Et si cela te venait à l’esprit qu’il ne l’a pas accepté de lui, qu’il lui réponde : ici, lorsqu’un Israélite se tient près de lui ; là, lorsqu’aucun Israélite ne se tient près de lui. N’en déduis-tu donc pas qu’il l’a accepté de lui ? Déduis-en cela.
ואי סלקא דעתיך לא קבלה מיניה לישני ליה כאן כשישראל עומד על גביו כאן כשאין ישראל עומד על גביו אלא לאו ש"מ קבלה מיניה ש"מ
Et pour quelle raison les Sages ont-ils décrété contre eux ? Comme dans cette [histoire] : Rabbi Meïr envoya Rabbi Chimon ben Éléazar chercher du vin chez les Samaritains. Un vieillard le rencontra et lui dit : « Mets un couteau à ta gorge, si tu es un homme d’appétit » (Pr 23, 2). Rabbi Chimon ben Éléazar alla rapporter la chose devant Rabbi Meïr, et celui-ci décréta contre eux.
ומ"ט גזרו בהו רבנן כי הא דר"ש בן אלעזר שדריה ר"מ לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא א"ל (משלי כג, ב) ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה הלך ר"ש בן אלעזר וספר דברים לפני ר"מ וגזר עליהן
Quelle en est la raison ? Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Ils leur trouvèrent l’image d’une colombe au sommet du mont Guerizim, qu’ils adoraient. Et Rabbi Meïr suit son opinion, lui qui tient compte de la minorité, et il a décrété contre la majorité à cause de la minorité. Et Rabban Gamliel et son tribunal pensent aussi comme Rabbi Meïr.
מאי טעמא אמר רב נחמן בר יצחק דמות יונה מצאו להן בראש הר גריזים שהיו עובדין אותה ור"מ לטעמיה דחייש למיעוטא וגזר רובא אטו מיעוטא ורבן גמליאל ובית דינו נמי כר"מ סבירא להו
Le sens simple du verset, de quoi parle-t-il ? D’un disciple qui siège devant son maître, comme l’a enseigné Rabbi ’Hiya : « Quand tu t’assieds pour manger avec un souverain, considère bien ce qui est devant toi, et mets un couteau à ta gorge, si tu es un homme d’appétit » (Pr 23, 1-2).
פשטיה דקרא במאי כתיב בתלמיד היושב לפני רבו דתני רבי חייא (משלי כג, א) כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה
Si le disciple sait de son maître qu’il sait lui répondre avec raison, « considère » [et interroge-le] ; sinon, « considère bien ce qui est devant toi, et mets un couteau à ta gorge, si tu es un homme d’appétit » : sépare-toi de lui.
אם יודע תלמיד ברבו שיודע להחזיר לו טעם בין ואם לאו תבין את אשר לפניך ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה פרוש הימנו
Rabbi Abbahou envoya Rabbi Yits’hak ben Yossef chercher du vin chez les Samaritains. Un vieillard le rencontra et lui dit : Il n’y a ici personne qui observe la Torah. Rabbi Yits’hak alla rapporter la chose devant Rabbi Abbahou, et Rabbi Abbahou alla la rapporter devant Rabbi Ami et Rabbi Assi, et ils ne bougèrent pas de là avant d’en avoir fait des idolâtres à part entière.
רבי יצחק בן יוסף שדריה רבי אבהו לאתויי חמרא מבי כותאי אשכחיה ההוא סבא א"ל לית כאן שומרי תורה הלך רבי יצחק וספר דברים לפני רבי אבהו והלך רבי אבהו וספר דברים לפני רבי אמי ורבי אסי ולא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורין
À quel égard ? Si c’est pour l’abattage et le vin de libation, on avait déjà décrété contre eux depuis cette époque-là ! Eux avaient décrété, mais [les gens] ne l’avaient pas accepté d’eux ; Rabbi Ami et Rabbi Assi vinrent, décrétèrent, et on l’accepta d’eux.
למאי אי לשחיטה ויין נסך מהתם גזרו בהו רבנן אינהו גזור ולא קבלו מינייהו אתו רבי אמי ורבי אסי גזרו וקבלו מינייהו
Que signifie « des idolâtres à part entière » ? Rav Na’hman bar Yits’hak dit : Pour ce qui est de renoncer à son droit [sur un domaine] et de céder son droit [dans l’érouv des cours].
מאי עובדי כוכבים גמורין אמר ר"נ בר יצחק לבטל רשות וליתן רשות
Comme il a été enseigné : Un Israélite apostat qui observe son Chabbat au marché peut renoncer à son droit et céder son droit ; celui qui n’observe pas son Chabbat au marché ne peut ni renoncer à son droit ni céder son droit.
וכדתניא ישראל מומר משמר שבתו בשוק מבטל רשות ונותן רשות ושאינו משמר שבתו בשוק אינו מבטל רשות ונותן רשות
Comment ? Il lui dit : « Mon droit t’est acquis, mon droit est annulé en ta faveur » ; [l’autre] l’acquiert et n’a pas besoin de faire un acte d’acquisition.
כיצד אמר לו רשותי קנויה לך רשותי מבוטלת לך קנה ואינו צריך לזכות
Rabbi Zeïra et Rav Assi arrivèrent à l’auberge de Yaï. On leur présenta des œufs réduits dans du vin. Rabbi Zeïra n’en mangea pas, et Rav Assi en mangea. Rabbi Zeïra dit à Rav Assi : Le maître ne craint-il pas le mélange de demaï ? Il lui répondit : Je n’y ai pas pensé.
רבי זירא ורב אסי איקלעו לפונדקא דיאי אייתו לקמייהו ביצים המצומקות ביין רבי זירא לא אכל ורב אסי אכל א"ל רבי זירא לרב אסי ולא חייש מר לתערובת דמאי א"ל לאו אדעתאי
Rabbi Zeïra dit : Se peut-il qu’on ait décrété contre le mélange de demaï, et que la chose ait concouru à faire manger de l’interdit à Rav Assi ? Si, par le bétail des justes, le Saint, béni soit-Il, n’amène pas de faute, à plus forte raison par les justes eux-mêmes !
א"ר זירא אפשר גזרו על התערובת דמאי ומסתייעא מילתא דרב אסי למיכל איסורא השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידן צדיקים עצמן לא כל שכן
Rabbi Zeïra sortit, examina et trouva, car nous avons appris : Celui qui achète du vin pour le mettre dans de la saumure ou dans de l’oxygarum, des vesces pour en faire de la farine, des lentilles pour en faire du gruau, est tenu [de prélever la dîme] au titre du demaï, et à plus forte raison au titre du certain.
נפק רבי זירא דק ואשכח דתנן הלוקח יין לתת לתוך המורייס או לתוך האלונתית כרשינין לעשות מהן טחינין עדשים לעשות מהן רסיסין חייב משום דמאי ואין צריך לומר משום ודאי
Et n’a-t-on pas décrété contre le mélange de demaï ? Or il a été enseigné : Celle qui donne à sa voisine de la pâte à cuire ou une marmite à cuisiner ne craint pas pour le levain et les épices qui s’y trouvent, ni au titre de la septième année ni au titre de la dîme.
ולא גזרו על תערובת דמאי והתניא הנותן לשכנתו עיסה לאפות וקדירה לבשל אינו חושש לשאור ותבלין שבה לא משום שביעית ולא משום מעשר
Mais si elle lui a dit : « Fais-le-moi avec ce qui est à toi », elle craint pour le levain et les épices qui s’y trouvent, au titre de la septième année et au titre de la dîme.
ואם אמר לה עשי לי משליכי חושש לשאור ותבלין שבה משום שביעית ומשום מעשר
Là, c’est différent : puisqu’elle lui a dit « fais-le-moi avec ce qui est à toi », c’est comme si elle mélangeait de ses propres mains. Rafram dit : Le levain et les épices sont différents, car ils servent à donner du goût, et le goût ne s’annule pas.
שאני התם דכיון דקאמר לה עשי לי משליכי כמאן דעריב בידים דמי רפרם אמר שאני שאור ותבלין דלטעמא עביד וטעמא לא בטיל
Et ne craignons-nous pas l’échange ? Or nous avons appris : Celui qui donne [de la nourriture] à sa belle-mère prélève la dîme sur ce qu’il lui donne et sur ce qu’il reçoit d’elle, car elle est soupçonnée d’échanger ce qui s’est gâté ! Là, c’est comme on en a enseigné la raison : Rabbi Yehouda dit : Elle veut le bien de sa fille et a honte devant son gendre.
ולחלופי לא חיישינן והתנן הנותן לחמותו מעשר את שהוא נותן לה ואת שהוא נוטל ממנה מפני שחשודה מחלפת המתקלקל התם כדתניא טעמא א"ר יהודה רוצה היא בתקנת בתה ובושה מחתנה
Original : Chullin 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.