Les paroles du disciple semblent [justes]. Rava dit : Quelle est la raison de Rav Houna ? Puisqu’on l’a traitée en orpheline du vivant de son père.
נראין דברי תלמיד אמר רבא מאי טעמא דרב הונא הואיל ונעשה בה מעשה יתומה בחיי האב
Kiddouchin 46a קידושין
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Il a été dit : Une mineure qui a été consacrée sans l’accord de son père — Rav dit : Elle comme son père peuvent s’y opposer ; et Rav Assi dit : Son père, et non elle. Rav Houna objecta à Rav Assi, et certains disent [que c’est] ’Hiya bar Rav [qui objecta] à Rav Assi : « Si son père refuse » (Ex 22, 16) : je n’ai que son père ; elle-même, d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Si refuser il refuse », de toute façon.
איתמר קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה אמר רב בין היא ובין אביה יכולין לעכב ורב אסי אמר אביה ולא היא איתיביה רב הונא לרב אסי ואמרי לה חייא בר רב לרב אסי (שמות כב, טז) אם מאן ימאן אביה אין לי אלא אביה היא עצמה מנין ת"ל אם מאן ימאן מ"מ
Rav leur dit : Ne vous attachez pas à l’inverse ; il peut vous répondre : [il s’agit] par exemple [d’un homme] qui l’a séduite sans intention de mariage. — S’il l’a séduite sans intention de mariage, faut-il un verset ? Rav Na’hman bar Its’hak dit : Pour dire qu’il paie l’amende comme pour une séduite.
אמר להו רב לא תיזלו בתר איפכא יכול לשנויי לכו כגון שפיתה שלא לשום אישות פיתה שלא לשום אישות קרא בעי אמר ר"נ בר יצחק לומר שמשלם קנס כמפותה
Rav Yossef lui dit : S’il en est ainsi, [que fais-tu de] ce que nous avons appris : « Il la dotera pour lui comme épouse » (Ex 22, 15) : [cela enseigne] qu’elle a besoin de kiddouchin de sa part. Or, s’il l’a séduite en vue du mariage, pourquoi des kiddouchin ? Abayé lui dit : Elle a besoin de kiddouchin avec l’accord de son père.
א"ל רב יוסף אי הכי היינו דתנינא (שמות כב, טו) מהר ימהרנה לו לאשה שצריכה הימנו קידושין ואם פיתה לשום אישות קידושין למה לי א"ל אביי צריכה קידושין לדעת אביה
MICHNA: Celui qui dit à une femme : Sois-moi consacrée par cette datte, sois-moi consacrée par celle-ci — si l’une d’elles vaut une prouta, elle est consacrée ; sinon, elle n’est pas consacrée. « Par celle-ci, et celle-ci, et celle-ci » — si toutes ensemble valent une prouta, elle est consacrée ; sinon, elle n’est pas consacrée. Si elle les mangeait l’une après l’autre, elle n’est pas consacrée, à moins que l’une d’elles vaille une prouta.
מתני׳ האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו אם יש באחת מהן שוה פרוטה מקודשת ואם לאו אינה מקודשת בזו ובזו ובזו אם יש שוה פרוטה בכולן מקודשת ואם לאו אינה מקודשת היתה אוכלת ראשונה ראשונה אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה
GUEMARA: Qui a enseigné « sois consacrée », « sois consacrée » ? Rabba dit : C’est Rabbi Chimon, qui dit : [Il n’est coupable pour chacun] que s’il dit « serment » pour chacun.
גמ׳ מאן תנא התקדשי התקדשי אמר רבה ר"ש היא דאמר עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד
« Par celle-ci, et celle-ci, et celle-ci, si toutes valent une prouta », etc. À quoi cela se rapporte-t-il ? Si l’on dit : au début, pourquoi précisément [le cas où] elle mange ? Même [si] elle les pose [de côté], puisqu’il a dit : Sois-moi consacrée par celle-ci ! Mais à la fin.
בזו ובזו ובזו אם יש בכולן ש"פ כו' אהייא אילימא ארישא מאי איריא אוכלת אפי' מנחת נמי דהא התקדשי לי בזו קאמר אלא אסיפא
Et même par la première ? C’est [devenu] un prêt ! Rabbi Yo’hanan dit : Voici la table, voici la viande, voici le couteau, et nous n’avons pas de quoi manger.
ואפילו בקמייתא והא מלוה היא אמר רבי יוחנן הרי שלחן והרי בשר והרי סכין ואין לנו לאכול
Rav et Chmouel disent tous deux : En vérité [cela se rapporte] au début, et il parle sur le mode « il n’est pas nécessaire de dire » : il n’est pas nécessaire de dire [le cas où] elle les pose, où s’il y a une prouta, oui, et sinon, non ; mais [le cas où] elle mange, puisque son profit est immédiat, je dirais qu’elle se décide et se donne [à lui] ; [la Michna] nous enseigne [que non].
רב ושמואל אמרי תרוייהו לעולם ארישא ולא מיבעיא קאמר לא מיבעיא מנחת דאי איכא שוה פרוטה אין אי לא לא אבל אוכלת הואיל ומיקרבא הנייתה אימא גמרה ומקניא נפשה קמ"ל
Rabbi Ami dit : En vérité, à la fin ; et que signifie « à moins que l’une d’elles vaille une prouta » ? À moins que la dernière vaille une prouta.
רבי אמי אמר לעולם אסיפא ומאי עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה עד שיהא באחרונה שוה פרוטה
Rava dit : Déduis-en, d’après Rabbi Ami, trois choses. Déduis-en que celui qui consacre par un prêt, elle n’est pas consacrée ; déduis-en que celui qui consacre par un prêt et une prouta, son intention à elle porte sur la prouta ;
אמר רבא שמע מינה מדרבי אמי תלת שמע מינה המקדש במלוה אינה מקודשת ושמע מינה המקדש במלוה ופרוטה דעתה אפרוטה
Original : Kiddushin 46a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.