Structure du débat :Question 5Objection 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Voici la règle : ce qui fait partie de son corps est interdit, et ce qui ne fait pas partie de son corps est permis. Ce qui ne fait pas partie de son corps, que vient-il inclure ? N’est-ce pas pour inclure un cas comme celui-ci ?
זה הכלל דבר שגופה אסור ושאינה גופה מותר שאין גופה לאתויי מאי לאו לאתויי כה"ג
Non, pour inclure [un fœtus] à sabot non fendu dans le ventre d’une vache, et selon Rabbi Chimon : bien que Rabbi Chimon ait dit qu’un [petit] à sabot non fendu né d’une vache est interdit, cela ne vaut que lorsqu’il est sorti à l’air libre, mais dans le ventre de sa mère il est permis.
לא לאתויי קלוט במעי פרה ואליבא דרבי שמעון דאע"ג דאמר רבי שמעון קלוט בן פרה אסור הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי
Rav ’Hanania demanda : Si le fœtus a sorti sa patte dans le parvis [du Temple], qu’en est-il ? Puisque [le parvis] est une enceinte à l’égard des choses saintes, est-il aussi [une enceinte] à l’égard de celui-ci ; ou bien, à l’égard de celui-ci, ce n’est pas une enceinte, car l’enceinte du fœtus, c’est sa mère ?
בעי רב חנניא הוציא עובר את ידו בעזרה מהו מגו דהוי מחיצה לגבי קדשים הוי נמי לגבי דהאי או דלמא לגבי דהאי לאו מחיצה היא דמחיצת עובר אמו היא
Abayé lui dit : Pose donc la question pour les choses saintes de moindre sainteté à Jérusalem ! Pourquoi ne poses-tu pas la question pour les choses saintes de moindre sainteté à Jérusalem ? Parce que l’enceinte du fœtus, c’est sa mère. Ici aussi, l’enceinte du fœtus, c’est sa mère.
אמר ליה אביי ותבעי לך קדשים קלים בירושלים קדשים קלים בירושלים מאי טעמא לא קא מיבעיא לך דמחיצת עובר אמו הוא הכא נמי מחיצת עובר אמו הוא
Le premier signe se joint-il au second signe pour le purifier de [l’impureté de] nevela, ou non ? Rava a dit : C’est un raisonnement a fortiori : si le premier signe, [joint] au second signe, lui a servi pour le permettre à la consommation, ne lui servira-t-il pas pour le purifier de [l’impureté de] nevela ?
מי מצטרף סימן ראשון לסימן שני לטהריה מידי נבלה או לא אמר רבא ק"ו אם הועיל לו סימן ראשון לסימן שני להתירו באכילה לא יועיל לו לטהריה מידי נבלה
De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’il s’est accouplé avec une bête ordinaire, pourquoi parler de celui-ci, dans lequel il y a l’interdit de [membre] sorti ?
היכי דמי אילימא דאזל אבהמה מעלייתא מאי איריא האי דאית ביה איסור יוצא
Même un ben pekoua ordinaire aussi ! Car Rav Mecharchia a dit : Selon celui qui dit qu’on se soucie de la semence du père, un ben pekoua qui s’est accouplé avec une bête ordinaire, le petit n’a pas de remède.
אפילו בן פקועה דעלמא נמי דאמר רב משרשיא לדברי האומר חוששין לזרע האב בן פקועה הבא על בהמה מעלייתא הולד אין לו תקנה
Ce n’est nécessaire que s’il s’est accouplé avec un ben pekoua semblable à lui. Qu’en est-il ? Le membre engendre-t-il un membre, de sorte qu’on le coupe et [le reste] est permis ; ou bien sa semence se mêle-t-elle ?
לא צריכא דאזל אבן פקועה דכוותיה מאי אבר מוליד אבר וחתיך ליה ושרי או דלמא מבלבל זרעיה
Il est donc évident que sa semence se mêle, et voici ce que nous demandons : une bête ordinaire ne provient-elle pas de la force de la graisse et du sang, et pourtant elle est permise ? Ici aussi, il n’y a pas de différence. Ou bien disons-nous [qu’on tolère] deux interdits, mais nous ne disons pas trois ?
אלא פשיטא דמבלבל זרעיה והכי קמיבעיא לן בהמה בעלמא לאו מכח חלב ודם קאתיא ושריא הכא נמי לא שנא או דלמא תרי איסורי אמרינן תלתא לא אמרינן
Car nous avons appris : [L’interdit du] nerf sciatique s’applique au fœtus, et sa graisse est interdite ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Il ne s’applique pas au fœtus, et sa graisse est permise.
דתנן גיד הנשה נוהג בשליל וחלבו אסור דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין נוהג בשליל וחלבו מותר
Et voici ce que nous demandons : Peut-on boire son lait ? Le lait ordinaire n’est-il pas comme un membre d’un animal vivant, et pourtant il est permis ? Celui-ci aussi, il n’y a pas de différence.
והכי קמיבעיא לן מהו לגמוע את חלבו חלב דעלמא לא כאבר מן החי דמי ושרי האי נמי ל"ש
Si l’on coupe [un morceau] du fœtus, etc. D’où le savons-nous ? Car il est écrit : « Toute bête qui a le sabot fendu », etc. (Dt 14, 6) : « bête », [tout ce qui est] dans la bête, pour inclure le petit.
חותך מעובר וכו': מנלן דכתיב (דברים יד, ו) וכל בהמה מפרסת פרסה וגו' בהמה בבהמה לרבות את הולד
Pourquoi donc avons-nous appris : On ne fait pas de substitution des membres contre des fœtus, ni des fœtus contre des membres, ni des membres et des fœtus contre des [bêtes] entières, ni des [bêtes] entières contre eux ?
אלמה תנן אין ממירין לא אברין בעוברין ולא עוברין באברין ולא אברין ועוברין בשלמין ולא שלמין בהן
S’il en est ainsi, même si l’on coupe de la rate ou des reins aussi ! Pourquoi donc avons-nous appris : Si l’on coupe [un morceau] du fœtus qui est dans son ventre, il est permis à la consommation ; [si l’on coupe] de la rate ou des reins, c’est interdit à la consommation ? Le verset dit : « elle » : entière et non diminuée.
אי הכי אפילו חותך מן הטחול ומן הכליות נמי אלמה תנן חותך מן העובר שבמעיה מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה אמר קרא אותה שלמה ולא חסרה
Mais alors, si l’on abat une bête et qu’on trouve en elle la forme d’une colombe, qu’elle soit permise ! Pourquoi donc Rabbi Yo’hanan a-t-il dit : Si l’on abat une bête et qu’on trouve en elle la forme d’une colombe, elle est interdite à la consommation ?
אלא מעתה השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה תשתרי אלמה אמר רבי יוחנן השוחט את הבהמה ומצא בה דמות יונה אסור באכילה
Original : Chullin 69a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.