Pourquoi « à l’endroit où est sa mère » ? Déduis-en qu’une fille [reste] auprès de sa mère, qu’elle soit grande ou petite.
מאי למקום שאמה שמעת מינה בת אצל האם לא שנא גדולה ולא שנא קטנה:
Ketoubot 103a כתובות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 2Question 1Récit 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Les deux ne diront pas, etc. »
לא יאמרו שניהם וכו':
Un homme loua un moulin à son ami pour la mouture [en échange de son travail de meunier]. Finalement, celui-ci s’enrichit et acheta un moulin et un âne.
ההוא גברא דאוגר ליה ריחיא לחבריה לטחינה לסוף איעתר זבין ריחיא וחמרא
Il lui dit : « Jusqu’à présent je moulais chez toi ; maintenant, donne-moi un loyer. » Il lui répondit : « Je moudrai pour toi. »
אמר ליה עד האידנא הוה טחיננא גבך השתא הב לי אגרא א"ל מיטחן טחיננא לך
Ravina pensa dire que c’est là notre Michna : « Les deux ne diront pas : Nous la nourrirons ensemble ; mais l’un la nourrit et l’autre lui donne le prix de la nourriture. »
סבר רבינא למימר היינו מתניתין לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות
Rav ’Avira lui dit : Est-ce comparable ? Là-bas, elle a un seul ventre, elle n’a pas deux ventres ; ici, il peut lui dire : « Mouds et vends, mouds et mets de côté. »
א"ל רב עוירא מי דמי התם חד כריסא אית לה תרתי כריסתא לית לה הכא מצי א"ל טחון וזבין טחון ואותיב
Et nous n’avons dit cela que lorsqu’il n’a pas [assez] de mouture pour le moulin ; mais s’il a de la mouture pour le moulin, dans un cas comme celui-ci on le contraint à cause de la conduite de Sodome.
ולא אמרן אלא דלית ליה טחינא לריחיא אבל אית ליה טחינא לריחיא כגון זו כופין אותו על מדת סדום:
MICHNA: Une veuve qui a dit : « Je ne veux pas quitter la maison de mon mari », les héritiers ne peuvent lui dire : « Va chez ton père et nous te nourrirons », mais ils la nourrissent et lui donnent un logement selon sa dignité.
מתני׳ אלמנה שאמרה אי אפשי לזוז מבית בעלי אין היורשין יכולין לומר לה לכי לבית אביך ואנו זנין אותך אלא זנין אותה ונותנין לה מדור לפי כבודה
Si elle a dit : « Je ne veux pas quitter la maison de mon père », les héritiers peuvent lui dire : « Si tu es chez nous, tu as la nourriture ; et si tu n’es pas chez nous, tu n’as pas la nourriture. »
אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולין היורשין לומר לה אם את אצלנו יש ליך מזונות ואם אין את אצלנו אין ליך מזונות
Si elle allègue [qu’elle ne peut demeurer avec eux] parce qu’elle est jeune et qu’eux sont jeunes, ils la nourrissent pendant qu’elle est dans la maison de son père.
אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים זנין אותה והיא בבית אביה:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Elle use du logement comme elle en usait du vivant de son mari ; des esclaves et des servantes comme elle en usait du vivant de son mari ; des coussins et des couvertures comme elle en usait du vivant de son mari ; de la vaisselle d’argent et de la vaisselle d’or comme elle en usait du vivant de son mari ; car c’est ainsi qu’il lui a écrit : « Et tu demeureras dans ma maison et seras nourrie de mes biens, tous les jours où tu demeureras veuve dans ma maison. »
גמ׳ תנו רבנן משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בעבדים ושפחות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכרים וכסתות כדרך שמשתמשת בחיי בעלה בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה שכך כתב לה ואת תהא יתבת בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מגר ארמלותיך בביתי
Rav Yossef a enseigné : « Dans ma maison », et non dans ma masure.
תני רב יוסף בביתי ולא בבקתי
Rav Na’hman a dit : Des orphelins qui ont vendu le logement de la veuve n’ont rien fait du tout.
אמר רב נחמן יתומים שמכרו מדור אלמנה לא עשו ולא כלום
En quoi est-ce différent de [l’enseignement] de Rabbi Assi au nom de Rabbi Yo’hanan ? Car Rabbi Assi a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Des orphelins qui ont devancé [la veuve] et ont vendu, lorsque les biens sont peu nombreux, ce qu’ils ont vendu est vendu.
ומ"ש מדרבי אסי א"ר יוחנן דא"ר אסי אמר ר' יוחנן יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטין מה שמכרו מכרו
Là-bas, [les biens] ne lui sont pas engagés du vivant [du mari] ; ici, [le logement] lui est engagé du vivant [du mari].
התם לא משתעבדי לה מחיים הכא משתעבדי לה מחיים
Abayé a dit : Nous tenons [pour acquis] : le logement de la veuve qui s’est écroulé, les héritiers ne sont pas tenus de le reconstruire.
אמר אביי נקיטינן מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו
On a aussi enseigné ainsi : Le logement de la veuve qui s’est écroulé, les héritiers ne sont pas tenus de le reconstruire. Et non seulement cela, mais même si elle dit : « Laissez-moi, et je le reconstruirai à mes frais », on ne l’écoute pas.
תניא נמי הכי מדור אלמנה שנפל אין היורשין חייבין לבנותו ולא עוד אלא אפילו היא אומרת הניחוני ואבננו משלי אין שומעין לה
Abayé a demandé : Si elle l’a réparé, qu’en est-il ? Que la question reste posée.
בעי אביי שיפצה מאי תיקו:
« Si elle a dit : Je ne veux pas. »
אמרה אי אפשי:
Qu’on lui donne [donc] comme elle reçoit là-bas [chez eux] ! Cela vient à l’appui de Rav Houna, car Rav Houna a dit : La bénédiction de la maison est dans son abondance.
וליתבו לה כי יתבה התם מסייע ליה לרב הונא דאמר רב הונא ברכת הבית ברובה
Et qu’on lui donne en tenant compte de la bénédiction de la maison ! C’est bien ce qu’il en est.
וליתבו לה לפי ברכת הבית ה"נ
Rav Houna a dit : La langue des Sages est bénédiction, la langue des Sages est richesse, la langue des Sages est guérison. Bénédiction : ce que nous venons de dire.
אמר רב הונא לשון חכמים ברכה לשון חכמים עושר לשון חכמים מרפא ברכה הא דאמרן
Richesse : car nous avons appris : Celui qui vend des fruits à son ami, s’il [l’acheteur] a tiré [la marchandise à lui] sans mesurer, il a acquis ; s’il a mesuré sans tirer, il n’a pas acquis ; et s’il est avisé, il loue l’emplacement [où elle se trouve].
עושר דתנן המוכר פירות לחבירו משך ולא מדד קנה מדד ולא משך לא קנה ואם היה פקח שוכר את מקומו
Guérison : car nous avons appris : Qu’on ne mâche pas de grains de blé pour les poser sur sa blessure à Pessa’h, parce qu’ils fermentent.
מרפא דתנן לא ילעוס אדם חטין ויניח על גבי מכתו בפסח מפני שמחמיצות
Nos maîtres ont enseigné : À l’heure de son départ [de ce monde], Rabbi dit : « J’ai besoin de mes fils. » Ses fils entrèrent auprès de lui. Il leur dit : « Veillez au respect de votre mère ; qu’une lampe reste allumée à sa place, qu’une table reste dressée à sa place, qu’un lit reste préparé à sa place. Yossef de ’Héfa et Chimon d’Éfrat m’ont servi de mon vivant, et ils me serviront après ma mort. »
ת"ר בשעת פטירתו של רבי אמר לבני אני צריך נכנסו בניו אצלו אמר להם הזהרו בכבוד אמכם נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי:
« Veillez au respect de votre mère » : c’est [une obligation] de la Torah, car il est écrit : « Honore ton père et ta mère » (Ex 20, 12) ! C’était la femme de son père.
הזהרו בכבוד אמכם: דאורייתא היא דכתיב (שמות כ, יא) כבד את אביך ואת אמך אשת אב הואי
La femme du père aussi, c’est [une obligation] de la Torah, car il a été enseigné : « Honore ton père et ta mère » : « ton père », c’est la femme de ton père ; « et ta mère », c’est le mari de ta mère ; le vav supplémentaire vient inclure ton frère aîné.
אשת אב נמי דאורייתא היא דתניא כבד את אביך ואת אמך את אביך זו אשת אביך ואת אמך זו בעל אמך וי"ו יתירה לרבות את אחיך הגדול
Cela s’applique de leur vivant, mais après la mort, non.
הני מילי מחיים אבל לאחר מיתה לא:
« Qu’une lampe reste allumée à sa place, qu’une table reste dressée à sa place, qu’un lit reste préparé à sa place » : quelle en est la raison ? Chaque veille de Chabbat, il revenait à sa maison.
נר יהא דלוק במקומו שולחן יהא ערוך במקומו מטה תהא מוצעת במקומה: מאי טעמא כל בי שמשי הוה אתי לביתיה
Une certaine veille de Chabbat, une voisine vint et appela à la porte. Sa servante dit : « Taisez-vous, car Rabbi est assis. » Dès qu’il entendit [cela], il ne revint plus, afin de ne pas jeter le discrédit sur les justes d’autrefois.
ההוא בי שמשא אתאי שבבתא קא קריה אבבא אמרה אמתיה שתיקו דרבי יתיב כיון דשמע שוב לא אתא שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים:
« Yossef de ’Héfa et Chimon d’Éfrat m’ont servi de mon vivant, et ils me serviront après ma mort » : on en déduisit qu’il parlait de ce monde-ci. Mais lorsqu’on vit que leurs civières précédaient sa civière [qu’ils moururent avant lui], on dit : Déduis-en que c’est du monde-là qu’il parlait.
יוסף חפני שמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי: סבור מינה בהדין עלמא הוא דקאמר כיון דחזו דקדים ערסייהו לערסיה אמרי שמע מינה לההוא עלמא הוא דקאמר
Et s’il a parlé ainsi, c’est pour qu’on ne dise pas qu’il y avait quelque chose [de reprochable] en eux, et que jusqu’à présent aussi, c’est le mérite de Rabbi qui les avait protégés.
והאי דאמר הכי דלא לימרו מילתא הואי להו ועד האידנא נמי זכותו דרבי הוא דאהניא להו
Il leur dit : « J’ai besoin des sages d’Israël. » Les sages d’Israël entrèrent auprès de lui. Il leur dit : « Ne faites pas mon éloge funèbre dans les bourgades,
אמר להן לחכמי ישראל אני צריך נכנסו אצלו חכמי ישראל אמר להן אל תספדוני בעיירות
Original : Ketubot 103a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.