Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
MICHNA: Deux femmes qui ont été capturées : celle-ci dit : « J’ai été captive et je suis pure », et celle-là dit : « J’ai été captive et je suis pure » : elles ne sont pas crues. Mais lorsqu’elles témoignent l’une pour l’autre, elles sont crues.
מתני׳ שתי נשים שנשבו זאת אומרת נשביתי וטהורה אני וזאת אומרת נשביתי וטהורה אני אינן נאמנות ובזמן שהן מעידות זו את זו הרי אלו נאמנות:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Je suis impure et ma compagne est pure » : elle est crue. « Je suis pure et ma compagne est impure » : elle n’est pas crue. « Moi et ma compagne sommes impures » : elle est crue pour elle-même et n’est pas crue pour sa compagne. « Moi et ma compagne sommes pures » : elle est crue pour sa compagne et n’est pas crue pour elle-même.
גמ׳ ת"ר אני טמאה וחברתי טהורה נאמנת אני טהורה וחברתי טמאה אינה נאמנת אני וחברתי טמאה נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על חברתה אני וחברתי טהורה נאמנת על חברתה ואינה נאמנת על עצמה
Le maître a dit : « Je suis pure et ma compagne est impure » : elle n’est pas crue. De quel cas s’agit-il ? S’il n’y a pas de témoins [de sa captivité] à son propre sujet, pourquoi ne serait-elle pas crue ? Elle dit : « J’ai été captive et je suis pure » ! Il est donc évident qu’il y a des témoins.
אמר מר אני טהורה וחברתי טמאה אינה נאמנת היכי דמי אי דליכא עדים על עצמה אמאי לא מהימנא נשביתי וטהורה אני קאמרה אלא פשיטא דאיכא עדים
Énonce la clause médiane : « Moi et ma compagne sommes impures » : elle est crue pour elle-même et n’est pas crue pour sa compagne. Et s’il y a des témoins, pourquoi ne serait-elle pas crue ? Il est donc évident qu’il n’y a pas de témoins.
אימא מציעתא אני וחברתי טמאה נאמנת על עצמה ואינה נאמנת על חברתה ואי דאיכא עדים אמאי לא מהימנא אלא פשיטא דליכא עדים
Énonce la dernière clause : « Moi et ma compagne sommes pures » : elle est crue pour sa compagne et n’est pas crue pour elle-même. Et s’il n’y a pas de témoins à son propre sujet, pourquoi ne serait-elle pas crue ? Il est donc évident qu’il y a des témoins.
אימא סיפא אני וחברתי טהורה נאמנת על חברתה ואינה נאמנת על עצמה ואי דליכא עדים אעצמה אמאי לא מהימנא אלא פשיטא דאיכא עדים
La première et la dernière clause [traitent du cas] où il y a des témoins, et la clause médiane où il n’y a pas de témoins ? Abayé dit : oui, la première et la dernière clause [traitent du cas] où il y a des témoins, et la clause médiane où il n’y a pas de témoins.
רישא וסיפא דאיכא עדים מציעתא דליכא עדים אמר אביי אין רישא וסיפא דאיכא עדים מציעתא דליכא עדים
Rav Papa dit : toute [la baraïta traite du cas] où il y a des témoins [de la captivité], et où il y a un seul témoin qui dit l’inverse. [Si] elle a dit : « Je suis impure et ma compagne est pure », et qu’un témoin lui dit : « Tu es pure et ta compagne est impure » : elle-même s’est rendue [comme] un morceau interdit, et sa compagne est permise sur sa parole.
רב פפא אמר כולה דאיכא עדים ואיכא עד אחד דקא אפיך אמרה אני טמאה וחברתי טהורה ואמר לה עד אחד את טהורה וחברתך טמאה איהי שויתא לנפשה חתיכה דאיסורא חברתה משתריא אפומא דידה
« Je suis pure et ma compagne est impure », et un témoin lui dit : « Tu es impure et ta compagne est pure » : elle-même, puisqu’il y a des témoins, ce n’est pas en son pouvoir ; sa compagne est permise sur la parole du témoin.
אני טהורה וחברתי טמאה ואמר לה עד אחד את טמאה וחברתך טהורה איהי כיון דאיכא עדים לאו כל כמינה חברתה משתריא אפומא דעד
« Moi et ma compagne sommes impures », et un témoin lui dit : « Toi et ta compagne êtes pures » : elle-même s’est rendue [comme] un morceau interdit ; sa compagne est permise sur la parole du témoin. Pourquoi ai-je encore besoin de ce cas ? C’est la première clause !
אני וחברתי טמאה ואמר לה עד אחד את וחברתך טהורה איהי שויתא לנפשה חתיכה דאיסורא חברתא משתריא אפומא דעד הא תו למה לי היינו רישא
Tu aurais pu dire : toutes deux sont pures, et si elle parle ainsi, c’est « Que je meure avec les Philistins ! » (Jg 16, 30) qu’elle fait ; il nous apprend [que non].
מהו דתימא הני תרוייהו טהורות נינהו והאי דקאמרה הכי (שופטים טז, ל) תמות נפשי עם פלשתים היא דקא עבדה קמ"ל
« Moi et ma compagne sommes pures », et un témoin lui dit : « Toi et ta compagne êtes impures » : elle-même, puisqu’il y a des témoins, ce n’est pas en son pouvoir ; sa compagne est permise sur sa parole. Pourquoi ai-je encore besoin de ce cas ? C’est la première partie de la première clause !
אני וחברתי טהורה ואמר לה עד אחד את וחברתך טמאה איהי כיון דאיכא עדים לאו כל כמינה חברתה משתריא אפומא דידה הא תו למה לי היינו רישא דרישא
Tu aurais pu dire qu’elle n’est crue que là où elle se disqualifie elle-même, mais là où elle se déclare elle-même apte, je dirais qu’elle n’est pas crue ; il nous apprend [que si].
מהו דתימא כי מהימנא במקום דפסלה נפשה אבל במקום דמכשרא נפשה אימא לא מהימנא קא משמע לן:
MICHNA: Et de même, deux hommes : celui-ci dit : « Je suis cohen », et celui-là dit : « Je suis cohen » : ils ne sont pas crus. Mais lorsqu’ils témoignent l’un pour l’autre, ils sont crus. Rabbi Yehouda dit : on n’élève pas [quelqu’un] à la prêtrise sur la parole d’un seul témoin. Rabbi Éléazar dit : quand [cela] ? Là où il y a des contestataires ; mais là où il n’y a pas de contestataires, on élève à la prêtrise sur la parole d’un seul témoin. Rabban Chimon ben Gamliel dit au nom de Rabbi Chimon, fils du Segan : on élève à la prêtrise sur la parole d’un seul témoin.
מתני׳ וכן שני אנשים זה אומר כהן אני וזה אומר כהן אני אינן נאמנין ובזמן שהן מעידין זה את זה הרי אלו נאמנין רבי יהודה אומר אין מעלין לכהונה על פי עד אחד אמר רבי אלעזר אימתי במקום שיש עוררין אבל במקום שאין עוררין מעלין לכהונה על פי עד אחד רשב"ג אומר משום רבי שמעון בן הסגן מעלין לכהונה על פי עד אחד:
GUEMARA: Pourquoi ai-je besoin de tous ces cas ? Ils sont nécessaires : car si [la Michna] avait enseigné [seulement] « Rabbi Yehochoua reconnaît », [j’aurais dit que c’est] parce qu’il y a un enjeu pécuniaire, mais pour les témoins, où il n’y a pas d’enjeu pécuniaire, je dirais que non.
גמ׳ כל הני למה לי צריכי דאי תנא מודה רבי יהושע משום דאיכא דררא דממונא אבל עדים דליכא דררא דממונא אימא לא
Et si elle avait enseigné [seulement] les témoins, [j’aurais dit que c’est] parce qu’[ils parlent] pour autrui, mais lui-même, qui [parle] pour lui-même,
ואי תנא עדים משום דלעלמא אבל איהו דלנפשיה
Original : Ketubot 23b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.