C’est Rabbi Eliézer, qui dit qu’on peut offrir volontairement un acham talouï chaque jour ; c’est pourquoi nous lui disons : Apporte un acham talouï et pose la condition : si le premier a mangé la graisse permise et que j’ai mangé le suif, que ce soit une expiation ; sinon, que ce soit un don volontaire.
ר' אליעזר היא דאמר מתנדב אדם אשם תלוי בכל יום הילכך אמרינן ליה אייתי אשם תלוי ואתני אי אכל ראשון שומן הוא אכל חלב ליהוי כפרה ואי לא ליהוי נדבה
Nos maîtres ont enseigné : S’il a mangé un doute de suif et l’a appris, [puis] un doute de suif et l’a appris, Rabbi dit : Je dis que, de même qu’il apporte un ’hatat pour chacun, de même il apporte un acham talouï pour chacun.
ת"ר אכל ספק חלב ונודע לו ספק חלב ונודע לו רבי אומר אומר אני כשם שמביא חטאת על כל אחת ואחת כך מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת
Rabbi Yossé, fils de Rabbi Yehouda, Rabbi Éléazar et Rabbi Chimon disent : Il n’apporte qu’un seul acham talouï, ainsi qu’il est dit : « pour son erreur qu’il a commise » (Lv 5, 18) : même pour de nombreuses erreurs, il n’est redevable que d’un seul.
רבי יוסי ברבי יהודה ור' אלעזר ורבי שמעון אומרים אין מביא אלא אשם תלוי אחד שנאמר (ויקרא ה, יח) על שגגתו אשר שגג אפילו על שגגות הרבה אינו חייב אלא אחת
Rava dit : Les prises de conscience d’un doute ne divisent pas pour les ’hatat ; voici plutôt ce qu’il enseigne : de même que, s’il a eu une connaissance certaine, il apporte un ’hatat pour chacun, de même, s’il a eu une connaissance douteuse, il apporte un acham talouï pour chacun.
רבא אמר אין ידיעות ספק מחלקות לחטאות אלא הכי קתני כשם שאם היתה לו ידיעה ודאי מביא חטאת על כל אחת ואחת כך אם היתה לו ידיעת ספק מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת
Abayé lui dit : Et toi, ne penses-tu pas que les prises de conscience d’un doute divisent pour les ’hatat ? Car si tu supposes que les prises de conscience ne divisent pas pour les ’hatat et qu’il apporte un seul ’hatat, pourquoi apporte-t-il un acham talouï pour chacun ?
א"ל אביי ואת לא תסברא דידיעות ספק מחלקות לחטאות דאי סלקא דעתך ידיעות אין מחלקות לחטאות וחטאת אחת מביא אמאי מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת
Rava bar ’Hanan dit à Abayé : Et selon toi, qui dis que les prises de conscience d’un doute divisent pour les ’hatat, alors, s’il a mangé une olive de suif avant Yom Kippour et une olive de suif après Yom Kippour, Yom Kippour tenant lieu d’acham talouï, apporterait-il aussi deux ’hatat ?
אמר ליה רבא בר חנן לאביי ולדידך דאמרת ידיעות ספק מחלקות לחטאות אלא מעתה אכל כזית חלב לפני יום הכיפורים וכזית חלב אחר יום הכיפורים ויוה"כ במקום אשם תלוי קאי הכי נמי דמביא שתי חטאות
Mais il les a mangées en un seul oubli ! Abayé lui dit : Et qui nous dit que Yom Kippour expie ce dont il n’a pas pris connaissance ? Peut-être [n’expie-t-il] que lorsqu’il en a pris connaissance ? Rava lui dit : « Su et non su », avons-nous appris.
הא בהעלם אחת אכלינון א"ל אביי ומאן לימא לן דיום הכיפורים מכפר על דלא מתידע ליה דילמא והוא דמתידע ליה א"ל רבא הודע ולא הודע תנן
Certains disent : Rava bar ’Hanan dit à Abayé : Et s’il avait mangé une olive de suif le matin de Yom Kippour et une olive de suif à [l’heure de] min’ha de Yom Kippour, serait-il aussi redevable de deux ’hatat ?
איכא דאמרי אמר ליה רבא בר חנן לאביי מה אילו אכל כזית חלב שחרית ביום הכיפורים וכזית חלב במנחה ביוה"כ הכי נמי דמיחייב שתי חטאות
Abayé lui dit : Et qui nous dit que Yom Kippour expie à tout instant ? Peut-être [expie-t-il seulement à la fin de] toute la journée, depuis le soir ! Rabba bar bar ’Hana lui dit : Sot ! Il est enseigné : Celui à qui survient un doute de transgression à Yom Kippour, même à la tombée de la nuit, est exempt, car toute la journée expie.
א"ל אביי ומאן לימא לן דיוה"כ כל שעתא מכפר דילמא כוליה יומא מאורתא א"ל רבה בב"ח תרדא תניא הרי שבא לידו ספק עבירה ביוה"כ אפילו עם חשיכה פטור שכל היום מכפר
Rav Idi bar Avin objecta : S’il a mangé et bu [à Yom Kippour] en un seul oubli, il n’est redevable que d’un seul ’hatat. Or, entre le manger et le boire, il est impossible qu’il n’y ait pas eu dans la journée un laps de temps où il en ait eu connaissance [douteuse], et Yom Kippour le lui a expié, tenant lieu d’acham talouï ; et il enseigne qu’il n’est redevable que d’un seul ’hatat.
מתיב רב אידי בר אבין אכל ושתה בהעלם אחת אינו חייב אלא חטאת אחת והא בין אכילה לשתייה אי אפשר דלא הוה שהות ביום דמתיידע ליה וכפר ליה דיוה"כ במקום אשם תלוי קאי וקתני אינו חייב אלא חטאת אחת
Et si tu supposes que les prises de conscience d’un doute divisent pour les ’hatat, qu’il soit redevable de deux ’hatat ! On répond : Lorsque Rabbi Zeïra l’a dit, c’était selon Rabbi ; ceci est [l’opinion] des Sages.
ואי סלקא דעתך ידיעות ספק מחלקות לחטאות ליחייב שתי חטאות אמרי כי אמר ר' זירא לרבי הא רבנן היא
Mais, d’après la dernière clause, c’est Rabbi, car elle enseigne : S’il a bu de la saumure ou du garum, il est exempt ; donc, du vinaigre, il est redevable.
והא מדסיפא רבי היא דקתני שתה ציר או מורייס פטור הא חומץ חייב
Et de qui est-ce ? De Rabbi, car il est enseigné : Le vinaigre ne restaure pas l’âme ; Rabbi dit : Je dis que le vinaigre restaure l’âme. Et puisque la dernière clause est de Rabbi, la première aussi est de Rabbi ! On répond : la dernière clause est de Rabbi, la première des Sages.
ומני רבי היא דתניא חומץ אין משיב את הנפש רבי אומר אומר אני חומץ משיב את הנפש ומדסיפא רבי רישא נמי רבי אמרי סיפא רבי רישא רבנן
Rava objecta : S’il a mangé aujourd’hui et mangé demain, profité aujourd’hui et profité demain, mangé aujourd’hui et profité demain, profité aujourd’hui et mangé demain, et même sur trois ans, d’où savons-nous qu’ils se combinent l’un avec l’autre ?
איתיביה רבא אכל היום אכל למחר נהנה היום נהנה למחר אכל היום נהנה למחר נהנה היום אכל למחר ואפילו מכאן ועד שלש שנים מנין שהן מצטרפין זה עם זה
Et de même, Rech Lakich a dit : Ici, Rabbi a enseigné que les prises de conscience d’un doute divisent pour les ’hatat. Rabbi Yo’hanan dit : Les prises de conscience d’un doute ne divisent pas pour les ’hatat ;
וכן אמר ריש לקיש כאן שנה רבי ידיעות ספק מחלקות לחטאות רבי יוחנן אמר אין ידיעות ספק מחלקות לחטאות
voici plutôt ce qu’il enseigne : de même que, s’il a eu une connaissance certaine, il apporte [un ’hatat] pour chacun, de même, s’il a eu une connaissance douteuse, il apporte un acham talouï pour chacun.
אלא הכי קתני כשם שאם היתה לו ידיעה ודאי מביא על כל אחת ואחת כך אם היתה לו ידיעת ספק מביא אשם תלוי על כל אחת ואחת
Selon Rabbi Yo’hanan, on comprend qu’il fasse dépendre l’acham du ’hatat ; mais selon Rech Lakich, c’est le ’hatat qu’il aurait fallu faire dépendre de l’acham ! C’est une difficulté.
בשלמא לרבי יוחנן היינו דקא תלי לאשם בחטאת אלא לריש לקיש חטאת באשם מיבעיא ליה קשיא
Et on a opposé [une parole] de Rabbi Yo’hanan à [une autre] de Rabbi Yo’hanan, et [une parole] de Rech Lakich à [une autre] de Rech Lakich. Car il est enseigné : Deux sentiers, l’un impur et l’autre pur : s’il a marché dans le premier sans entrer [dans le Sanctuaire], puis dans le second et est entré, il est redevable.
ורמי דר' יוחנן אדר' יוחנן ורמי דריש לקיש אדריש לקיש דתניא שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך בראשון ולא נכנס בשני ונכנס חייב
S’il a marché dans le premier et est entré, il est exempt ; [puis] dans le second et est entré, il est redevable. S’il a marché dans le premier et est entré, puis a été aspergé, une seconde fois, et s’est immergé, puis a marché dans le second et est entré, il est redevable.
הלך בראשון ונכנס פטור בשני ונכנס חייב הלך בראשון ונכנס והזה ושנה וטבל והלך בשני ונכנס חייב
Original : Keritot 18b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.