Le premier signe se joint-il au second pour le purifier de [l’impureté de] nevéla, ou non ?
מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהרה מידי נבלה או לא
’Houlin 33a חולין
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Jusqu’ici, la question ne s’est posée pour nous que pour la purifier de [l’impureté de] nevéla, mais à la consommation elle est interdite.
עד כאן לא איבעיא לן אלא לטהרה מידי נבלה אבל באכילה אסורה
Rav A’ha fils de Rav dit à Ravina : peut-être, en réalité, ne s’est-il pas rétracté : Rabbi Zeïra parlait selon l’opinion de Rava, mais lui-même ne la partage pas.
א"ל רב אחא בר רב לרבינא דלמא לעולם לא הדר ביה ור' זירא לדבריו דרבא קאמר וליה לא סבירא ליה
Rav A’ha bar Yaakov dit : déduis-en, de [la parole de] Rabbi Chimon ben Lakich, qu’on peut servir des intestins à des Israélites, mais qu’on ne peut pas servir des intestins à des idolâtres.
אמר רב אחא בר יעקב שמע מינה מדר' שמעון בן לקיש מזמנין ישראל על בני מעיים ואין מזמנין עובדי כוכבים על בני מעיים
Quelle en est la raison ? Pour les Israélites, la chose dépend de l’abattage : puisqu’il y a eu un abattage parfait, ils leur sont permis. Pour les idolâtres, à qui la mise à mort par percement suffit, la chose dépend de la mort : ces [intestins] sont comme un membre [arraché] d’un animal vivant.
מאי טעמא ישראל דבשחיטה תליא מילתא כיון דאיכא שחיטה מעלייתא אישתרי להו עובדי כוכבים דבנחירה סגי להו ובמיתה תליא מילתא הני כאבר מן החי דמו
Rav Papa dit : j’étais assis devant Rav A’ha bar Yaakov et je voulais lui dire : y a-t-il une chose permise à un Israélite et interdite à un idolâtre ? Mais je ne le lui ai pas dit, car je me suis dit : il donne justement une raison.
אמר רב פפא הוה יתיבנא קמיה דרב אחא בר יעקב ובעי דאימא ליה מי איכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור ולא אמרי ליה דאמינא הא טעמא קאמר
Il a été enseigné, contrairement à Rav A’ha bar Yaakov : celui qui veut manger d’une bête avant que son âme ne s’en aille coupe une olive de chair à l’endroit de l’égorgement, la sale très bien, la rince très bien, attend jusqu’à ce que son âme s’en aille, et la mange ; idolâtre comme Israélite y sont autorisés.
תניא דלא כרב אחא בר יעקב הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה ואוכלו אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו
Cela soutient Rav Idi bar Avin, car Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rabbi Its’hak bar Achyan : celui qui veut se rétablir coupe une olive de chair à l’endroit de l’égorgement de la bête, la sale très bien, la rince très bien, et attend jusqu’à ce que son âme s’en aille ; idolâtre comme Israélite y sont autorisés.
מסייע ליה לרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר ר' יצחק בר אשיאן הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית שחיטתה של בהמה ומולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה וממתין לה עד שתצא נפשה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו:
MICHNA: Celui qui égorge un animal domestique, un animal sauvage ou un oiseau, et dont il n’est pas sorti de sang : ils sont valides et peuvent être mangés avec des mains impures, car ils n’ont pas été rendus réceptifs [à l’impureté] par le sang. Rabbi Chimon dit : ils ont été rendus réceptifs par l’abattage.
מתני׳ השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא מהן דם כשרים ונאכלין בידים מסואבות לפי שלא הוכשרו בדם ר' שמעון אומר הוכשרו בשחיטה:
GUEMARA: La raison est qu’il n’en est pas sorti de sang ; mais s’il en est sorti du sang, ils ne peuvent être mangés avec des mains impures. Pourquoi ? Les mains sont [impures au] second [degré], et un second [degré] ne produit pas de troisième pour les aliments profanes !
גמ׳ טעמא דלא יצא מהן דם הא יצא מהן דם אין נאכלים בידים מסואבות אמאי ידים שניות הן ואין שני עושה שלישי בחולין
Et d’où [sait-on] qu’il s’agit de profane ? De ce qu’il enseigne « animal sauvage » ; car s’il s’agissait de sacrifices, y a-t-il un animal sauvage parmi les sacrifices ? Et de plus, s’il s’agissait de sacrifices, quand il n’en sort pas de sang, est-elle valide ? Elle a besoin du sang lui-même !
וממאי דבחולין עסקינן דקתני חיה דאילו קדשים חיה בקדשים מי איכא ותו אי בקדשים כי לא יצא מהן דם כשרה הוא עצמו לדם הוא צריך
Et de plus, s’il s’agissait de sacrifices, quand il en sort du sang, celui-ci rend-il réceptif ? Rabbi ’Hiya bar Abba n’a-t-il pas dit au nom de Rabbi Yo’hanan : d’où [sait-on] que le sang des sacrifices ne rend pas réceptif ? Car il est dit : « Tu le répandras sur la terre comme de l’eau » (Dt 12, 16) : le sang qui est répandu comme de l’eau rend réceptif ; celui qui n’est pas répandu comme de l’eau ne rend pas réceptif.
ותו אי בקדשים כי יצא מהן דם מי מכשיר והאמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מנין לדם קדשים שאינו מכשיר שנאמר (דברים יב, טז) על הארץ תשפכנו כמים דם שנשפך כמים מכשיר שאינו נשפך כמים אינו מכשיר
Et de plus, s’il s’agissait de sacrifices, quand il n’en sort pas de sang, ne seraient-ils pas rendus réceptifs ? Qu’ils le soient par l’attachement au sacré, puisque nous tenons que l’attachement au sacré les rend réceptifs !
ותו אי בקדשים כי לא יצא מהם דם לא מתכשרי ליתכשרי בחיבת הקדש דקיי"ל חיבת הקדש מכשרתן
Rav Na’hman dit au nom de Rabba bar Avouha : ici, il s’agit de [bêtes] profanes achetées avec l’argent de la dîme, et cela ne suit pas Rabbi Meïr, car nous avons appris :
א"ר נחמן אמר רבה בר אבוה הכא בחולין שלקחן בכסף מעשר עסקינן ודלא כר"מ דתנן
Original : Chullin 33a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.