elle-même dans son propre lait, d’où [le sais-je] ? Tu diras : C’est un raisonnement a fortiori. Si, là où le petit n’est pas interdit avec le petit pour l’abattage, le petit est interdit avec la mère pour l’abattage, là où le petit est interdit avec le petit pour la cuisson, n’est-il pas logique que le petit soit interdit avec la mère pour la cuisson ? Le texte dit : « dans le lait de sa mère ».
היא עצמה בחלבה מנין אמרת ק"ו ומה במקום שלא נאסר פרי עם פרי בשחיטה נאסר פרי עם האם בשחיטה מקום שנאסר פרי עם פרי בבשול אינו דין שנאסר פרי עם האם בבשול ת"ל בחלב אמו
Pourquoi me faut-il un verset ? Cela se déduit [par raisonnement] ! Rav A’hadvoï bar Ami dit : Parce qu’on peut dire : le cheval, fils d’une jument, frère d’une mule, le prouvera, car le petit avec le petit est interdit [pour l’accouplement], et le petit avec la mère est permis.
הא למה לי קרא הא אתיא לה אמר רב אחדבוי בר אמי משום דאיכא למימר סוס בן סוסיא אחי פרדה יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם
Mais Mar, fils de Ravina, dit : Parce qu’on peut dire : l’esclave, fils d’une servante, frère d’une affranchie, le prouvera, car le petit avec le petit est interdit, et le petit avec la mère est permis.
אלא אמר מר בריה דרבינא משום דאיכא למימר עבד בן שפחה אחי משוחררת יוכיח שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם
Là, c’est l’acte d’affranchissement qui en est la cause, car l’esclave, fils d’une affranchie, frère d’une servante, le prouvera : le petit avec le petit est permis, et le petit avec la mère est interdit.
התם גט שיחרור הוא דקא גרים דהא עבד בן משוחררת אחי שפחה יוכיח שמותר פרי עם פרי ואסור פרי עם האם
Mais Rav Idi bar Avin dit : Parce qu’on peut dire : le mélange des semences le prouvera, car le fruit avec le fruit est interdit, et le fruit avec la mère est permis. Le fruit avec le fruit n’est-il pas interdit uniquement par l’intermédiaire de la mère [la terre] ? Car du blé et de l’orge dans une jarre ne sont pas interdits !
אלא אמר רב אידי בר אבין משום דאיכא למימר כלאי זרעים יוכיחו שאסור פרי עם פרי ומותר פרי עם האם כלום נאסר פרי עם פרי אלא ע"י האם דהא חיטי ושערי בכדא ולא מיתסרו
Mais Rav Achi dit : Parce qu’on peut dire : Qu’en est-il du petit avec le petit ? Ce sont deux corps. Diras-tu [la même chose] du petit avec la mère, qui sont un seul corps ? C’est pourquoi le verset a été nécessaire.
אלא אמר רב אשי משום דאיכא למימר מה לפרי עם פרי שכן שני גופים תאמר בפרי עם האם שכן גוף אחד משום הכי איצטריך קרא
Rav Achi dit : D’où [savons-nous] que la viande dans le lait est interdite à la consommation ? Car il est dit : « Tu ne mangeras aucune abomination » (Dt 14, 3) : tout ce que J’ai fait abominable pour toi est [compris] dans « tu ne mangeras pas ».
אמר רב אשי מנין לבשר בחלב שאסור באכילה שנאמר (דברים יד, ג) לא תאכל כל תועבה כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל
Et je n’ai que la consommation ; le profit, d’où [le sais-je] ? Selon Rabbi Abbahou, car Rabbi Abbahou a dit au nom de Rabbi Éléazar : Partout où il est dit « il ne sera pas mangé », « tu ne mangeras pas », « vous ne mangerez pas », l’interdit de consommation et l’interdit de profit sont tous deux impliqués, jusqu’à ce que l’Écriture te précise [autrement], comme elle te l’a précisé pour la nevéla : à l’étranger résident par don, et au païen par vente.
ואין לי אלא באכילה בהנאה מנין כדרבי אבהו דאמר ר' אבהו א"ר אלעזר כל מקום שנאמר לא יאכל לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע עד שיפרוט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבלה לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Car il est enseigné : « Vous ne mangerez d’aucune nevéla ; à l’étranger qui est dans tes portes tu la donneras et il la mangera, ou vends-la à l’étranger » (Dt 14, 21). Je n’ai que l’étranger résident par don et le païen par vente ; l’étranger résident par vente, d’où [le sais-je] ? Le texte dit : « à l’étranger… tu la donneras… ou vends-la ».
דתניא (דברים יד, כא) לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכור לנכרי אין לי אלא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה לגר במכירה מנין ת"ל לגר תתננה או מכור
Le païen par don, d’où [le sais-je] ? Le texte dit : « tu la donneras… ou vends-la à l’étranger ». Il se trouve que l’étranger résident et le païen [peuvent la recevoir] aussi bien par vente que par don ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Les paroles sont [à prendre] comme elles sont écrites : à l’étranger résident par don, et au païen par vente.
לעובד כוכבים בנתינה מנין ת"ל תתננה או מכור לנכרי נמצא אחד גר ואחד עובד כוכבים בין במכירה בין בנתינה דברי ר"מ רבי יהודה אומר דברים ככתבן לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Si tu pensais [qu’il en est] comme le dit Rabbi Meïr, que le Miséricordieux écrive : « Vous ne mangerez d’aucune nevéla ; à l’étranger qui est dans tes portes tu la donneras et il la mangera, et vends-la » ! Pourquoi me faut-il « ou » ? Déduis-en qu’il vient [enseigner que] les paroles sont [à prendre] comme elles sont écrites : à l’étranger résident par don, et au païen par vente.
מ"ט דרבי יהודה אי ס"ד כדקאמר ר"מ לכתוב רחמנא לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכור או למה לי ש"מ לדברים ככתבן הוא דאתא לגר בנתינה ולעובד כוכבים במכירה
Et Rabbi Meïr te dira : Ce « ou » sert à faire passer le don à l’étranger résident avant la vente au païen. Et Rabbi Yehouda[te dira] : Pour faire passer le don à l’étranger résident avant la vente au païen, il n’est pas besoin de verset ; c’est une évidence : celui-ci, tu as l’ordre de le faire vivre, et celui-là, tu n’as pas l’ordre de le faire vivre.
ור"מ אמר לך האי או להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים ורבי יהודה להקדים נתינה דגר למכירה דעובד כוכבים לא צריך קרא סברא הוא זה אתה מצווה להחיותו וזה אי אתה מצווה להחיותו:
Original : Chullin 114b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.