Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
[Il s’agit d’un cas] où il l’a blessée au visage. Rav Zeïra a dit au nom de Rav Matna, au nom de Rav — et certains disent : Rabbi Zeïra a dit au nom de Rabbi Matna, au nom de Rav : Une fille qui est entretenue par les frères, le travail de ses mains lui revient à elle-même, car il est écrit : « Vous les laisserez en héritage à vos fils après vous » (Lv 25, 46) : eux, à vos fils, mais pas vos filles à vos fils. Cela indique qu’un homme ne transmet pas en héritage à son fils le droit [qu’il a] sur sa fille.
שפצעה בפניה אמר רב זירא אמר רב מתנה אמר רב ואמרי לה אמר רבי זירא א"ר מתנה אמר רב בת הניזונת מן האחין מעשה ידיה לעצמה דכתיב (ויקרא כה, מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם אותם לבניכם ולא בנותיכם לבניכם מגיד שאין אדם מוריש זכות בתו לבנו
Avimi bar Papi lui dit : Le studieux l’a dit. Qui est le studieux ? Chmouel. — Mais c’est Rav qui l’a dit ! — Dis : le studieux aussi l’a dit. Mar bar Amemar dit à Rav Achi : Ainsi disent les [Sages] de Nehardea : La halakha est conforme à Rav Chechet. Rav Achi a dit : La halakha est conforme à Rav. Et la halakha est conforme à Rav.
א"ל אבימי בר פפי שקוד אמרה שקוד מנו שמואל הא רב אמרה אימא אף שקוד אמרה אמר מר בר אמימר לרב אשי הכי אמרי נהרדעי הלכתא כוותיה דרב ששת רב אשי אמר הלכתא כוותיה דרב והלכתא כוותיה דרב:
MICHNA: Celui qui a fiancé sa fille et [son fiancé] l’a divorcée, [ou] l’a fiancée et elle est devenue veuve : sa ketouba appartient à lui [au père]. S’il l’a mariée et [son mari] l’a divorcée, [ou] l’a mariée et elle est devenue veuve : sa ketouba lui appartient à elle. Rabbi Yehouda dit : La première appartient au père. On lui répondit : Dès qu’il l’a mariée, son père n’a plus d’autorité sur elle.
מתני׳ המארס את בתו וגרשה אירסה ונתארמלה כתובתה שלו השיאה וגרשה השיאה ונתארמלה כתובתה שלה ר' יהודה אומר הראשונה של אב אמרו לו (אם) משהשיאה אין לאביה רשות בה:
GUEMARA: La raison est qu’il l’a mariée et [son mari] l’a divorcée, [ou] qu’il l’a mariée et qu’elle est devenue veuve [une fois] ; mais si elle est devenue veuve deux fois, elle n’est plus apte à se marier. Et chemin faisant, le Tanna nous enseigne anonymement [une opinion] conforme à Rabbi, qui dit qu’à deux reprises il y a présomption établie.
« Rabbi Yehouda dit : La première appartient au père. » Quelle est la raison de Rabbi Yehouda ? Rabba et Rav Yossef ont dit tous deux : Parce que le père y a acquis droit dès le moment des fiançailles.
רבי יהודה אומר הראשונה של אב: מ"ט דרבי יהודה רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב
Rava objecta : « Rabbi Yehouda dit : La première appartient au père. Et Rabbi Yehouda reconnaît que pour celui qui a fiancé sa fille quand elle était mineure, et qu’elle est devenue majeure et ensuite s’est mariée, son père n’a plus d’autorité sur elle. » Pourquoi ? Ici aussi, disons que le père y a acquis droit dès le moment des fiançailles !
מתיב רבא רבי יהודה אומר הראשונה של אב ומודה רבי יהודה במארס את בתו כשהיא קטנה ובגרה ואח"כ נשאת שאין לאביה רשות בה אמאי ה"נ לימא הואיל ומשעת אירוסין זכה בהן האב
Si cela a été dit, cela a plutôt été dit ainsi : Rabba et Rav Yossef ont dit tous deux : Parce que [les biens de la ketouba] sont écrits [alors qu’elle est] sous son autorité.
אלא אי אתמר הכי אתמר רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו הואיל וברשותו נכתבין
Rav Houna a dit : La mané ou les deux cents [zouz], à partir des fiançailles, et le supplément, à partir du mariage. Et Rav Assi a dit : L’un comme l’autre, à partir du mariage.
אמר רב הונא מנה מאתים מן האירוסין ותוספת מן הנשואין ורב אסי אמר אחד זה ואחד זה מן הנשואין
Rav Houna a-t-il dit cela ? N’a-t-on pas dit : Si elle a produit contre lui deux actes de ketouba, l’un de deux cents et l’autre de trois cents, Rav Houna a dit : Si elle vient recouvrer deux cents, elle recouvre à partir de la première date ; [si elle vient recouvrer] trois cents, elle recouvre à partir de la seconde date.
ומי אמר רב הונא הכי והאתמר הוציאה עליו שתי כתובות אחת של מאתים ואחת של שלש מאות ואמר רב הונא באתה לגבות מאתים גובה מזמן ראשון שלש מאות גובה מזמן שני
Mais pourquoi ne recouvre-t-elle pas cinq cents ? Puisqu’il ne lui a pas écrit : « J’ai voulu et je t’ai ajouté trois cents aux deux cents », voici ce qu’il lui dit : si tu recouvres à partir de la première date, tu recouvres deux cents ; si tu recouvres à partir de la seconde date, tu recouvres trois cents.
אלא חמש מאות מ"ט לא גביא כיון דלא כתב לה צביתי ואוסיפית לך תלת מאה אמאתים הכי קאמר לה אי מזמן ראשון גביאת גביא מאתים אי מזמן שני גביאת גביא תלת מאה
Original : Ketubot 43b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.