Structure du débat :Baraïta 2Question 2Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Admettons que nous ayons entendu que Rabbi Chimon suit aussi la connaissance ; mais l’as-tu entendu [dire] qu’il suit la connaissance et ne suit pas le péché ? S’il en était ainsi, qu’il apporte le sacrifice selon [son état] actuel : l’oint, un taureau, et le Nassi, un bouc !
אימור דשמעינן ליה לר"ש דאזיל אף בתר ידיעה דאזיל בתר ידיעה ולא אזיל בתר חטאה מי שמעת ליה א"כ לייתי קרבן כי דהשתא משוח פר ונשיא שעיר
Et Rabbi Yo’hanan a dit au récitant [de la baraïta] : Enseigne : elle est jugée [et passible] de la lapidation. Mais pourquoi ? Le Miséricordieux a parlé de la jeune fille fiancée, et celle-ci est majeure ! Rabbi Ilaa a dit : Le verset dit « la jeune fille » : celle qui l’était déjà [au moment de la faute]. [N.d.T. : terme rare ou réalité ancienne ; identification et sens incertains.]
האמר ליה ר' יוחנן לתנא תני תידון בסקילה ואמאי נערה המאורסה אמר רחמנא והא בוגרת היא א"ר אילעא אמר קרא הנערה הנערה שהיתה כבר
Rabbi ’Hanania dit à Rabbi Ilaa : S’il en est ainsi, que [le calomniateur] reçoive aussi la flagellation et paie aussi les cent sélas ! Il lui répondit : Que le Miséricordieux nous préserve de cette opinion ! — Au contraire, que le Miséricordieux nous préserve de ton opinion à toi !
א"ל רבי חנניא לרבי אילעא אי הכי מילקא נמי לילקי ומאה סלע נמי לישלם א"ל רחמנא ניצלן מהאי דעתא אדרבה רחמנא ניצלן מדעתא דידך
Et quelle en est la raison ? Rabbi Yits’hak bar Avin — et certains disent : Rabbi Yits’hak bar Abba — a dit : Pour elle, ce sont ses actes qui l’ont causé ; pour lui, c’est le mouvement de ses lèvres qui l’a causé. Pour elle, ses actes l’ont causé : lorsqu’elle s’est prostituée, elle s’est prostituée [étant] jeune fille. Et pour lui, le mouvement de ses lèvres l’a causé : quand devient-il passible ? À ce moment-là ; et à ce moment-là, elle était majeure.
וטעמא מאי אמר רבי יצחק בר אבין ואיתימא רבי יצחק בר אבא זו מעשיה גרמו לה וזה עקימת שפתיו גרמו לו זו מעשיה גרמו לה כשהיא זנאי נערה זנאי וזה עקימת שפתיו גרמו לו אימת קא מיחייב ההיא שעתא וההיא שעתא בוגרת הואי
Nos Maîtres ont enseigné : Une jeune fille fiancée qui s’est prostituée, on la lapide à l’entrée de la maison de son père. Si elle n’a pas d’entrée de maison du père, on la lapide à l’entrée de la porte de cette ville-là. Et dans une ville dont la majorité [des habitants] sont idolâtres, on la lapide à l’entrée du tribunal. De même, tu dis : celui qui adore les idoles, on le lapide à la porte [de la ville] où il les a adorées ; et dans une ville dont la majorité sont idolâtres, on le lapide à l’entrée du tribunal.
ת"ר נערה המאורסה שזינתה סוקלין אותה על פתח בית אביה אין לה פתח בית האב סוקלין אותה על פתח שער העיר ההיא ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותה על פתח בית דין כיוצא בדבר אתה אומר העובד עבודת כוכבים סוקלין אותו על שער שעבד בו ובעיר שרובה עובדי כוכבים סוקלין אותו על פתח בית דין
D’où ces choses [sont-elles tirées] ? Car nos Maîtres ont enseigné : « tes portes » (Dt 17, 5) : c’est la porte où il a adoré. Tu dis : la porte où il a adoré ; ou bien n’est-ce que la porte où il a été jugé ?
מנא הני מילי דתנו רבנן שעריך זה שער שעבד בו אתה אומר שער שעבד בו או אינו אלא שער שנידון בו
Il est dit « tes portes » plus bas, et il est dit « tes portes » plus haut (Dt 17, 2) ; de même que « tes portes » dit plus haut désigne la porte où il a adoré, de même « tes portes » dit plus bas désigne la porte où il a adoré.
נאמר שעריך למטה ונאמר שעריך למעלה מה שעריך האמור למעלה שער שעבד בו אף שעריך האמור למטה שער שעבד בו
Autre explication : « tes portes », et non les portes des idolâtres. — Ce « tes portes », tu l’as déjà employé ! — S’il en était ainsi, que le verset dise « porte » ; pourquoi « tes portes » ? Déduis-en les deux choses.
דבר אחר שעריך ולא שערי עובדי כוכבים האי שעריך הא אפיקתיה אם כן לימא קרא שער מאי שעריך שמע מינה תרתי
Nos Maîtres ont enseigné : Le calomniateur reçoit la flagellation et paie cent sélas. Rabbi Yehouda dit : Quant à la flagellation, il la reçoit en tout cas ; les cent sélas, s’il a eu des relations [avec elle], il les paie ; s’il n’a pas eu de relations, il ne les paie pas.
תנו רבנן המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע רבי יהודה אומר ללקות לוקה מכל מקום מאה סלע בעל נותן לא בעל אינו נותן
Ils divergent sur la discussion de Rabbi Eliézer ben Yaakov et des Sages, et voici ce qu’il veut dire : Le calomniateur reçoit la flagellation et paie cent sélas, qu’il ait eu des relations ou non, selon les Sages. Rabbi Yehouda dit : Quant à la flagellation, il la reçoit en tout cas ; les cent sélas, s’il a eu des relations, il les paie ; s’il n’a pas eu de relations, il ne les paie pas, selon Rabbi Eliézer ben Yaakov.
קא מיפלגי בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן והכי קאמר המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע בין בעל בין שלא בעל כרבנן ר' יהודה אומר ללקות לוקה מ"מ מאה סלע בעל נותן לא בעל אינו נותן כר"א בן יעקב
Certains disent : Le tout est selon Rabbi Eliézer ben Yaakov, et voici ce qu’il veut dire : Le calomniateur reçoit la flagellation et paie cent sélas, à condition qu’il ait eu des relations. Rabbi Yehouda dit : Quant à la flagellation, il la reçoit en tout cas.
איכא דאמרי כולה כרבי אליעזר בן יעקב והכי קאמר המוציא שם רע לוקה ונותן מאה סלע והוא שבעל רבי יהודה אומר ללקות לוקה מ"מ
Et Rabbi Yehouda pense-t-il que, quant à la flagellation, il la reçoit en tout cas ? N’est-il pas enseigné : Rabbi Yehouda dit : S’il a eu des relations, il reçoit la flagellation ; s’il n’a pas eu de relations, il ne la reçoit pas ? Rav Na’hman bar Yits’hak a dit : Il reçoit les coups de rébellion [makat mardout], d’ordre rabbinique.
וסבר רבי יהודה ללקות לוקה מ"מ והתניא רבי יהודה אומר בעל לוקה לא בעל אינו לוקה אמר רב נחמן בר יצחק לוקה מכת מרדות מדרבנן
Original : Ketubot 45b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.