« Pourquoi mentirais-je ? », ou peut-être ne le disons-nous pas ?
מה לי לשקר או דלמא לא אמרינן
Ketoubot 27b כתובות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 4Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et en quoi est-ce différent de ce fait : un homme loua un âne à son compagnon et lui dit : ne va pas par le chemin de Nehar Pekod, où il y a de l’eau ; va par le chemin de Narech, où il n’y a pas d’eau. Il alla par le chemin de Nehar Pekod, et l’âne mourut.
ומאי שנא מההוא מעשה דההוא גברא דאגר ליה חמרא לחבריה א"ל לא תיזיל באורחא דנהר פקוד דאיכא מיא זיל באורחא דנרש דליכא מיא ואזל איהו באורחא דנהר פקוד ומית חמרא
Il vint devant Rava, et [le locataire] dit : oui, je suis allé par le chemin de Nehar Pekod, mais il n’y avait pas d’eau. Rava dit : pourquoi mentirait-il ? S’il voulait, il lui dirait : je suis allé par le chemin de Narech. Et Abayé lui dit : « pourquoi mentirais-je ? » ne se dit pas face à des témoins.
אתא לקמיה דרבא א"ל אין באורחא דנהר פקוד אזלי מיהו לא הוו מיא אמר רבא מה לי לשקר אי בעי א"ל באורחא דנרש אזלי ואמר ליה אביי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן
Comment comparer ! Là, il y a assurément des témoins qu’il y a de l’eau ; ici, qu’elle ait été souillée n’est qu’une crainte, et face à une crainte, nous le disons.
הכי השתא התם ודאי איכא עדים דאיכא מיא הכא ודאי איטמי חששא הוא ובמקום חששא אמרינן:
« S’il y a des témoins, même un esclave, même une servante, ils sont crus. » Même sa propre servante est crue ? On oppose : « Qu’elle ne s’isole pas avec lui, sinon en présence de témoins,
אם יש עדים אפילו עבד ואפילו שפחה נאמנין: ואפילו שפחה דידה מהימנא ורמינהי לא תתייחד עמו אלא ע"פ עדים
même en présence d’un esclave, même en présence d’une servante, sauf sa propre servante, car elle est familière avec sa servante. » Rav Papi dit : pour la captive, on a été indulgent.
ואפילו ע"פ עבד וע"פ שפחה חוץ משפחתה מפני שלבה גס בשפחתה אמר רב פפי בשבויה הקילו
Rav Papa dit : ici, [il s’agit] de sa servante à elle ; là, de sa servante à lui.
רב פפא אמר הא בשפחה דידה הא בשפחה דידיה
Et sa servante à elle n’est pas crue ? Mais il enseigne : « nul n’est cru pour lui-même » ; cela implique que sa servante à elle est crue ! – Sa servante est aussi comme elle-même.
ושפחה דידה לא מהימנא הא קתני אין אדם מעיד על עצמו הא שפחה דידה מהימנא שפחתה נמי כעצמה דמי
Rav Achi dit : l’un et l’autre [traitent] de sa servante à elle, mais une servante voit et se tait : là, où son silence la permet, elle n’est pas crue ; ici, où son silence l’interdit, elle est crue.
רב אשי אמר הא והא בשפחה דידה ושפחה מיחזא חזיא ושתקה התם דשתיקתה מתירתה לא מהימנא הכא דשתיקתה אוסרתה מהימנא
Maintenant aussi, elle pourrait venir mentir ! – Deux [fautes], elle n’en commet pas.
השתא נמי אתיא ומשקרא תרתי לא עבדה
Comme [le cas de] Mari bar Issak, et certains disent ’Hana bar Issak : un frère lui arriva de Bei ’Houzaï et lui dit : partage avec moi les biens de [notre] père. Il lui dit : je ne te connais pas. Il vint devant Rav ’Hisda. Il lui dit : il a raison de te dire [cela], car il est écrit : « Et Joseph reconnut ses frères, mais eux ne le reconnurent pas » (Gn 42, 8) : cela enseigne qu’il était parti sans barbe et revint avec une barbe.
כי הא דמרי בר איסק ואמרי לה חנא בר איסק אתא ליה אחא מבי חוזאה א"ל פלוג לי בנכסי דאבא א"ל לא ידענא לך אתא לקמיה דרב חסדא א"ל שפיר קאמר לך דכתיב (בראשית מב, ח) ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירהו מלמד שיצא בלא חתימת זקן ובא בחתימת זקן
Il lui dit : va amener des témoins que tu es son frère. Il lui dit : j’ai des témoins, mais ils ont peur de lui, car c’est un homme violent. Il dit à l’autre : va, toi, amène [des témoins] qu’il n’est pas ton frère. Il lui dit : est-ce là le droit ? Celui qui réclame à son prochain, c’est à lui de fournir la preuve ! Il lui dit : voici comment je juge pour toi et pour tous les violents tes semblables. – Maintenant aussi, ils pourraient venir mentir ! – Deux [fautes], ils n’en commettent pas.
א"ל זיל אייתי סהדי דאחוה את א"ל אית לי סהדי ומסתפינו מיניה דגברא אלמא הוא א"ל לדידיה זיל אייתינהו את דלאו אחוך הוא א"ל דינא הכי המוציא מחבירו עליו הראיה א"ל הכי דאיננא לך ולכולהו אלמי חברך השתא נמי אתו ומשקרי תרתי לא עבדי
Dirons-nous que c’est [une controverse] de tannaïm ? « Voici [qui est admis au] témoignage : un homme et une femme, un garçon et une fille, son père et sa mère, son frère et sa sœur, mais non son fils et sa fille, son esclave et sa servante. » Et il a été enseigné ailleurs : « Tous sont crus pour témoigner, sauf elle-même et son mari ».
לימא כתנאי זו עדות איש ואשה תינוק ותינוקת אביה ואמה ואחיה ואחותה אבל לא בנה ובתה לא עבדה ושפחתה ותניא אידך הכל נאמנין להעיד חוץ מהימנה ובעלה
[Les opinions] de Rav Papi et de Rav Achi sont [une controverse] de tannaïm ; [celle] de Rav Papa, dirons-nous que c’est [une controverse] de tannaïm ?
דרב פפי ודרב אשי תנאי היא דרב פפא מי לימא תנאי היא
Rav Papa te dira : quand cette [baraïta] a été enseignée, c’est lorsque [la servante] parle en toute innocence.
אמר לך רב פפא כי תניא ההיא במסיחה לפי תומה
Comme lorsque Rav Dimi vint et dit : Rav ’Hanan de Carthage racontait : un cas vint devant Rabbi Yehochoua ben Lévi – et certains disent : Rabbi Yehochoua ben Lévi racontait : un cas vint devant Rabbi – d’un homme qui parlait en toute innocence et disait : ma mère et moi avons été emmenés captifs chez les idolâtres ; [quand] je sortais puiser de l’eau, mon esprit était tourné vers ma mère ; ramasser du bois, mon esprit était tourné vers ma mère. Et Rabbi la maria à un cohen sur sa parole.
כי הא דכי אתא רב דימי אמר רב חנן קרטיגנאה משתעי מעשה בא לפני רבי יהושע בן לוי ואמרי לה רבי יהושע בן לוי מישתעי מעשה בא לפני רבי באדם אחד שהיה מסיח לפי תומו ואמר אני ואמי נשבינו לבין העובדי כוכבים יצאתי לשאוב מים דעתי על אמי ללקט עצים דעתי על אמי והשיאה ר' לכהונה על פיו:
MICHNA: Rabbi Zekharia ben HaKatsav dit : par ce Temple ! sa main n’a pas quitté ma main depuis le moment où les idolâtres sont entrés à Jérusalem jusqu’à ce qu’ils en soient sortis. On lui dit : nul ne témoigne pour lui-même.
מתני׳ אמר ר' זכריה בן הקצב המעון הזה לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו עובדי כוכבים לירושלים ועד שיצאו אמרו לו אין אדם מעיד על עצמו:
GUEMARA: Il a été enseigné : et malgré cela, il lui réserva une maison dans sa cour ; quand elle sortait, elle sortait en tête de ses enfants, et quand elle entrait, elle entrait à la suite de ses enfants.
גמ׳ תנא ואעפ"כ ייחד לה בית בחצרו וכשהיא יוצאה יוצאה בראש בניה וכשהיא נכנסת נכנסת בסוף בניה
Abayé demanda : peut-on faire ainsi pour une divorcée ? Là, c’est que pour la captive on a été indulgent, mais ici non ; ou peut-être n’y a-t-il pas de différence ?
בעי אביי מהו לעשות בגרושה כן התם הוא דבשבויה הקילו אבל הכא לא או דלמא לא שנא
Viens entendre, car il a été enseigné : celui qui divorce de sa femme, elle ne se remariera pas dans son voisinage,
ת"ש דתניא המגרש את אשתו לא תנשא בשכונתו
Original : Ketubot 27b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.