Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Une bête qui a des difficultés à mettre bas, et dont le fœtus a sorti sa patte puis l’a rentrée, est permise à la consommation. S’il a sorti sa tête, même s’il l’a rentrée, il est considéré comme né.
מתני׳ בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה הוציא את ראשו אע"פ שהחזירו הרי זה כילוד
Si l’on coupe [un morceau] du fœtus qui est dans son ventre, il est permis à la consommation ; [si l’on coupe] de la rate ou des reins, c’est interdit à la consommation. Voici la règle : ce qui fait partie de son corps est interdit, et ce qui ne fait pas partie de son corps est permis.
חותך מעובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה זה הכלל דבר שגופה אסור ושאינה גופה מותר:
Pour quelle raison ? Car le verset dit : « Vous ne mangerez pas de la chair déchirée (terefa) dans les champs » (Ex 22, 30) : dès que la chair est sortie hors de son enceinte, elle devient interdite.
מאי טעמא דאמר קרא (שמות כב, ל) ובשר בשדה טרפה לא תאכלו כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר
Nous avons appris : Une bête qui a des difficultés à mettre bas, et dont le fœtus a sorti sa patte puis l’a rentrée, est permise à la consommation. N’est-ce pas [que cela se rapporte] au membre ? Non, au fœtus.
תנן בהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירו מותר באכילה מאי לאו אאבר לא אעובר
Si c’est au fœtus, pourquoi parler du cas où il l’a rentrée ? Même s’il ne l’a pas rentrée aussi ! Il en va de même même s’il ne l’a pas rentrée ; mais comme il voulait enseigner la fin : s’il a sorti sa tête, même s’il l’a rentrée, il est considéré comme né, il a enseigné aussi au début : il l’a rentrée.
אי אעובר מאי איריא החזירו אפילו לא החזירו נמי הוא הדין אף על גב דלא החזירו ואיידי דקא בעי מיתנא סיפא הוציא את ראשו אף על פי שהחזירו הרי זה כילוד תנא נמי רישא החזירו
Et la fin, que vient-elle nous apprendre ? Que dès que sa tête est sortie, c’est une naissance ? Nous l’avons déjà appris : Quel est celui qui est premier-né pour l’héritage mais n’est pas premier-né pour les cohanim ? Celui qui vient après des avortons, même si la tête [de l’avorton] est sortie vivante, ou [après un enfant] de neuf mois dont la tête est sortie morte.
וסיפא מאי קמשמע לן דכיון דיצא ראשו הויא לה לידה תנינא איזהו בכור לנחלה ואינו בכור לכהנים הבא אחר נפלים אף על פי שיצא ראשו חי או בן ט' שיצא ראשו מת
La raison est que sa tête [est sortie] morte ; mais si sa tête [est sortie] vivante, celui qui vient après lui n’est pas non plus premier-né pour l’héritage.
טעמא דראשו מת הא ראשו חי הבא אחריו בכור לנחלה נמי לא הוי
car on n’apprend pas l’homme de l’animal, puisque l’animal n’a pas de vestibule, et on n’apprend pas l’animal de l’homme, puisque [chez l’homme] c’est le visage qui est déterminant.
דאדם מבהמה לא יליף דאין פרוזדור לבהמה ובהמה מאדם לא ילפא דחשיב פרצוף פנים דידיה
Cela aussi, nous l’avons appris : Un placenta dont une partie est sortie est interdit à la consommation ; comme le signe de l’enfant chez la femme, ainsi le signe du petit chez l’animal.
הא נמי תנינא שליא שיצתה מקצתה אסורה באכילה כסימן ולד באשה כך סימן ולד בבהמה
Non, en vérité, [cela se rapporte] au fœtus ; et comme l’a dit Rav Na’hman bar Yits’hak : ce n’est nécessaire que pour l’endroit de la coupure ; ici aussi, ce n’est nécessaire que pour l’endroit de la coupure.
לא לעולם אעובר וכדאמר רב נחמן בר יצחק לא נצרכה אלא למקום חתך הכא נמי לא נצרכה אלא למקום חתך
Viens et entends : Une bête qui a des difficultés à mettre bas, dont le fœtus a sorti sa patte et l’a rentrée, et ensuite on a abattu sa mère, il est permis à la consommation. Si l’on a abattu sa mère et qu’ensuite il l’a rentrée, il est interdit à la consommation.
ת"ש בהמה המקשה לילד הוציא עובר את ידו והחזירה ואחר כך שחט את אמו מותר באכילה שחט את אמו ואחר כך החזירה אסור באכילה
S’il a sorti sa patte, qu’on l’a coupée, et qu’ensuite on a abattu sa mère, ce qui est dehors est impur et interdit, et ce qui est dedans est pur et permis.
הוציא את ידו וחתכו ואח"כ שחט את אמו שבחוץ טמא ואסור ושבפנים טהור ומותר
Si l’on a abattu sa mère et qu’ensuite on l’a coupée,
שחט את אמו ואחר כך חתכו
Original : Chullin 68a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.