L’Écriture est venue placer un commandement positif après un interdit pour dire qu’on n’est pas flagellé pour cela. Ce sont les paroles de Rabbi Yehouda.
בא הכתוב ליתן עשה אחר לא תעשה לומר שאין לוקין עליו דברי ר' יהודה
’Houlin 83a חולין
Structure du débat :Michna 2Baraïta 2Question 1Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Yaakov dit : Ce n’est pas pour cette raison, mais parce que c’est un interdit qui ne comporte pas d’acte, et pour tout interdit qui ne comporte pas d’acte, on n’est pas flagellé.
רבי יעקב אומר לא מן השם הוא זה אלא משום דה"ל לאו שאין בו מעשה וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו
Viens et entends : S’il a mangé deux nerfs sciatiques de deux cuisses de deux bêtes, il reçoit quatre-vingts [coups] ; Rabbi Yehouda dit : Il ne reçoit que quarante [coups]. À quoi cela ressemble-t-il ? Si l’on dit : l’un après l’autre et avec deux avertissements, quelle est la raison de Rabbi Yehouda, qui dit quarante et pas plus ? Il est donc évident [qu’il s’agit] d’une seule fois et d’un seul avertissement.
ת"ש אכל שני גידין משתי ירכות משתי בהמות סופג שמונים רבי יהודה אומר אינו סופג אלא מ' היכי דמי אילימא בזה אחר זה ובשתי התראות מ"ט דרבי יהודה דאמר ארבעים ותו לא אלא פשיטא בבת אחת ובחדא התראה
Qui est le premier Tanna ? Si l’on dit : les Sages, qui sont en désaccord avec Soumakhos, alors, si là où les corps sont séparés les Sages exemptent, ici n’est-ce pas d’autant plus ? N’est-ce donc pas Soumakhos ?
מאן ת"ק אילימא רבנן דפליגי עליה דסומכוס ומה התם דגופין מוחלקין פטרי רבנן הכא לא כל שכן אלא לאו סומכוס היא
En réalité, [il s’agit de] l’un après l’autre ; et quant à ce que tu as dit : quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? – par exemple, lorsqu’il ne comporte pas [le volume d’]une olive, comme il a été enseigné : S’il l’a mangé et qu’il ne comporte pas [le volume d’]une olive, il est passible ; Rabbi Yehouda dit : [Il n’est passible] que s’il comporte [le volume d’]une olive.
לעולם בזה אחר זה ודקאמרת מ"ט דרבי יהודה כגון דלית ביה כזית דתניא אכלו ואין בו כזית חייב ר' יהודה אומר עד שיהא בו כזית:
MICHNA: À quatre moments de l’année, celui qui vend une bête à son prochain doit l’en informer : « J’ai vendu la mère pour l’abattre », « J’ai vendu la fille pour l’abattre ». Et ce sont : la veille du dernier jour de fête de Soukkot, la veille du premier jour de fête de Pessa’h, la veille de Chavouot et la veille de Roch Hachana ; et selon les paroles de Rabbi Yossé le Galiléen, aussi la veille de Yom Kippour en Galilée.
מתני׳ בארבעה פרקים בשנה המוכר בהמה לחבירו צריך להודיעו אמה מכרתי לשחוט בתה מכרתי לשחוט ואלו הן ערב יום טוב האחרון של חג וערב יום טוב הראשון של פסח וערב עצרת וערב ראש השנה וכדברי רבי יוסי הגלילי אף ערב יום הכפורים בגליל
Rabbi Yehouda dit : Quand [cela s’applique-t-il] ? Lorsqu’il n’y a pas d’intervalle ; mais s’il y a un intervalle, il n’a pas besoin de l’informer. Et Rabbi Yehouda admet que celui qui vend la mère au marié et la fille à la mariée doit l’en informer, car il est notoire que tous deux abattent le même jour.
אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו ריוח אין צריך להודיעו ומודה רבי יהודה במוכר את האם לחתן ואת הבת לכלה שצריך להודיעו בידוע ששניהם שוחטין ביום אחד
À ces quatre moments, on fait abattre le boucher contre son gré : même [s’il s’agit d’]un bœuf valant mille dinars et que l’acheteur n’en a [acheté] que pour un dinar, on le contraint à abattre. C’est pourquoi, si [la bête] meurt, elle meurt pour l’acheteur. Mais aux autres jours de l’année, il n’en est pas ainsi ; c’est pourquoi, si elle meurt, elle meurt pour le vendeur.
בארבעה פרקים אלו משחיטין את הטבח בעל כרחו אפילו שור שוה אלף דינרים ואין לו ללוקח אלא דינר כופין אותו לשחוט לפיכך אם מת מת ללוקח אבל בשאר ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר:
GUEMARA: On a enseigné : S’il ne l’a pas informé, [l’acheteur] va abattre et ne s’en abstient pas.
גמ׳ תנא אם לא הודיעו הולך ושוחט ואינו נמנע:
« Rabbi Yehouda dit : Quand, etc. » Pourquoi faut-il enseigner « la mère au marié et la fille à la mariée » ? Il nous apprend une chose en passant : qu’il est d’usage de faire davantage de préparatifs chez le marié que chez la mariée.
אמר רבי יהודה אימתי [וכו']: למה לי למיתני את האם לחתן ואת הבת לכלה מלתא אגב אורחיה קמשמע לן דאורח ארעא למטרח בי חתנא טפי מבי כלתא:
« À ces quatre moments, etc. » Mais il n’a pas tiré [la bête à lui] ! Rav Houna dit au nom de Rav : [Il s’agit du cas] où il a tiré. S’il en est ainsi, dis la fin : « Mais aux autres jours de l’année, il n’en est pas ainsi ; c’est pourquoi, si elle meurt, elle meurt pour le vendeur. » Or il a tiré !
בארבעה פרקים אלו [וכו']: והא לא משך אמר רב הונא אמר רב כשמשך אי הכי אימא סיפא אבל בשאר ימות השנה אינו כן לפיכך אם מת מת למוכר והא משך
Rabbi Chmouel bar Rav Yits’hak dit : En réalité, il n’a pas tiré, et [il s’agit du cas] où il lui a fait acquérir par l’intermédiaire d’un autre. À ces quatre moments, comme c’est un avantage pour lui, on peut procurer un avantage à quelqu’un en son absence ; aux autres jours de l’année, comme c’est un désavantage pour lui, on ne peut pas imposer un désavantage à quelqu’un en son absence.
אמר ר' שמואל בר רב יצחק לעולם שלא משך וכגון שזיכה לו על ידי אחר בארבעה פרקים אלו דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו בשאר ימות השנה דחוב הוא לו אין חבין לאדם שלא בפניו
Rabbi Éléazar dit au nom de Rabbi Yo’hanan : À ces quatre moments, les Sages ont ramené leurs paroles à la loi de la Torah,
רבי אלעזר אומר אמר רבי יוחנן בארבעה פרקים אלו העמידו חכמים דבריהם על דין תורה
car Rabbi Yo’hanan a dit : Selon la Torah, l’argent fait acquérir. Et pour quelle raison a-t-on dit que c’est la traction qui fait acquérir ? C’est une mesure préventive, de peur qu’il ne lui dise : « Ton blé a brûlé dans le grenier. »
דאמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות ומה טעם אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חטיך בעליה:
MICHNA: [Pour] « un même jour » (Lv 22, 28), dit au sujet de « lui et son petit », le jour suit la nuit. Ceci, Rabbi Chimon ben Zoma l’a interprété : Il est dit dans l’œuvre de la création « un jour » (Gn 1, 5), et il est dit au sujet de « lui et son petit » « un même jour » ; de même que pour « un jour » dit dans l’œuvre de la création, le jour suit la nuit, de même pour « un même jour » dit au sujet de « lui et son petit », le jour suit la nuit.
מתני׳ (ויקרא כב, כח) יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה את זו דרש רבי שמעון בן זומא נאמר במעשה בראשית (בראשית א, ה) יום אחד ונאמר באותו ואת בנו יום אחד מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום אחד האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Ceci, Rabbi Chimon ben Zoma l’a interprété : Puisque tout le passage ne parle que des bêtes consacrées, et que pour les bêtes consacrées la nuit suit le jour, on pourrait penser qu’ici aussi il en est ainsi ; il est dit ici « un même jour » et il est dit dans l’œuvre de la création « un jour » ; de même que pour « un jour » dit dans l’œuvre de la création, le jour suit la nuit, de même pour « un même jour » dit au sujet de « lui et son petit », le jour suit la nuit.
גמ׳ ת"ר את זו דרש ר"ש בן זומא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בקדשים ובקדשים לילה הולך אחר היום יכול אף זה כן נאמר כאן יום אחד ונאמר במעשה בראשית יום אחד מה יום אחד האמור במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום [אחד] האמור באותו ואת בנו היום הולך אחר הלילה
Original : Chullin 83a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.