n’est pas conforme à Rabbi El’aï.
דלא כר' אלעאי
’Houlin 136b חולין
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Alors, de même que pour la terouma on ne [prélève] pas d’une espèce pour une autre espèce, de même pour les prémices de la tonte on ne [prélèverait] pas d’une espèce pour une autre espèce ?
אי מה תרומה ממין על שאינו מינו לא אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא
Et pour la terouma, d’où le savons-nous ? Car on a enseigné : S’il avait deux espèces de figues, noires et blanches, et de même deux espèces de blé, on ne prélève pas la terouma et les dîmes de l’une pour l’autre. Rabbi Its’hak dit au nom de Rabbi El’aï : Beit Chammaï disent qu’on ne prélève pas, et Beit Hillel disent qu’on prélève. De même, pour les prémices de la tonte, [on ne prélèverait] pas d’une espèce pour une autre ?
וגבי תרומה מנלן דתניא היו לו שני מיני תאנים שחורות ולבנות וכן שני מיני חטין אין תורמים ומעשרים מזה על זה ר' יצחק אומר משום ר' אלעאי ב"ש אומרים אין תורמין וב"ה אומרים תורמין אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא
— Oui. Mais n’avons-nous pas appris : S’il avait deux espèces, grises et blanches, et lui a vendu les grises mais non les blanches, celui-ci donne pour lui-même et celui-là donne pour lui-même ?
אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו
Mais alors, la fin, qui enseigne : « Les mâles mais non les femelles, celui-ci donne pour lui-même et celui-là donne pour lui-même » — est-ce aussi parce que ce sont deux espèces ?
אלא מעתה סיפא דקתני זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו הכי נמי משום דתרי מיני נינהו
C’est plutôt un bon conseil qu’elle nous enseigne : qu’il lui donne de celle-ci, qui est tendre, et de celle-là, qui est dure ; ici aussi, c’est un bon conseil qu’elle nous enseigne : qu’il leur donne des deux.
אלא עצה טובה קמ"ל דליתיב ליה מהאי דרכיך ומהאי דאשון הכא נמי עצה טובה קמ"ל דליתיב להו מתרוייהו
Or nous avons établi que la Michna n’est pas conforme à Rabbi El’aï.
הא אוקימנא למתניתין דלא כר' אלעאי
Alors, de même que pour la terouma nous exigeons des prémices dont le reste soit reconnaissable, de même pour les prémices de la tonte [faudrait-il] que le reste soit reconnaissable ? — Oui.
אי מה תרומה בעינן ראשית ששיריה ניכרין אף ראשית הגז ששיריה ניכרין אין
Mais n’avons-nous pas appris : Celui qui dit : « Toute mon aire est terouma » ou « Toute ma pâte est ’hala » n’a rien dit ; donc [s’il dit] : « Toutes mes tontes sont prémices », ses paroles sont valables ? Et on a enseigné dans une autre [baraïta] : Il n’a rien dit.
והתנן האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום הא כל גזיי ראשית דבריו קיימין ותניא אידך לא אמר כלום
N’est-ce donc pas qu’on doit en déduire que l’une est l’avis de Rabbi El’aï et l’autre celui des Sages ? Déduis-en.
אלא לאו שמע מינה הא רבי אלעאי והא רבנן שמע מינה
Rav Na’hman bar Its’hak a dit : Aujourd’hui, l’usage du monde suit ces trois anciens : selon Rabbi El’aï pour les prémices de la tonte, ainsi qu’on l’a enseigné : Rabbi El’aï dit : Les prémices de la tonte ne s’appliquent qu’en terre [d’Israël] ;
אמר רב נחמן בר יצחק האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי כר' אלעאי בראשית הגז דתניא רבי אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ
et selon Rabbi Yehouda ben Betéra pour les paroles de la Torah, ainsi qu’on l’a enseigné : Rabbi Yehouda ben Betéra dit : Les paroles de la Torah ne reçoivent pas l’impureté ;
וכר' יהודה בן בתירה בדברי תורה דתניא ר' יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה
et selon Rabbi Yochiya pour les mélanges (kilayim), ainsi qu’on l’a enseigné : Rabbi Yochiya dit : On n’est jamais coupable tant qu’on n’a pas semé du blé, de l’orge et un pépin de raisin d’un seul jet de la main.
וכר' יאשיה בכלאים דתניא רבי יאשיה אומר לעולם אין חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד:
[La loi de] l’épaule est plus rigoureuse, etc. Qu’on enseigne aussi : [La loi] des prémices de la tonte est plus rigoureuse en ce qu’elle s’applique aux bêtes atteintes d’une lésion mortelle (terefa), ce qui n’est pas le cas pour les dons !
חומר בזרוע [וכו']: וליתני חומר בראשית הגז שנוהג בטרפות מה שאין כן במתנות
Ravina a dit : De qui est-ce ? C’est de Rabbi Chimon, ainsi qu’on l’a enseigné : Rabbi Chimon exempte les bêtes terefa des prémices de la tonte. Quelle est la raison de Rabbi Chimon ? Il déduit « don »–« don » des dons : de même que pour les dons, la terefa n’est pas [soumise], de même pour les prémices de la tonte, la terefa n’est pas [soumise].
אמר רבינא הא מני ר' שמעון היא דתניא ר' שמעון פוטר את הטרפות מראשית הגז מאי טעמא דר' שמעון יליף נתינה נתינה ממתנות מה מתנות טרפה לא אף ראשית הגז נמי טרפה לא
Mais s’il déduit « don »–« don » des dons, qu’il déduise « don »–« don » de la terouma : de même que la terouma [s’applique] en terre [d’Israël] et non hors de la Terre, de même les prémices de la tonte [s’appliqueraient] en terre [d’Israël] et non hors de la Terre ! Pourquoi alors avons-nous appris : Les prémices de la tonte s’appliquent en terre [d’Israël] et hors de la Terre ?
ואי יליף נתינה נתינה ממתנות לילף נתינה נתינה מתרומה מה תרומה בארץ אין בחו"ל לא אף ראשית הגז נמי בארץ אין בחו"ל לא אלמה תנן ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ
C’est plutôt ceci la raison de Rabbi Chimon : il déduit « petit bétail »–« petit bétail » de la dîme [du bétail] : de même que pour la dîme, la terefa n’est pas [soumise], de même pour les prémices de la tonte, la terefa n’est pas [soumise].
אלא היינו טעמא דר"ש דיליף צאן צאן ממעשר מה מעשר טרפה לא אף ראשית הגז טרפה לא
Et là-bas, d’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Tout ce qui passe sous la houlette » (Lv 27, 32) — à l’exclusion de la terefa, qui ne passe pas. Mais qu’il déduise « petit bétail »–« petit bétail » du premier-né : de même que le premier-né [est sanctifié] même terefa, de même les prémices de la tonte [s’appliqueraient] même à la terefa !
והתם מנלן דכתיב (ויקרא כז, לב) כל אשר יעבור תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת ולילף צאן צאן מבכור מה בכור אפי' טרפה אף ראשית הגז אפי' טרפה
Il est plus logique qu’il déduise de la dîme, car [contrairement au premier-né, elle ne se limite pas] aux mâles, [ne concerne pas les animaux] impurs,
מסתברא ממעשר הוה ליה למילף שכן זכרים טמאין
[s’applique] au grand nombre, [ne dépend pas de l’ouverture de] la matrice,
במרובין מרחם
[ne concerne pas] l’homme, [porte sur ce qui est] profane, [et n’a pas été prescrite] avant la Parole [du Sinaï].
אדם פשוט לפני הדבור
Au contraire, il aurait dû déduire du premier-né, car [comme les prémices de la tonte, il concerne] l’orphelin, ce qu’on a acheté,
אדרבה מבכור הוה ליה למילף שכן יתום שלקחו
l’association, le don [au cohen], en présence du cohen,
בשותפות נתנו בפני כהן
Original : Chullin 136b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.