Rabbi Chimon exempte dans ce cas ; Rabbi Chimon ben Yehouda exempte dans tous les cas, au nom de Rabbi Chimon.
רבי שמעון פוטר בזו ר"ש בן יהודה פוטר בכולן משום רבי שמעון
Keritot 19a כריתות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et même dans le premier [cas] ? Rava dit : De quoi s’agit-il ici ? Par exemple, s’il a marché dans le premier et qu’au moment où il marchait dans le second il a oublié avoir marché dans le premier. Et c’est sur ce point qu’ils divergent : le premier tanna pense qu’une connaissance partielle est comme une connaissance, et Rabbi Chimon pense qu’une connaissance partielle n’est pas comme une connaissance.
ואפילו בקמייתא אמר רבא הכא במאי עסקינן כגון שהלך בראשון ובשעת הילוכו בשני שכח שהלך בראשון ובהא פליגי ת"ק סבר מקצת ידיעה כידיעה דמיא ור"ש סבר מקצת ידיעה לאו כידיעה דמיא
Le maître a dit : « S’il a marché dans le premier et est entré, a été aspergé et s’est immergé, puis a marché dans le second et est entré, il est redevable. » Pourquoi est-il redevable ? Il n’a pas eu de connaissance [certaine] !
אמר מר הלך בראשון ונכנס והיזה וטבל והלך בשני ונכנס חייב אמאי חייב הא לא הוי ליה ידיעה
Rech Lakich dit : De qui est-ce ? De Rabbi Yichmaël, qui n’exige pas la connaissance au début. Rabbi Yo’hanan dit : Tu peux même dire [que c’est] des Sages : ici, on a considéré la connaissance douteuse comme une connaissance.
אמר ריש לקיש הא מני רבי ישמעאל היא דלא בעי ידיעה בתחלה רבי יוחנן אמר אפילו תימא רבנן כאן עשו ספק ידיעה כידיעה
Tu supposes que, si on l’a fait ici, il en est de même pour toute la Torah : [la parole] de Rabbi Yo’hanan contredit [celle] de Rabbi Yo’hanan.
סלקא דעתך כאן עשו והוא הדין לכל התורה כולה קשיא דרבי יוחנן אדרבי יוחנן
קשיא דריש לקיש אדריש לקיש
[La contradiction] de Rabbi Yo’hanan avec Rabbi Yo’hanan n’est pas une difficulté : c’est ici qu’on l’a fait, mais dans toute la Torah, non.
בשלמא דר' יוחנן אדר"י לא קשיא כאן עשו אבל בכל התורה כולה לא
Pourquoi ? Ici, à propos de l’impureté, il est écrit : « et cela lui a été caché, et il est impur » (Lv 5, 2) : une connaissance comportant même un doute, le verset la rend passible ; mais dans toute la Torah, il est écrit : « ou si sa faute lui a été connue » (Lv 4, 23) : c’est s’il en a la connaissance qu’il est passible.
מאי טעמא הכא גבי טומאה כתיב (ויקרא ה, ב) ונעלם ממנו והוא טמא ידיעה דאית בה נמי ספק חייב קרא אבל בכל התורה כולה כתיב (ויקרא ד, כג) או הודע אליו חטאתו אי אית ליה ידיעה הוא דמחייב
Mais pour Rech Lakich, c’est une difficulté : au lieu de l’établir selon Rabbi Yichmaël, qu’il l’établisse selon Rabbi ! Il nous enseigne ceci : que Rabbi Yichmaël non plus n’exige pas la connaissance au début.
אלא לר"ל קשיא אדמוקים לה כר' ישמעאל לוקמה כרבי הא קמ"ל דר' ישמעאל נמי לא בעי ידיעה בתחלה
Mais c’est une Michna ! Car nous avons appris : Rabbi Yichmaël dit : « et cela lui a été caché » [est dit] deux fois, pour rendre redevable pour l’oubli de l’impureté et pour l’oubli du Sanctuaire.
הא מתניתין היא דתנן רבי ישמעאל אומר ונעלם ממנו שתי פעמים לחייב על העלם טומאה ועל העלם מקדש
C’était nécessaire : on aurait pu dire qu’il ne l’admet pas d’après le verset mais l’admet d’après la tradition ; il nous enseigne [qu’il n’en est rien].
איצטריך סלקא דעתך אמינא מקרא לית ליה מגמרא אית ליה קמ"ל:
MICHNA: [S’il y avait] devant lui du suif et du notar, qu’il a mangé de l’un d’eux et ne sait pas lequel il a mangé ; [si] sa femme nidda et sa sœur étaient avec lui dans la maison, qu’il a fauté par inadvertance avec l’une d’elles et ne sait pas avec laquelle il a fauté ; [s’il y avait] Chabbat et Yom Kippour, et qu’il a fait un travail au crépuscule et ne sait pas en lequel des deux il l’a fait : Rabbi Eliézer le déclare redevable d’un ’hatat et Rabbi Yehochoua l’exempte.
מתני׳ חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהן ואינו יודע איזה מהן אכל אשתו נדה ואחותו עמו בבית שגג באחת מהן ואינו יודע באיזה מהן שגג שבת ויום הכיפורים ועשה מלאכה בין השמשות ואינו יודע באיזה מהן עשה רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
Rabbi Yossé dit : Ils n’ont pas divergé au sujet de celui qui fait un travail au crépuscule, [et s’accordent] qu’il est exempt, car je dis : il en a fait une partie aujourd’hui et une partie demain.
א"ר יוסי לא נחלקו על העושה מלאכה בין השמשות שהוא פטור שאני אומר מקצת עשה היום ומקצת עשה למחר
Sur quoi ont-ils divergé ? Sur celui qui fait un travail au cours de la journée et ne sait pas s’il l’a fait le Chabbat ou s’il l’a fait à Yom Kippour, ou sur celui qui fait [un travail] et ne sait pas de quelle sorte de travail il s’agit : Rabbi Eliézer le déclare redevable d’un ’hatat et Rabbi Yehochoua l’exempte. Rabbi Yehouda dit : Rabbi Yehochoua l’exemptait même de l’acham talouï.
על מה נחלקו על העושה מלאכה בתוך היום ואינו יודע אם בשבת עשה אם ביוה"כ עשה או על העושה ואינו יודע מעין איזו מלאכה עשה שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר א"ר יהודה פוטרו היה רבי יהושע אף מאשם תלוי
Rabbi Chimon et Rabbi Chimon Chezouri disent : Ils n’ont pas divergé au sujet d’une chose relevant d’un seul nom, [et s’accordent] qu’il est redevable ; sur quoi ont-ils divergé ? Sur une chose relevant de deux noms : Rabbi Eliézer le déclare redevable d’un ’hatat et Rabbi Yehochoua l’exempte.
ר' שמעון ור' שמעון שזורי אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב על מה נחלקו על דבר שהוא משום ב' שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
Rabbi Yehouda dit : Même s’il avait l’intention de cueillir des figues et a cueilli des raisins, des raisins et a cueilli des figues, des noires et a cueilli des blanches, des blanches et a cueilli des noires, Rabbi Eliézer le déclare redevable d’un ’hatat et Rabbi Yehochoua l’exempte. Je m’étonne que Rabbi Yehochoua l’ait exempté dans ce cas ! S’il en était ainsi, pourquoi est-il dit : « en quoi il a fauté » (Lv 4, 23) ? Pour exclure celui qui agit sans intention.
א"ר יהודה אפילו נתכוון ללקוט תאנים וליקט ענבים ענבים וליקט תאנים שחורות וליקט לבנות לבנות וליקט שחורות ר"א מחייב חטאת ור' יהושע פוטר תמיהני אם פטר בה ר' יהושע א"כ למה נאמר (ויקרא ד, כג) אשר חטא בה פרט למתעסק:
GUEMARA: Il est enseigné : Rabbi Eliézer dit : De toute façon : s’il a mangé du suif, il est redevable ; s’il a mangé du notar, il est redevable ; s’il a eu des rapports avec sa femme nidda, il est redevable ; s’il a eu des rapports avec sa sœur, il est redevable ; s’il a fait un travail le Chabbat, il est redevable ; s’il a fait un travail à Yom Kippour, il est redevable.
גמ׳ תניא א"ר אליעזר מה נפשך אי חלב אכל חייב אי נותר אכל חייב אי אשתו נדה בעל חייב אי אחותו בעל חייב אי בשבת עשה מלאכה חייב אי ביה"כ עשה מלאכה חייב
Rabbi Yehochoua lui dit : Il est dit : « en quoi il a fauté » : [il n’est redevable] que lorsqu’il sait en quoi il a fauté. Et Rabbi Eliézer, que fait-il de ce « en quoi » ? Il en a besoin pour exclure celui qui agit sans intention.
אמר לו רבי יהושע הרי הוא אומר אשר חטא בה עד שיודע לו במה חטא ורבי אליעזר האי בה מאי עביד ליה מיבעי ליה פרט למתעסק
Original : Keritot 19a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.