ou un agneau » (Lv 22, 27) : à l’exclusion d’un hybride ; « ou une chèvre » : à l’exclusion de [l’animal] d’apparence trompeuse ; « quand il naîtra » : à l’exclusion de celui qui sort par le flanc ; « sept jours » : à l’exclusion de celui qui n’a pas atteint l’âge ; « sous sa mère » : à l’exclusion de l’orphelin.
(ויקרא כב, כז) או כשב פרט לכלאים או עז פרט לנדמה כי יולד פרט ליוצא דופן שבעת ימים פרט למחוסר זמן תחת אמו פרט ליתום
Cet orphelin, comment se présente-t-il ? Si l’on dit : sa mère l’a mis au monde et ensuite est morte, qu’il vive et aille où il veut ! Et si elle est morte et l’a ensuite mis au monde, on le déduit [déjà] de « quand il naîtra ».
האי יתום ה"ד אילימא דילידתיה אמיה והדר מתה לעולם תיחי ותיזיל אלא דמתה והדר ילידתיה מכי יולד נפקא
Il est donc évident [qu’il s’agit du cas où] celle-ci s’en est allée vers la mort tandis que celui-là s’en est allé vers la vie. Si tu dis que nous exigeons la vie à la fin de la mise bas, c’est pour cela que le verset était nécessaire afin de l’exclure ; mais si tu dis que nous n’exigeons pas la vie à la fin de la mise bas, pourquoi en a-t-il besoin ? On le déduit de « quand il naîtra ».
אלא פשיטא זה פירש למיתה וזה פירש לחיים אי אמרת בשלמא בעינן חיותא בסוף לידה היינו דאיצטריך קרא למעוטי אלא אי אמרת לא בעינן חיותא בסוף לידה למה ליה מכי יולד נפקא
Dans quel cas cela a-t-il été dit ? Pour la patte antérieure ; mais pour la patte postérieure, qu’elle l’ait étendue sans la replier ou repliée sans l’étendre, elle est valide. Dans quel cas cela a-t-il été dit ? Pour le petit bétail ; mais pour le gros bétail, que ce soit la patte antérieure ou la patte postérieure, qu’elle l’ait étendue sans la replier ou repliée sans l’étendre, elle est valide. Et pour l’oiseau, même s’il n’a fait que battre de l’aile ou remuer la queue, c’est une convulsion.
במה דברים אמורים ביד אבל ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה בד"א בדקה אבל בגסה בין ביד בין ברגל בין פשטה ולא כפפה בין כפפה ולא פשטה כשרה ועוף אפילו לא רפרף אלא גפו ולא כשכש אלא זנבו הרי זה פירכוס
Que nous apprend-il ? Nous avons appris tout cela : « Une bête de petit bétail qui a étendu sa patte antérieure sans la ramener est invalide, car ce n’est que la sortie de l’âme » : la patte antérieure, oui, la postérieure, non ; le petit bétail, oui, le gros bétail, non. C’est l’oiseau qui lui était nécessaire, car nous ne l’avons pas appris.
מאי קמ"ל כולהו תננהי בהמה דקה שפשטה ידה ולא החזירה פסולה שאינה אלא הוצאת נפש יד אין רגל לא דקה אין גסה לא עוף איצטריכא ליה דלא תנן:
MICHNA: Celui qui égorge pour un idolâtre, son abattage est valide ; et Rabbi Eliézer le déclare invalide. Rabbi Eliézer dit : même s’il l’a égorgée pour que l’idolâtre mange du lobe de son foie, elle est invalide, car la pensée ordinaire d’un idolâtre est [tournée] vers l’idolâtrie.
מתני׳ השוחט לעובד כוכבי' שחיטתו כשרה ור"א פוסל אמר ר"א אפילו שחטה לאכול לעובד כוכבים מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים
Rabbi Yossé dit : la chose se déduit a fortiori : si, là où la pensée invalide, pour les sacrifices, tout ne dépend que de celui qui officie, là où la pensée n’invalide pas, pour le profane, n’est-il pas logique que tout ne dépende que de celui qui égorge ?
א"ר יוסי ק"ו הדברים ומה במקום שהמחשבה פוסלת במוקדשין אין הכל הולך אלא אחר העובד מקום שאין מחשבה פוסלת בחולין אינו דין שלא יהא הכל הולך אלא אחר השוחט:
GUEMARA: Ces Tannaïm admettent [l’opinion] de Rabbi Eliézer fils de Rabbi Yossé, car il a été enseigné : Rabbi Eliézer fils de Rabbi Yossé dit : j’ai entendu que les propriétaires rendent [le sacrifice] pigoul.
גמ׳ הני תנאי אית להו דר' אליעזר ברבי יוסי דתניא אמר ר' אליעזר ברבי יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין
Toutefois, le premier Tanna pense : si nous l’avons entendu exprimer une pensée, oui ; sinon, non : nous ne disons pas que la pensée ordinaire d’un idolâtre est [tournée] vers l’idolâtrie. Et Rabbi Eliézer pense : même si nous ne l’avons pas entendu exprimer une pensée, nous disons que la pensée ordinaire d’un idolâtre est [tournée] vers l’idolâtrie. Et Rabbi Yossé vient dire : même si nous l’avons entendu exprimer une pensée, nous ne disons pas : l’un pense et l’autre officie.
מיהו ת"ק סבר אי שמעיניה דחשיב אין אי לא לא סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים לא אמרינן ור"א סבר אע"ג דלא שמעיניה דחשיב סתם מחשבת עובד כוכבים לעבודת כוכבים אמרינן ואתא רבי יוסי למימר אע"ג דשמעיניה דחשיב זה מחשב וזה עובד לא אמרינן
Certains disent : ils divergent dans le cas où nous l’avons entendu exprimer une pensée : le premier Tanna pense : lorsque nous disons « l’un pense et l’autre officie », cela ne vaut qu’à l’intérieur [du Sanctuaire], mais à l’extérieur, non : l’extérieur, à partir de l’intérieur,
איכא דאמרי בדשמעיניה דחשיב פליגי ת"ק סבר כי אמרינן זה מחשב וזה עובד הני מילי בפנים אבל בחוץ לא חוץ מפנים
Original : Chullin 38b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.