Ceci lui est nécessaire pour lui-même ! S’il en était ainsi, qu’il écrive « tu n’abattras pas » ; que [signifie] « vous n’abattrez pas » ?
האי מיבעי ליה לגופיה א"כ ליכתוב לא תשחוט מאי לא תשחטו
’Houlin 82b חולין
Structure du débat :Question 4Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et cela lui est encore nécessaire, car si le Miséricordieux avait écrit « tu n’abattras pas », j’aurais dit : un seul, oui ; deux, non.
ואכתי מיבעי ליה דאי כתב רחמנא לא תשחוט ה"א חד אין תרי לא
Le Miséricordieux a écrit « vous n’abattrez pas » : même deux. S’il en était ainsi, qu’il écrive « ils n’abattront pas » ;
כתב רחמנא לא תשחטו ואפילו תרי אם כן לכתוב לא ישחטו
que [signifie] « vous n’abattrez pas » ? Déduis-en deux [enseignements].
מאי לא תשחטו שמע מינה תרתי:
« S’il l’a abattue, elle et la fille de sa fille, etc. » Abayé dit à Rav Yossef : Quelle est la raison de Soumakhos ?
שחטה ואת בת בתה [וכו']: א"ל אביי לרב יוסף מאי טעמא דסומכוס
Soumakhos pense-t-il que celui qui a mangé deux olives de graisse [interdite] en un seul oubli est passible de deux sacrifices expiatoires,
קא סבר סומכוס אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתי חטאות
et en droit il aurait dû nous le faire entendre en général, et s’il nous le fait entendre dans ce cas-ci, c’est pour te faire connaître la force [de l’opinion] des Sages, qui exemptent même si les corps sont séparés ?
ובדין הוא דלישמעינן בעלמא והאי דקא משמע לן בהא להודיעך כחן דרבנן דאע"ג דגופין מוחלקין פטרי רבנן
Ou peut-être Soumakhos pense-t-il que celui qui a mangé deux olives de graisse en un seul oubli n’est passible que d’un seul, et ici la raison est que les corps sont séparés ? Il lui dit : Oui, il pense que celui qui a mangé deux olives de graisse en un seul oubli est passible de deux sacrifices expiatoires.
או דלמא קסבר סומכוס אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת והכא היינו טעמא הואיל וגופין מוחלקין א"ל אין קסבר אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתי חטאות
D’où [le sais-tu] ? De ce que nous avons appris : Celui qui sème des semences hétérogènes, hétérogènes, est flagellé. Que [signifie] « est flagellé » ? Si l’on dit : flagellé une fois, c’est évident ; et de plus, que [signifie] « hétérogènes, hétérogènes » ? Il est donc évident [qu’il s’agit de] deux flagellations.
ממאי מדתנן הזורע כלאים כלאים לוקה מאי לוקה אילימא לוקה אחת פשיטא ועוד מאי כלאים כלאים אלא פשיטא ב' מלקיות
De quoi s’agit-il ? Si l’on dit : l’un après l’autre et avec deux avertissements, nous l’avons [déjà] appris : Un naziréen qui buvait du vin toute la journée n’est passible que d’une fois ; si on lui a dit : « Ne bois pas », et qu’il a bu, « Ne bois pas », et qu’il a bu, il est passible pour chacune [des fois]. Il est donc évident [qu’il s’agit] d’une seule fois et d’un seul avertissement.
במאי עסקינן אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות תנינא נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה והוא שותה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת אלא פשיטא בבת אחת ובהתראה אחת
Selon qui ? Si l’on dit : les Sages, qui sont en désaccord avec Soumakhos, alors, si là où les corps sont séparés les Sages exemptent, ici d’autant plus !
מני אילימא רבנן דפליגי עליה דסומכוס השתא ומה התם דגופין מוחלקין פטרי רבנן הכא לכ"ש
N’est-ce donc pas Soumakhos ? Non, en réalité ce sont les Sages, et il nous apprend une chose en passant : qu’il y a deux sortes de semences hétérogènes,
אלא לאו סומכוס היא לא לעולם רבנן ומילתא אגב אורחיה קמ"ל דאיכא תרי גווני כלאים
et pour exclure [l’opinion] de Rabbi Yochiya, car Rabbi Yochiya a dit : [Il n’est passible] que s’il sème du blé, de l’orge et un pépin de raisin d’un seul jet de la main. Il nous apprend que s’il a semé du blé et un pépin, ou de l’orge et un pépin, il est aussi passible.
ולאפוקי מדרבי יאשיה דאמר רבי יאשיה עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד קמ"ל דכי זרע חטה וחרצן ושעורה וחרצן נמי מחייב
Viens et entends : S’il a mangé de celui-ci une olive et de celui-là une olive, il reçoit quatre-vingts [coups] ; Rabbi Yehouda dit : Il ne reçoit que quarante [coups]. À quoi cela ressemble-t-il ? Si l’on dit : l’un après l’autre et avec deux avertissements, quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? C’est un avertissement douteux, et nous avons entendu que Rabbi Yehouda dit qu’un avertissement douteux ne s’appelle pas un avertissement,
ת"ש אכל מזה כזית ומזה כזית סופג שמונים רבי יהודה אומר אינו סופג אלא מ' היכי דמי אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות מ"ט דרבי יהודה התראת ספק היא ושמעינן ליה לרבי יהודה דאמר התראת ספק לא שמה התראה
comme il a été enseigné : S’il a frappé celui-ci [son père] puis a frappé celui-là [un autre], s’il a maudit celui-ci puis a maudit celui-là, ou s’il les a frappés tous deux à la fois, ou s’il les a maudits tous deux à la fois, il est passible.
דתניא הכה את זה וחזר והכה את זה קלל את זה וחזר וקלל את זה או שהכה שניהם בבת אחת או שקלל שניהם בבת אחת חייב
Rabbi Yehouda dit : À la fois, il est passible ; l’un après l’autre, il est exempt. Il est donc évident [qu’il s’agit] d’une seule fois et d’un seul avertissement.
ר' יהודה אומר בבת אחת חייב בזה אחר זה פטור אלא פשיטא בבת אחת ובהתראה אחת
Et qui est le premier Tanna ? Si l’on dit : les Sages, qui sont en désaccord avec Soumakhos, alors, si là où les corps sont séparés les Sages exemptent, ici n’est-ce pas d’autant plus ? N’est-ce donc pas Soumakhos ?
ומאן תנא קמא אילימא רבנן דפליגי עליה דסומכוס השתא ומה התם דגופין מוחלקין פטרי רבנן הכא לא כל שכן אלא לאו סומכוס היא
Non, en réalité [il s’agit de] l’un après l’autre, et [ce sont] les Sages ; et ce Tanna pense comme l’autre Tanna [qui rapporte l’opinion] de Rabbi Yehouda,
לא לעולם בזה אחר זה ורבנן והאי תנא סבר לה כאידך תנא דרבי יהודה
qui dit qu’un avertissement douteux s’appelle un avertissement, comme il a été enseigné : « Vous n’en laisserez rien jusqu’au matin ; et ce qui en restera jusqu’au matin, vous le brûlerez au feu » (Ex 12, 10).
דאמר התראת ספק שמה התראה דתניא (שמות יב, י) לא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו
Original : Chullin 82b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.