l’une est [l’opinion] des rabbins, l’autre celle de Rabbi Chimon.
הא רבנן הא ר"ש
Kiddouchin 21a קידושין
Structure du débat :Question 2Objection 2Preuve 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il a été enseigné dans une [baraïta] : il emprunte pour racheter et rachète par moitiés ; et il a été enseigné dans une autre : il n’emprunte pas pour racheter ni ne rachète par moitiés. Il n’y a pas de difficulté : l’une est des rabbins, l’autre de Rabbi Chimon.
תני חדא לוה וגואל וגואל לחצאין ותניא אידך אין לוה וגואל וגואל לחצאין ל"ק הא רבנן הא ר"ש
(Moyen mnémotechnique : ’HaRaCh, ’HaVaCh, ZeMaN.)
(סימן חרש חבש זמן)
Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : on peut réfuter : que dire du vendeur d’une maison parmi les maisons des villes entourées d’une muraille ? Sa position est faible en ce qu’il ne peut pas racheter indéfiniment. Le diras-tu de celui qui consacre, dont la position est forte en ce qu’il peut racheter indéfiniment ?
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי איכא למיפרך מה למוכר בית בבתי ערי חומה שכן הורע כחו ליגאל לעולם תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל לעולם
Rav A’ha l’Ancien dit à Rav Achi : puisqu’on peut dire [cela], que l’argument reprenne et procède par le trait commun. Le vendeur d’un champ patrimonial le prouvera : sa position est forte en ce qu’il peut racheter indéfiniment, et il n’emprunte pas pour racheter ni ne rachète par moitiés. — Que dire du vendeur d’un champ patrimonial ? Sa position est faible en ce qu’il ne peut pas racheter immédiatement. — Le vendeur d’une maison parmi les maisons des villes entourées d’une muraille le prouvera.
א"ל רב אחא סבא לרב אשי משום דאיכא למימר ניהדר דינא תיתי במה הצד מוכר שדה אחוזה יוכיח שיפה כחו ליגאל לעולם ואין לוה וגואל וגואל לחצאין מה למוכר שדה אחוזה שכן הורע כחו ליגאל מיד מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח
Et l’argument reprend : le cas de l’un n’est pas comme le cas de l’autre ; le trait commun aux deux est qu’ils sont rachetés et qu’on n’emprunte pas pour racheter ni ne rachète par moitiés ; moi aussi j’en conclurai pour celui qui consacre : il rachète, et il n’emprunte pas pour racheter ni ne rachète par moitiés.
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שנגאלין ואין לוה וגואל וגואל לחצאין אף אני אביא מקדיש שנגאל ואין לוה וגואל וגואל לחצאין
Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit à Ravina : on peut réfuter : que dire du trait commun aux deux ? Leur position est faible en ce qu’ils ne peuvent pas racheter la deuxième année. Le diras-tu de celui qui consacre, dont la position est forte en ce qu’il peut racheter la deuxième année ?
א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא איכא למיפרך מה להצד השוה שבהן שכן הורע כחם ליגאל בשנה שניה תאמר במקדיש שיפה כחו ליגאל בשנה שניה
Ravina lui dit : puisqu’on peut dire [cela] — l’esclave hébreu vendu à un idolâtre le prouvera : sa position est forte en ce qu’il peut être racheté la deuxième année, et l’on n’emprunte pas pour le racheter ni ne le rachète par moitiés.
א"ל רבינא משום דאיכא למימר עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים יוכיח שיפה כחו ליגאל בשנה שניה ואין לוה וגואל וגואל לחצאין
Rav Houna bar ’Hinena demanda à Rav Chéchet : celui qui vend une maison parmi les maisons des villes entourées d’une muraille, peut-elle être rachetée par les proches ou ne peut-elle pas être rachetée par les proches ? Déduit-on « son rachat », « son rachat » du champ patrimonial : de même que le champ patrimonial n’est pas racheté par moitiés et est racheté par les proches, de même celle-ci n’est pas rachetée par moitiés et est rachetée par les proches ?
בעא מיניה רב הונא בר חיננא מרב ששת המוכר בית בבתי ערי חומה נגאל לקרובים או אין נגאל לקרובים גאולתו גאולתו משדה אחוזה גמר מה שדה אחוזה אינה נגאלת לחצאין ונגאלת לקרובים אף האי נמי אין נגאל לחצאין ונגאל לקרובים
Ou peut-être : là où le rachat est écrit, c’est à propos des moitiés qu’il est écrit, mais à propos des proches il n’est pas écrit ? Il lui dit : elle n’est pas rachetée [par eux].
או דילמא כי כתיבא גאולה בחצאין הוא דכתיב בקרובים לא כתיב א"ל אינו נגאל
Il lui objecta : « Dans tout [le pays de] votre possession, vous accorderez le rachat » (Lv 25, 24) — pour inclure les maisons et l’esclave hébreu. N’est-ce pas les maisons des villes entourées d’une muraille ? — Non, les maisons des villages.
איתיביה (ויקרא כה, כד) בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה לא בתי חצרים
Les maisons des villages, il est explicitement écrit à leur sujet : « elles seront comptées avec le champ du pays » (Lv 25, 31) ! — Ce [verset] sert à en faire une obligation, et selon Rabbi Eliézer.
בתי חצרים בהדיא כתיב בהו (ויקרא כה, לא) על שדה הארץ יחשב ההוא לקובעו חובה ואליבא דרבי אליעזר
Car il a été enseigné : « il rachètera la vente de son frère » (Lv 25, 25) — c’est facultatif. Tu dis facultatif ; ou bien n’est-ce qu’obligatoire ? Le verset dit : « Et si un homme n’a pas de rédempteur » (Lv 25, 26). Y a-t-il en Israël un homme qui n’ait pas de rédempteurs ? Mais il s’agit de celui qui en a, et [son rédempteur] ne veut pas acheter, car c’est à sa discrétion — telles sont les paroles de Rabbi Yehochoua.
דתניא (ויקרא כה, כה) וגאל את ממכר אחיו רשות אתה אומר רשות או אינו אלא חובה ת"ל (ויקרא כה, כו) ואיש כי לא יהיה לו גואל וכי יש אדם בישראל שאין לו גואלים אלא זה שיש לו ואינו רוצה ליקח שהרשות בידו דברי רבי יהושע
Rabbi Eliézer dit : « il rachètera la vente de son frère » — c’est obligatoire. Tu dis obligatoire ; ou bien n’est-ce que facultatif ? Le verset dit : « Dans tout [le pays de] votre possession, vous accorderez le rachat » : l’Écriture en a fait une obligation.
ר"א אומר וגאל את ממכר אחיו חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות ת"ל בכל גאולה תתנו הכתוב קבעו חובה
Les rabbins dirent à Rav Achi — et certains disent : Ravina dit à Rav Achi : cela se comprend selon celui qui dit [que c’est] pour inclure les maisons des villes entourées d’une muraille ; c’est pourquoi il est écrit « tout ». Mais selon celui qui dit [que c’est] pour inclure les maisons des villages, que signifie « tout » ? C’est une difficulté.
אמרי ליה רבנן לרב אשי ואמרי לה רבינא לרב אשי בשלמא למ"ד לרבות בתי ערי חומה היינו דכתיב בכל אלא למ"ד לרבות בתי חצרים מאי בכל קשיא
Abayé lui objecta : pourquoi le verset dit-il « il le rachètera », « il le rachètera », « il le rachètera », trois fois ? Pour inclure tous les rachats, qui se font dans cet ordre. N’est-ce pas les maisons des villes entourées d’une muraille et l’esclave hébreu ? — Non, les maisons des villages et le champ patrimonial.
איתיביה אביי מה ת"ל יגאלנו יגאלנו יגאלנו ג' פעמים לרבות כל הגאולות שנגאלות כסדר הזה מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי לא בתי חצרים ושדה אחוזה
Les maisons des villages et le champ patrimonial, il est explicitement écrit : « elles seront comptées avec le champ du pays » ! — Comme l’a dit Rav Na’hman bar Yits’hak : parmi les proches, le plus proche a la priorité ; ici aussi, parmi les proches, le plus proche a la priorité.
בתי חצרים ושדה אחוזה בהדיא כתיב על שדה הארץ יחשב כדאמר רב נחמן בר יצחק לקרוב קרוב קודם ה"נ לקרוב קרוב קודם
Où [la parole] de Rav Na’hman bar Yits’hak a-t-elle été dite ? Sur ceci, qu’on s’est demandé : l’esclave hébreu vendu à un Israélite peut-il être racheté par les proches, ou ne peut-il pas être racheté par les proches ? Selon Rabbi, ne te le demande pas, car il dit : celui qui n’est pas racheté par ceux-là est libéré au bout de six [ans] ; on voit donc qu’il n’est pas racheté [par les proches].
היכא איתמר דר"נ בר יצחק אהא דאיבעיא להו עבד עברי הנמכר לישראל נגאל לקרובים או אינו נגאל לקרובים אליבא דרבי לא תבעי לך דאמר מי שאינו נגאל באלה נגאל בשש אלמא לא מיפרק
La question se pose selon les rabbins : déduisons-nous « salarié », « salarié », sans interpréter « il le rachètera » ? Ou peut-être « il le rachètera » : celui-ci, et non un autre ?
כי תיבעי לך אליבא דרבנן מאי ילפינן שכיר שכיר ולא דרשי יגאלנו או דילמא יגאלנו לזה ולא לאחר
Viens et entends : « Dans tout [le pays de] votre possession, vous accorderez le rachat » — pour inclure les maisons et l’esclave hébreu. N’est-ce pas les maisons des villes entourées d’une muraille et l’esclave hébreu vendu à un Israélite ? — Non, l’esclave hébreu vendu à un idolâtre.
תא שמע בכל גאולה תתנו לרבות בתים ועבד עברי מאי לאו בתי ערי חומה ועבד עברי הנמכר לישראל לא עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים
L’esclave hébreu vendu à un idolâtre, il est explicitement écrit à son sujet : « ou son oncle, ou le fils de son oncle le rachètera » (Lv 25, 49) !
עבד עברי הנמכר לעובד כוכבים בהדיא כתיב ביה (ויקרא כה, מט) או דודו או בן דודו יגאלנו
Original : Kiddushin 21a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.