la loi des quatre peines de mort n’a pas cessé : celui qui a été passible de lapidation, ou bien il tombe du toit, ou bien une bête le déchire ; celui qui a été passible du feu, ou bien il tombe dans un incendie, ou bien un serpent le mord ; celui qui a été passible de décapitation, ou bien il est livré au pouvoir, ou bien des brigands l’attaquent ; celui qui a été passible de strangulation, ou bien il se noie dans le fleuve, ou bien il meurt d’une angine. Mais inverse : les lions et les voleurs sont par la main du Ciel, les refroidissements et les pièges par la main des hommes.
דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומי שנתחייב שריפה או נופל בדליקה או נחש מכישו ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו ומי שנתחייב חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי אלא איפוך אריא וגנבי בידי שמים צינים ופחים בידי אדם
Rava dit : la raison de Rabbi Ne’houniya ben Hakana vient d’ici : « Et si le peuple du pays ferme les yeux sur cet homme lorsqu’il donne de sa descendance à Molekh… alors Moi, Je tournerai Ma face contre cet homme et contre sa famille, et Je le retrancherai » (Lv 20, 4-5). La Torah a dit : Mon retranchement est comme votre mort : de même que votre mort exempte des paiements, de même Mon retranchement exempte des paiements.
רבא אמר טעמא דרבי נחוניא בן הקנה מהכא (ויקרא כ, ד) ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למולך ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אותו אמרה תורה כרת שלי כמיתה שלכם מה מיתה שלכם פטור מן התשלומין אף כרת שלי פטור מן התשלומין
Quelle différence y a-t-il entre Rava et Abayé ? La différence entre eux est le non-cohen qui a mangé de la terouma : selon Abayé, il est exempt ; selon Rava, il est redevable.
מאי איכא בין רבא לאביי איכא בינייהו זר שאכל תרומה לאביי פטור ולרבא חייב
Et selon Abayé il est exempt ? Mais Rav ’Hisda a dit : Rabbi Ne’houniya ben Hakana reconnaît que celui qui vole la graisse interdite de son prochain et la mange est redevable, car il est déjà devenu redevable pour le vol avant d’en venir à l’interdit de la graisse. On voit donc que dès le moment où il l’a soulevée, il l’a acquise, et il n’est passible de mort que lorsqu’il la mange ; ici aussi, au moment où il l’a soulevée, il l’a acquise, et il n’est passible de mort que lorsqu’il la mange ! – De quoi traitons-nous ici ? Par exemple quand son compagnon la lui a enfoncée dans la bouche.
ולאביי פטור והאמר רב חסדא מודה ר' נחוניא בן הקנה בגונב חלבו של חבירו ואכלו שהוא חייב שכבר נתחייב בגניבה קודם שבא לידי איסור חלב אלמא דמעידנא דאגביה קנייה מתחייב בנפשו לא הוה עד דאכיל ליה הכא נמי בעידנא דאגביה קנייה מתחייב בנפשו לא הוי עד דאכיל ליה הכא במאי עסקינן כגון שתחב לו חבירו לתוך פיו
En fin de compte, puisqu’il l’a mâchée, il l’a acquise, et il n’est passible de mort que lorsqu’il l’avale ! – Par exemple quand il la lui a enfoncée dans le gosier. De quel cas s’agit-il ? S’il peut la rendre, qu’il la rende ; s’il ne peut pas la rendre, pourquoi est-il redevable ? – Ce n’est nécessaire que lorsqu’il peut la rendre avec difficulté.
סוף סוף כיון דלעסיה קנייה מתחייב בנפשו לא הוי עד דבלעה כגון שתחב לו לתוך בית הבליעה היכי דמי אי דמצי לאהדורה ניהדר אי לא מצי לאהדורה אמאי חייב לא צריכא דמצי לאהדורה ע"י הדחק
Rav Papa dit : par exemple quand son compagnon lui a versé des liquides de terouma dans la bouche. Rav Achi dit : [il s’agit] d’un non-cohen qui a mangé de la terouma lui appartenant.
רב פפא אמר כגון שתחב לו חבירו משקין של תרומה לתוך פיו רב אשי אמר בזר שאכל תרומה משלו
Original : Ketubot 30b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.