחטו אסור
Original : Chullin 108b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.