Ce qui était détaché et qu’on a ensuite attaché, en matière d’abattage, qu’en est-il ?
תלוש ולבסוף חברו לענין שחיטה מאי
’Houlin 16b חולין
Structure du débat :Question 1Objection 1Preuve 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Viens et entends : S’il y avait un silex qui saillait du mur, ou un roseau qui poussait de lui-même, et qu’il a abattu avec, son abattage est invalide.
תא שמע היה צור יוצא מן הכותל או שהיה קנה עולה מאליו ושחט בו שחיטתו פסולה
De quoi s’agit-il ici ? D’un mur de grotte. C’est aussi exact [d’après le texte], car on l’enseigne parallèlement au roseau qui pousse de lui-même. Déduis-en cela.
הכא במאי עסקינן בכותל מערה דיקא נמי דקתני דומיא דקנה עולה מאליו ש"מ
Viens et entends : S’il a planté un couteau dans le mur et a abattu avec, son abattage est valide. Le couteau est différent, car on ne l’annule pas [dans le mur].
ת"ש נעץ סכין בכותל ושחט בה שחיטתו כשרה שאני סכין דלא מבטל ליה
Viens et entends : « Avec ce qui est attaché au sol, son abattage est valide. » Peut-être [la suite] l’explique-t-elle : qu’est-ce que « attaché au sol » ? Un couteau, qu’on n’annule pas [dans le mur].
ת"ש במחובר לקרקע שחיטתו כשרה דלמא פרושי קא מפרש לה מאי מחובר לקרקע סכין דלא מבטל ליה
Le maître a dit : « S’il a planté un couteau dans le mur et a abattu avec, son abattage est valide. » Rav ’Anan a dit au nom de Chmouel : On ne l’a enseigné que lorsque le couteau est en haut et le cou de la bête en bas ; mais [si] le couteau est en bas et le cou de la bête en haut, nous craignons qu’il n’appuie.
אמר מר נעץ סכין בכותל ושחט בה שחיטתו כשרה אמר רב ענן אמר שמואל לא שנו אלא שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה אבל סכין למטה וצואר בהמה למעלה חיישינן שמא ידרוס
Mais on enseigne : « que le couteau soit en bas et le cou de la bête en haut, ou que le couteau soit en haut et le cou de la bête en bas » !
והא קתני בין שהסכין למטה וצואר בהמה למעלה בין שהסכין למעלה וצואר בהמה למטה
Rav Zevid dit : On l’enseigne en répartissant [les cas] : le couteau en bas et le cou de la bête en haut, pour ce qui est détaché ; le couteau en haut et le cou de la bête en bas, pour ce qui est attaché. Rav Papa dit : [Il s’agit] d’un oiseau, qui est léger.
אמר רב זביד לצדדין קתני סכין למטה וצואר בהמה למעלה בתלוש סכין למעלה וצואר בהמה למטה במחובר רב פפא אמר בעופא דקליל
Rav ’Hisda a dit au nom de Rabbi Yits’hak (d’autres disent : on a enseigné dans une baraïta) : Cinq choses ont été dites au sujet de l’écorce de roseau : on n’abat pas avec, on ne circoncit pas avec, on ne coupe pas de viande avec, on ne se cure pas les dents avec, et on ne s’essuie pas avec.
אמר רב חסדא א"ר יצחק ואמרי לה במתניתא תנא ה' דברים נאמרו בקרומית של קנה אין שוחטין בה ואין מלין בה ואין מחתכין בה בשר ואין מחצצין בה שינים ואין מקנחים בה
« On n’abat pas avec » ? Or il a été enseigné : On abat avec tout, que ce soit avec un silex, avec du verre ou avec une écorce de roseau ! Rav Papa dit : [Il s’agit] d’un roseau du marécage.
אין שוחטין בה והתניא בכל שוחטין בין בצור בין בזכוכית בין בקרומית של קנה אמר רב פפא בסימונא דאגמא
« Et on ne coupe pas de viande avec. » Rav Papa coupait avec les entrailles des poissons zigui ; Rabba bar Rav Houna coupait avec de la volaille tendre.
ואין מחתכין בה בשר רב פפא מחתך בה קרבי דגים דזיגי רבה בר רב הונא מחתך בה עופא דרכיך
« Et on ne s’essuie pas avec. » Déduis-le de ce qu’a dit le maître : Celui qui s’essuie avec une chose sur laquelle le feu a prise, ses dents tombent ! Rav Papa dit : Nous parlons d’essuyer l’ouverture d’une plaie.
ואין מקנחין בה תיפוק ליה משום דאמר מר המקנח בדבר שהאור שולטת בו שיניו נושרות אמר רב פפא קינוח פי מכה קאמרינן:
« Tous abattent, et on abat en tout temps. » « Tous abattent » : tout [est soumis] à l’abattage, même l’oiseau.
הכל שוחטין ולעולם שוחטין: הכל שוחטין הכל בשחיטה ואפילו עוף
« On abat en tout temps » : quel tanna [l’a enseigné] ? Rabba dit : C’est Rabbi Yichmaël, comme il a été enseigné : « Quand l’Éternel ton Dieu élargira ton territoire, comme Il te l’a dit, et que tu diras : Je veux manger de la viande, etc. » (Dt 12, 20). Rabbi Yichmaël dit : Le verset ne vient que pour leur permettre la viande de désir.
לעולם שוחטין מאן תנא אמר רבה רבי ישמעאל היא דתניא (דברים יב, כ) כי ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אוכלה בשר וגו' ר' ישמעאל אומר לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה
Car au début, la viande de désir leur était interdite ; une fois qu’ils sont entrés dans le pays, la viande de désir leur a été permise.
שבתחלה נאסר להם בשר תאוה משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה
Et maintenant qu’ils ont été exilés, on pourrait croire qu’ils reviennent à leur interdit premier ; c’est pourquoi nous avons appris : on abat en tout temps.
ועכשיו שגלו יכול יחזרו לאיסורן הראשון לכך שנינו לעולם שוחטין
Rav Yossef objecta : Ce « on abat en tout temps », il aurait fallu dire « on abat et on mange en tout temps » ! Et de plus, au départ, pour quelle raison était-ce interdit ? Parce qu’ils étaient proches du Tabernacle ; et à la fin, pour quelle raison cela a-t-il été permis ? Parce qu’ils étaient éloignés du Tabernacle.
מתקיף לה רב יוסף האי לעולם שוחטין לעולם שוחטין ואוכלין מבעי ליה ועוד מעיקרא מאי טעמא איתסר משום דהוו מקרבי למשכן ולבסוף מאי טעמא אישתרו דהוו מרחקי ממשכן
Original : Chullin 16b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.