la sainteté et la vente ; et ceux-ci sont plus nombreux !
בקדושה ומכירה והנך נפישין
’Houlin 137a חולין
Structure du débat :Baraïta 3Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[Déduire] le profane du profane lui est préférable.
פשוט מפשוט עדיף ליה:
Les prémices de la tonte ne s’appliquent qu’aux brebis. D’où ces paroles [sont-elles tirées] ? Rav ’Hisda a dit : On le déduit de « tonte »–« tonte ». Il est écrit ici : « Les prémices de la tonte de ton petit bétail, tu les lui donneras » (Dt 18, 4), et il est écrit là : « Et de la tonte de mes agneaux il se réchauffait » (Jb 31, 20) ; de même que là il s’agit d’agneaux, de même ici il s’agit d’agneaux.
ראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלים: מנא הני מילי אמר רב חסדא אתיא גיזה גיזה כתיב הכא (דברים יח, ד) ראשית גז צאנך תתן לו וכתיב התם (איוב לא, כ) ומגז כבשי יתחמם מה להלן כבשים אף כאן כבשים
Mais déduisons « tonte »–« tonte » du premier-né, ainsi qu’on l’a enseigné : « Tu ne travailleras pas avec le premier-né de ton bœuf et tu ne tondras pas le premier-né de ton petit bétail » (Dt 15, 19). Je n’en ai que le bœuf pour le travail et le petit bétail pour la tonte ;
ונילף גיזה גיזה מבכור דתניא (דברים טו, יט) לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז בכור צאנך אין לי אלא שור בעבודה וצאן בגיזה
d’où [sait-on] appliquer ce qui est dit de l’un à l’autre, et ce qui est dit de l’autre à l’un ? Le verset dit : « Tu ne travailleras pas » et « tu ne tondras pas ».
מנין ליתן האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל לא תעבוד ולא תגוז
Le verset dit : « Tu lui donneras » (Dt 18, 4) — et non pour son sac.
אמר קרא (דברים יח, ד) תתן לו ולא לשקו
Mais alors, le duvet des chèvres devrait être soumis ! — Nous exigeons une tonte, et il n’y en a pas.
אלא מעתה נוצה של עזים ליחייב בעינן גיזה וליכא
Qui as-tu entendu soutenir ce raisonnement ? Rabbi Yossé ; or Rabbi Yossé admet [qu’on parle de tonte] pour une chose dont c’est la manière.
מאן שמעת ליה האי סברא ר' יוסי הא מודי ר' יוסי במידי דאורחיה
C’est plutôt comme l’a dit Rabbi Yehochoua ben Lévi : « Pour se tenir et officier » (Dt 18, 5) — une chose apte au service ; ici aussi, une chose apte au service.
אלא כדאמר ר' יהושע בן לוי (דברים יח, ה) לעמוד לשרת דבר הראוי לשירות הכא נמי דבר הראוי לשירות
Mais alors, « tonte »–« tonte », pourquoi vient-il ? Pour ce qu’a enseigné l’école de Rabbi Yichmaël, car l’école de Rabbi Yichmaël a enseigné : Les agneaux dont la laine est rêche sont exempts des prémices de la tonte, ainsi qu’il est dit : « Et de la tonte de mes agneaux il se réchauffait ».
אלא גיזה גיזה למאי אתא לכדתנא דבי ר' ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל כבשים שצמרן קשה פטורים מראשית הגז שנאמר ומגז כבשי יתחמם
On a enseigné dans une [baraïta] : Celui qui tond les chèvres ou qui lave les brebis est exempt ; et on a enseigné dans une autre : Celui qui tond les chèvres est exempt, et celui qui lave les brebis est soumis. Ce n’est pas difficile : l’une est l’avis des Sages, et l’autre celui de Rabbi Yossé.
תני חדא גוזז את העזים ושוטף את הרחלים פטור ותניא אידך הגוזז את העזים פטור ושוטף את הרחלים חייב לא קשיא הא רבנן והא ר' יוסי
Car on a enseigné : « La glanure de ta moisson » (Lv 19, 9) — et non la glanure de la cueillette. Rabbi Yossé dit : Il n’y a de glanure que ce qui provient de la moisson.
דתניא (ויקרא יט, ט) לקט קצירך ולא לקט קיטוף ר' יוסי אומר אין לקט אלא הבא מחמת קציר
Rabbi Yossé, c’est la même chose que le premier Tanna ! — Tout [l’enseignement] est de Rabbi Yossé, et c’est ainsi qu’il enseigne : car Rabbi Yossé dit : Il n’y a de glanure que ce qui provient de la moisson.
ר' יוסי היינו ת"ק כולה ר' יוסי היא והכי קתני שר' יוסי אומר אין לקט אלא הבא מחמת קציר
Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : Rabbi Yossé admet pour une chose dont c’est la manière, ainsi qu’on l’a enseigné : Rabbi Yossé dit : « Moisson » — je n’en ai que la moisson ; celui qui arrache, d’où [le sait-on] ?
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי מודה ר' יוסי במידי דאורחיה דתניא ר' יוסי אומר קציר אין לי אלא קציר עוקר מנין
Le verset dit : « Pour moissonner » (Lv 19, 9). Celui qui cueille [à la main], d’où ? Le verset dit : « Quand tu moissonneras » (Lv 23, 22).
ת"ל (ויקרא יט, ט) לקצור תולש מנין ת"ל (ויקרא כג, כב) בקוצרך
Ravina dit à Rav Achi : Nous aussi, nous l’avons appris : Les carrés d’oignons qui sont au milieu des légumes, Rabbi Yossé dit : la péa [est prélevée] de chacun ; et les Sages disent : d’un seul pour l’ensemble.
אמר ליה רבינא לרב אשי אף אנן נמי תנינא מלבנות בצלים שבין הירק ר' יוסי אומר פאה מכל אחד ואחד וחכמים אומרים מאחת על הכל:
Et combien est « en grand nombre » ? Selon Beit Chammaï, c’est bien : deux aussi sont appelées « petit bétail ». Mais selon Beit Hillel, quelle est la raison ?
וכמה הוא מרובה: בשלמא לב"ש תרתי נמי איקרו צאן אלא לב"ה מ"ט
Rav Kahana a dit : Le verset dit : « Apprêtées » (1 S 25, 18) — qui accomplissent deux commandements : les prémices de la tonte et les dons. Dis plutôt : le premier-né et les dons !
אמר רב כהנא אמר קרא (שמואל א כה, יח) עשויות שעושות ב' מצות ראשית הגז ומתנות אימא בכורה ומתנות
Le premier-né, une seule [bête] n’y est-elle pas soumise ? Et selon ton raisonnement, les dons, une seule [bête] n’y est-elle pas soumise ? Rav Achi a donc dit : « Apprêtées » — qui font agir leurs propriétaires et leur disent : Lève-toi, accomplis un commandement !
בכורה חדא מי לא מיחייבא ולטעמיך מתנות חדא מי לא מיחייבא אלא אמר רב אשי עשויות שמעשות את בעליהן ואומרות לו קום עשה מצוה
On a enseigné : Ceux de l’école de Rabbi Yichmaël, fils de Rabbi Yossé, disent au nom de son père : quatre, ainsi qu’il est dit : « Et quatre [têtes de] petit bétail pour l’agneau » (Ex 21, 37).
תניא דבי רבי ישמעאל בר' יוסי אומר משום אביו ארבע שנאמר (שמות כא, לז) וארבע צאן תחת השה
On a enseigné : Rabbi a dit : Si leurs paroles étaient des paroles de la Torah et les paroles de l’homme distingué [Rabbi Yichmaël] des paroles de tradition, nous écouterions les paroles de l’homme distingué ; à plus forte raison maintenant que leurs paroles sont des paroles de tradition et les paroles de l’homme distingué des paroles de la Torah !
תניא אמר רבי אלמלא דבריהן דברי תורה ודברי בריבי קבלה אנן דברי בריבי שומעין וכל שכן שדבריהם דברי קבלה ודברי בריבי דברי תורה
Mais le maître n’a-t-il pas dit : Une troisième [opinion] tranchante ne tranche pas ?
והאמר מר אין הכרעה שלישית מכרעת
Original : Chullin 137a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.