il y a une présomption : les témoins ne signent sur un acte que s’il a été accompli par des adultes. Mais pour « contraints », quelle est la raison ?
חזקה אין העדים חותמין על השטר אא"כ נעשה בגדול אלא אנוסין מ"ט
Ketoubot 19a כתובות
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav ’Hisda dit : Rabbi Meïr pense que des témoins à qui l’on a dit : « Signez un faux et vous ne serez pas tués », doivent se laisser tuer plutôt que de signer un faux.
אמר רב חסדא קסבר ר"מ עדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר
Rava lui dit : maintenant, s’ils venaient devant nous pour prendre conseil, nous leur dirions : allez signer et ne vous faites pas tuer, car le maître a dit : il n’y a rien qui tienne devant le sauvetage d’une vie, sauf l’idolâtrie, les unions interdites et l’effusion de sang seulement. Maintenant qu’ils ont signé, leur dirions-nous : pourquoi avez-vous signé ?
אמר ליה רבא השתא אילו אתו לקמן לאמלוכי אמרינן להו זילו חתומו ולא תתקטלון דאמר מר אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש אלא עבודת כוכבים וגלוי עריות ושפיכות דמים בלבד השתא דחתמו אמרינן להו אמאי חתמיתו
Mais la raison de Rabbi Meïr est conforme à [ce que] Rav Houna [a dit] au nom de Rav, car Rav Houna a dit au nom de Rav : [si l’emprunteur] reconnaît l’acte qu’il a écrit, il n’est pas nécessaire de le faire authentifier.
אלא טעמא דר"מ כדרב הונא אמר רב דא"ר הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו
Revenons au texte : Rav Houna a dit au nom de Rav : [si l’emprunteur] reconnaît l’acte qu’il a écrit, il n’est pas nécessaire de le faire authentifier. Rav Na’hman lui dit : pourquoi le dire à la dérobée ? Si tu penses comme Rabbi Meïr, dis : la halakha est selon Rabbi Meïr.
גופא אמר רב הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו א"ל רב נחמן גנובא גנובי למה לך אי סבירא לך כר"מ אימא הלכה כר"מ
Il lui dit : et le maître, que pense-t-il ? Il lui dit : quand ils viennent devant nous en justice, nous leur disons : allez faire authentifier votre acte, puis descendez en justice.
אמר ליה ומר היכי סבירא ליה אמר ליה כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו שטרייכו וחותו לדינא
Rav Yehouda dit au nom de Rav : celui qui dit : « C’est un acte de confiance [rédigé sans que le prêt ait eu lieu] » n’est pas cru.
א"ר יהודה אמר רב האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן
Qui le dit ? Si l’on dit que c’est l’emprunteur qui le dit, c’est évident : est-ce en son pouvoir ? Et si c’est le prêteur qui le dit, que la bénédiction vienne sur lui ! Mais [c’est que] les témoins le disent : si leur écriture se trouve [attestée] ailleurs, il est évident qu’ils ne sont pas crus ; et si leur écriture ne se trouve pas ailleurs, pourquoi ne seraient-ils pas crus ?
דקאמר מאן אילימא דקאמר לוה פשיטא כל כמיניה ואלא דקאמר מלוה תבוא עליו ברכה אלא דקאמרי עדים אי דכתב ידם יוצא ממקום אחר פשיטא דלא מהימני ואי דאין כתב ידם יוצא ממקום אחר אמאי לא מהימני
(Moyen mnémotechnique : B-A-Ch.) Rava dit : en réalité, c’est l’emprunteur qui le dit, et conformément à Rav Houna, car Rav Houna a dit au nom de Rav : [si l’emprunteur] reconnaît l’acte qu’il a écrit, il n’est pas nécessaire de le faire authentifier.
(סימן בא"ש) אמר רבא לעולם דקאמר לוה וכדרב הונא דא"ר הונא אמר רב מודה בשטר שכתבו אין צריך לקיימו
Abayé dit : en réalité, c’est le prêteur qui le dit, dans le cas où il est débiteur envers d’autres, et conformément à Rabbi Nathan.
אביי אמר לעולם דאמר מלוה וכגון שחב לאחרים וכדרבי נתן
Car il a été enseigné : Rabbi Nathan dit : d’où [sait-on que] si l’un réclame une mané à son prochain, et son prochain à un autre, d’où [sait-on] qu’on prend de celui-ci et qu’on donne à celui-là ? L’Écriture dit : « Et il donnera à celui envers qui il est coupable » (Nb 5, 7).
דתניא רבי נתן אומר מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו מנין שמוציאין מזה ונותנין לזה תלמוד לומר (במדבר ה, ז) ונתן לאשר אשם לו
Rav Achi dit : en réalité, ce sont les témoins qui le disent, et assurément leur écriture ne se trouve pas ailleurs ; et quant à ta question : pourquoi ne seraient-ils pas crus ? C’est conformément à Rav Kahana, car Rav Kahana a dit : il est interdit à un homme de garder un acte de confiance dans sa maison, car il est dit : « Ne laisse pas l’injustice habiter dans tes tentes » (Jb 11, 14).
רב אשי אמר לעולם דקאמרי עדים ודאין כתב ידם יוצא ממקום אחר ודקאמרת אמאי לא מהימני כדרב כהנא דא"ר כהנא אסור לו לאדם שישהה שטר אמנה בתוך ביתו משום שנאמר (איוב יא, יד) אל תשכן באהליך עולה
Original : Ketubot 19a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.