ce sont les interdites au sens propre, et les secondaires, celles qui le sont par les paroles des Scribes, [alors] puisque selon la Torah elle lui convient, pourquoi n’ont-elles pas droit à l’amende ? Il s’agit plutôt de ceci : les interdites sont celles passibles de mort par le tribunal, les secondaires celles passibles de retranchement [karet] ; mais celles qui relèvent d’un [simple] interdit ont droit à l’amende. Et de qui est-ce ? De Chimon le Témanite.
עריות ממש שניות מדברי סופרים כיון דמדאורייתא חזיא ליה אמאי אין להן קנס אלא עריות חייבי מיתות בית דין שניות חייבי כריתות אבל חייבי לאוין יש להן קנס ומני שמעון התימני היא
Certains disent : les interdites sont celles passibles de mort par le tribunal et celles passibles de retranchement ; les secondaires, celles qui relèvent d’un [simple] interdit. De qui est-ce ? De Rabbi Chimon ben Menassia.
איכא דאמרי עריות חייבי מיתות ב"ד וחייבי כריתות שניות חייבי לאוין מני ר"ש בן מנסיא היא:
« Celle qui fait le refus n’a droit ni à l’amende ni à la séduction » : il s’ensuit qu’une mineure ordinaire y a droit. De qui est-ce ? Des Sages, qui disent qu’une mineure a droit à l’amende. Lis la fin : « La stérile n’a droit ni à l’amende ni à la séduction » : on en vient à Rabbi Meïr, qui dit qu’une mineure n’a pas droit à l’amende, car celle-ci passe de l’état de mineure à celui de majeure. La première partie serait des Sages et la fin de Rabbi Meïr ?
הממאנת אין לה לא קנס ולא פיתוי הא קטנה בעלמא אית לה מני רבנן היא דאמרי קטנה יש לה קנס אימא סיפא איילונית אין לה לא קנס ולא פיתוי אתא לר"מ דאמר קטנה אין לה קנס והא מקטנותה יצתה לבגר רישא רבנן וסיפא ר"מ
Et si tu dis que tout est de Rabbi Meïr, et que pour celle qui fait le refus il pense comme Rabbi Yehouda — mais pense-t-il ainsi ? N’est-il pas enseigné : Jusqu’à quand la fille peut-elle faire le refus ? Jusqu’à ce qu’elle produise deux poils ; ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Rabbi Yehouda dit : Jusqu’à ce que le noir l’emporte sur le blanc.
וכ"ת כולה ר"מ היא ובממאנת סבר לה כרבי יהודה ומי סבר לה והתניא עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות דברי ר"מ ר' יהודה אומר עד שירבה שחור על הלבן
C’est donc Rabbi Yehouda, et pour la mineure il pense comme Rabbi Meïr. Mais pense-t-il ainsi ? Rav Yehouda n’a-t-il pas dit au nom de Rav : Ce sont les paroles de Rabbi Meïr ? Or s’il en était ainsi, il aurait dû dire : Ce sont les paroles de Rabbi Meïr et de Rabbi Yehouda ! — Ce Tanna pense comme Rabbi Meïr sur un point et diverge de lui sur un autre.
אלא ר' יהודה היא ובקטנה סבר לה כר"מ ומי סבר לה והאמר רב יהודה אמר רב זו דברי ר"מ ואם איתא זו דברי ר"מ ור' יהודה מיבעי ליה האי תנא סבר לה כר"מ בחדא ופליג עליה בחדא
Rafram a dit : Que signifie « celle qui fait le refus » ? Celle qui est apte au refus. — Mais alors, qu’on enseigne « une mineure » ! — C’est une difficulté.
« La stérile n’a droit ni à l’amende ni à la séduction. » On objecte : La sourde, la démente et la stérile ont droit à l’amende et sont soumises à la réclamation de virginité. — Mais quelle contradiction y a-t-il ? Celle-ci est de Rabbi Meïr et celle-là des Sages ! Et celui qui a soulevé l’objection, pourquoi l’a-t-il soulevée ?
איילונית אין לה לא קנס ולא פיתוי ורמינהי החרשת והשוטה והאיילונית יש להן קנס ויש להן טענת בתולים והא מאי רומיא הא ר"מ הא רבנן ודקארי לה מאי קארי לה
Parce qu’il a une autre contradiction à soulever à son encontre : La sourde, la démente, la majeure et celle qui a été blessée par un morceau de bois ne sont pas soumises à la réclamation de virginité ; l’aveugle et la stérile sont soumises à la réclamation de virginité. Soumakhos dit au nom de Rabbi Meïr : L’aveugle n’est pas soumise à la réclamation de virginité.
משום דאית ליה למירמא אחריתי עילויה החרשת והשוטה והבוגרת ומוכת עץ אין להן טענת בתולים הסומא ואיילונית יש להן טענת בתולים סומכוס אומר משום ר"מ סומא אין לה טענת בתולים
Rav Chechet a dit : Il n’y a pas de difficulté : celle-ci est de Rabban Gamliel, celle-là de Rabbi Yehochoua. — Admettons que tu aies entendu Rabban Gamliel[la croire] lorsqu’elle-même fait valoir [une explication] ; mais lorsqu’elle ne fait rien valoir [comme la sourde ou la démente], l’as-tu entendu ? — Oui : puisque Rabban Gamliel a dit qu’elle est crue, pour une telle [femme] c’est [le cas de] : « Ouvre ta bouche pour le muet » (Pr 31, 8).
אמר רב ששת לא קשיא הא רבן גמליאל והא ר' יהושע אימר דשמעת ליה לרבן גמליאל היכא דקא טענה איהי היכא דלא קא טענה איהי מי שמעת ליה אין כיון דאמר ר"ג מהימנא כגון זו (משלי לא, ח) פתח פיך לאלם הוא:
« Et la majeure n’est pas soumise à la réclamation de virginité. » Mais Rav n’a-t-il pas dit : À la majeure, on accorde la première nuit ?
והבוגרת אין לה טענת בתולים: והאמר רב בוגרת נותנין לה לילה הראשון
Original : Ketubot 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.