Rabbi Yo’hanan a dit : Il l’a dit d’après une tradition reçue de la bouche de ’Haggaï, Zacharie et Malachie.
אמר ר' יוחנן מפי שמועה אמרה מפי חגי זכריה ומלאכי:
’Houlin 137b חולין
Structure du débat :Baraïta 1Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Dossa ben Harkinas dit, etc. Et combien est « n’importe quelle quantité » ? Rav a dit : une mine et demie, à condition qu’elles soient divisibles par cinq. Et Chmouel a dit : soixante [séla’], et il donne un séla’ au cohen.
ר' דוסא בן הרכינס אומר וכו': וכמה כל שהן אמר רב מנה ופרס ובלבד שיהו מחומשות ושמואל אמר ששים ונותן סלע אחת לכהן
Rabba bar bar ’Hanna a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : six : cinq pour le cohen et un pour lui. Oula a dit au nom de Rabbi Éléazar : Nous avons appris « n’importe quelle quantité ».
רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן שש לכהן חמשה ואחד לו עולא אמר ר' אלעזר כל שהן שנינו
Nous avons appris : Et combien lui donne-t-on ? Le poids de cinq séla’ en Judée, qui font dix séla’ en Galilée. Selon Rav et Rabbi Yo’hanan, c’est bien ; mais selon Chmouel et Rabbi Éléazar, c’est difficile.
תנן וכמה נותן לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל בשלמא לרב ורבי יוחנן ניחא אלא לשמואל ור' אלעזר קשיא
Et selon ton raisonnement, selon Rav est-ce bien ? N’est-ce pas Rav et Chmouel qui disent tous deux : Les prémices de la tonte, au soixantième ?
וליטעמיך ולרב מי ניחא והא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ראשית הגז בששים
N’a-t-on pas dit à ce sujet : Rav et Chmouel ont dit tous deux : Nous traitons d’un Israélite qui possède beaucoup de tontes et qui veut les donner aux cohanim ; et nous lui disons : Que chacun ne reçoive pas moins de cinq séla’.
הא איתמר עלה דההיא רב ושמואל דאמרי תרוייהו בישראל שיש לו גיזין הרבה עסקינן ומבקש ליתנן לכהן ואמרי' ליה כל חד וחד לא תבצר ליה מחמשת סלעים
Le texte même : Rav et Chmouel ont dit tous deux : Les prémices de la tonte, au soixantième ; la terouma, au soixantième ; la péa, au soixantième.
גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו ראשית הגז בששים תרומה בששים פאה בששים
La terouma au soixantième ? Mais nous avons appris : La terouma, [donnée] d’un œil généreux, est d’un quarantième ! — Selon la Torah, au soixantième ; selon les rabbins, au quarantième.
תרומה בששים והא אנן תנן תרומה עין יפה אחד מארבעים דאורייתא בששים דרבנן בארבעים
Selon la Torah au soixantième ? Mais Chmouel n’a-t-il pas dit : Un seul grain de blé acquitte le tas ? — Selon la Torah, comme Chmouel ; [la mesure] rabbinique pour [ce qui est soumis] selon la Torah, un quarantième ; [la mesure] rabbinique pour [ce qui est soumis] selon les rabbins, au soixantième.
דאורייתא בששים והאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי דאורייתא כדשמואל דרבנן בדאורייתא אחת מארבעים דרבנן בדרבנן בששים
La péa au soixantième ? Mais nous avons appris : Voici les choses qui n’ont pas de mesure : la péa, les prémices et l’apparition [au Temple] ! — Selon la Torah, elle n’a pas de mesure ; selon les rabbins, au soixantième.
פאה בששים והתנן אלו דברים שאין להן שיעור הפאה והבכורים והראיון דאורייתא אין לה שיעור דרבנן בששים
Que nous enseigne-t-il ? Nous l’avons appris : On ne donne pas moins d’un soixantième pour la péa, bien qu’on ait dit que la péa n’a pas de mesure ! — Là, en terre [d’Israël] ; ici, hors de la Terre.
מאי קמ"ל תנינא אין פוחתין לפאה מששים אע"פ שאמרו הפאה אין לה שיעור התם בארץ הכא בחו"ל
Lorsque Issi bar Hiné monta [en terre d’Israël], il trouva Rabbi Yo’hanan qui enseignait à son fils « re’helim ». Il lui dit : Enseigne-lui « re’helot ». Il lui répondit : Comme il est écrit : « Deux cents re’helim » (Gn 32, 15). Il lui dit : La langue de la Torah est à part, la langue des Sages est à part.
כי סליק איסי בר היני אשכחיה לר' יוחנן דקא מתני ליה לבריה רחלים אמר ליה אתנייה רחלות א"ל כדכתיב (בראשית לב, טו) רחלים מאתים אמר ליה לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמן
Il lui demanda : Qui est le chef de l’assemblée d’étude en Babylonie ? Il lui répondit : Abba Arikha. Il lui dit : Tu l’appelles Abba Arikha ? Je me souviens, quand j’étais assis dix-sept rangées derrière Rav, devant Rabbi, que des étincelles de feu sortaient de la bouche de Rav vers la bouche de Rabbi, et de la bouche de Rabbi vers la bouche de Rav, et je ne savais pas ce qu’ils disaient ; et toi, tu l’appelles Abba Arikha !
אמר ליה מאן ריש סדרא בבבל אמר ליה אבא אריכא אמר ליה אבא אריכא קרית ליה דכירנא כד הוה יתיבנא אחר י"ז שורן אחוריה דרב קמיה דרבי ונפקי זיקוקין דנור מפומיה דרב לפומיה דרבי ומפומיה דרבי לפומיה דרב ולית אנא ידע מה הן אמרין ואת אבא אריכא קרית ליה
Il lui demanda : Lui, les prémices de la tonte, à partir de combien [les impose-t-il] ? Il lui répondit : Soixante. Rabbi Yo’hanan dit : Mais nous avons appris : « n’importe quelle quantité » ! Il lui répondit : S’il en est ainsi, quelle différence y a-t-il entre moi et toi ?
אמר ליה איהו ראשית הגז בכמה אמר ליה ר' יוחנן בששים והאנן בכל שהן תנן אמר ליה אם כן מה בין לי ולך
Lorsque Rav Dimi est venu, il a dit : Les prémices de la tonte, Rav a dit : à soixante ; et Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Yannaï : à six. Abayé dit à Rav Dimi : Tu nous as réglé une [difficulté] et tu nous en as soulevé une [autre].
כי אתא רב דימי אמר ראשית הגז רב אמר בששים ור' יוחנן משום ר' ינאי אמר בשש אמר ליה אביי לרב דימי אנחת לן חדא ואקשת לן חדא
Certes, [l’opinion] de Rabbi Yo’hanan contre [celle] de Rabbi Yo’hanan n’est pas difficile : l’une est la sienne, l’autre celle de son maître.
בשלמא דר' יוחנן אדר' יוחנן לא קשיא הא דידיה הא דרביה
Mais [l’opinion] de Rav contre [celle] de Rav est difficile, car Rav a dit : une mine et demie ! — [L’opinion] de Rav contre [celle] de Rav n’est pas non plus difficile : qu’est-ce que la mine dont il parle ? Une mine de quarante séla’, ce qui fait
אלא דרב אדרב קשיא דהא אמר רב מנה ופרס דרב אדרב נמי לא קשיא מאי מנה דקאמר בן ארבעים סלעים דהוה ליה
Original : Chullin 137b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.