mais selon Rav Chmouel bar Yehouda, la première est à cause d’un vice, et la dernière à cause d’un vice : quelle différence entre elles ?
אלא לרב שמואל בר יהודה קמייתא משום סימפון ובתרייתא משום סימפון מאי בינייהו
Ketoubot 58b כתובות
Structure du débat :Michna 1Question 2Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
La différence entre elles : l’examen par l’extérieur. Un maître pense que l’examen par l’extérieur s’appelle un examen, et un maître pense que l’examen par l’extérieur ne s’appelle pas un examen.
איכא בינייהו בדיקת חוץ מר סבר בדיקת חוץ שמה בדיקה ומר סבר בדיקת חוץ לא שמה בדיקה:
MICHNA: Celui qui consacre le produit du travail de sa femme, elle travaille et mange. L’excédent : Rabbi Meïr dit : [Il est] consacré. Rabbi Yo’hanan le Sandalier dit : [Il est] profane.
מתני׳ המקדיש מעשה ידי אשתו הרי זו עושה ואוכלת המותר רבי מאיר אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין:
GUEMARA: Rav Houna a dit au nom de Rav : Une femme peut dire à son mari : « Je ne suis pas entretenue et je ne travaille pas. » Il pense : lorsque les Rabbins ont institué, l’entretien était l’essentiel, et le produit de son travail [n’a été institué] qu’à cause de l’inimitié ; et lorsqu’elle dit : « Je ne suis pas entretenue et je ne travaille pas », elle en a le droit.
גמ׳ אמר רב הונא אמר רב יכולה אשה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה קסבר כי תקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה וכי אמרה איני ניזונת ואיני עושה הרשות בידה
On objecta : Ils ont institué l’entretien en échange du produit de son travail ! Dis : ils ont institué le produit de son travail en échange de l’entretien.
מיתיבי תקנו מזונות תחת מעשה ידיה אימא תקנו מעשה ידיה תחת מזונות
Dirons-nous que cela le soutient : Celui qui consacre le produit du travail de sa femme, elle travaille et mange ? N’est-ce pas [le cas où] elle est entretenue ? Non, [le cas où] elle n’est pas entretenue.
לימא מסייע ליה המקדיש מעשה ידי אשתו הרי היא עושה ואוכלת מאי לאו בניזונת לא בשאינה ניזונת
Si [c’est le cas où] elle n’est pas entretenue, qu’est-ce que cela vient nous dire ? Même selon celui qui dit : Le maître peut dire à l’esclave : « Travaille pour moi et je ne te nourris pas », cela s’applique à l’esclave cananéen, à propos duquel n’est pas écrit « avec toi » ; mais pour l’esclave hébreu, à propos duquel est écrit « avec toi » (Dt 15, 16), non ; et à plus forte raison sa femme !
אי בשאינה ניזונת מאי למימרא אפי' למאן דאמר יכול הרב לומר לעבד עשה עמי ואיני זנך הני מילי בעבד כנעני דלא כתיב ביה עמך אבל עבד עברי דכתיב ביה (דברים טו, יג) עמך לא וכל שכן אשתו
La fin lui était nécessaire : L’excédent : Rabbi Meïr dit : [Il est] consacré ; Rabbi Yo’hanan le Sandalier dit : [Il est] profane.
סיפא איצטריך ליה מותר רבי מאיר אומר הקדש רבי יוחנן הסנדלר אומר חולין
Et cela est en désaccord avec Rech Lakich, car Rech Lakich a dit : Ne dis pas que la raison de Rabbi Meïr est qu’il pense qu’un homme peut consacrer une chose qui n’est pas venue au monde ; mais la raison de Rabbi Meïr est : puisqu’il peut la contraindre au produit de son travail, il est considéré comme [s’il] lui disait : « Que tes mains soient consacrées pour ce qu’elles produisent ».
ופליגא דריש לקיש דאמר ריש לקיש לא תימא טעמא דרבי מאיר משום דקסבר אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם אלא טעמא דרבי מאיר מתוך שיכול לכופה למעשה ידיה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם
Mais il ne lui a pas dit cela ! Puisque nous avons entendu Rabbi Meïr dire : un homme ne prononce pas ses paroles en vain, il est considéré comme [s’il] lui disait : « Que tes mains soient consacrées pour ce qu’elles produisent ».
והא לא אמר לה הכי כיון דשמעינן ליה לר"מ דאמר אין אדם מוציא דבריו לבטלה נעשה כאומר לה יקדשו ידיך לעושיהם
Et Rabbi Meïr pense-t-il qu’un homme ne peut pas consacrer une chose qui n’est pas venue au monde ? N’est-il pas enseigné : Celui qui dit à une femme : « Te voici consacrée à moi après que je me serai converti », ou « après que tu te seras convertie », « après que j’aurai été affranchi », « après que tu auras été affranchie », « après que ton mari sera mort », ou « que ta sœur sera morte », ou « après que ton lévir t’aura accordé la ’halitsa » : Rabbi Meïr dit : Elle est consacrée.
וסבר רבי מאיר אין אדם מקדיש דבר שלא בא לעולם והתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר או לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך או שתמות אחותיך או לאחר שיחלוץ ליך יבמיך רבי מאיר אומר מקודשת
De celle-là, oui ; de celle-ci, on ne peut rien déduire.
מההיא אין מהא ליכא למשמע מינה:
L’excédent : Rabbi Meïr dit : [Il est] consacré : Quand est-il consacré ? Rav et Chmouel disent tous deux : L’excédent est consacré après la mort. Rav Ada bar Ahava a dit : L’excédent est consacré du vivant.
המותר רבי מאיר אומר הקדש: אימת קדוש רב ושמואל דאמרי תרווייהו מותר לאחר מיתה קדוש רב אדא בר אהבה אמר מותר מחיים קדוש
Rav Papa s’interrogea : De quoi s’agit-il ? Si l’on dit : lorsqu’il lui fournit l’entretien et lui fournit une ma’a d’argent pour ses besoins, quelle est la raison de celui qui dit [qu’il n’est] consacré [qu’]après la mort ?
הוי בה רב פפא במאי אילימא במעלה לה מזונות ומעלה לה מעה כסף לצרכיה מ"ט דמ"ד לאחר מיתה קדוש
Et si [c’est] lorsqu’il ne lui fournit pas l’entretien ni ne lui fournit de ma’a d’argent pour ses besoins, quelle est la raison de celui qui dit [qu’il est] consacré du vivant ?
ואלא כשאין מעלה לה מזונות ולא מעלה לה מעה כסף לצרכיה מ"ט דמאן דאמר מחיים קדוש
En réalité, [c’est] lorsqu’il lui fournit l’entretien et ne lui fournit pas de ma’a d’argent pour ses besoins. Rav et Chmouel pensent : ils ont institué
לעולם במעלה לה מזונות ואינו מעלה לה מעה כסף לצרכיה רב ושמואל סברי תקנו
Original : Ketubot 58b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.