elle n’est pas consacrée, car c’est à cause des premiers kiddouchin qu’il les a envoyés. Et de même un mineur qui a consacré [une femme].
אינה מקודשת שמחמת קידושין הראשונים שלח וכן קטן שקידש
Kiddouchin 50b קידושין
Structure du débat :Michna 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
GUEMARA: Et c’était nécessaire : car s’il nous l’avait enseigné pour la valeur d’une prouta, [on aurait dit que] puisque de l’argent est sorti de chez lui, il se trompe ; mais pour moins de la valeur d’une prouta, je dirais qu’il sait que les kiddouchin ne prennent pas effet avec moins de la valeur d’une prouta, et lorsqu’il envoie des présents, c’est dans l’intention de kiddouchin qu’il les envoie.
גמ׳ וצריכא דאי אשמעינן שוה פרוטה איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי אבל פחות משוה פרוטה אימא יודע שאין קידושין תופסין בפחות משוה פרוטה וכי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושין קא משדר
Et s’il nous avait enseigné ces deux [cas], [on aurait dit que c’est] parce qu’entre une prouta et moins de la valeur d’une prouta, les gens ne savent pas [faire la différence] ; mais pour un mineur qui a consacré, tout le monde sait que les kiddouchin d’un mineur ne sont rien, et je dirais que lorsqu’il envoie des présents, c’est dans l’intention de kiddouchin qu’il les envoie. [La Michna] nous enseigne [que non].
ואי אשמעינן הני תרתי משום דבין פרוטה לפחות משוה פרוטה לא קים להו לאינשי אבל קטן שקידש הכל יודעין שאין קידושי קטן כלום אימא כי קא משדר סבלונות אדעתא דקידושי קא משדר קא משמע לן
Il a été dit : Rav Houna dit : On tient compte des présents. Et de même Rabba dit : On tient compte des présents. Rabba dit : Et nous avons objecté à notre enseignement : « Même s’il a envoyé des présents par la suite, elle n’est pas consacrée. » Abayé lui dit : Là, c’est comme la raison qu’on enseigne : car c’est à cause des premiers kiddouchin qu’il les a envoyés.
איתמר רב הונא אמר חוששין לסבלונות וכן אמר רבה חוששין לסבלונות אמר רבה ומותבינן אשמעתין אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת אמר ליה אביי התם כדקתני טעמא שמחמת קידושין הראשונים שלח
Certains disent : Rabba dit : D’où est-ce que je le dis ? De ce qu’on enseigne la raison : « car c’est à cause des premiers kiddouchin qu’il les a envoyés » : ici il se trompe, mais en général ce sont des kiddouchin.
איכא דאמרי אמר רבה מנא אמינא לה כדקתני טעמא שמחמת קידושין הראשונים שלח הכא הוא דטעי הא בעלמא הוו קידושין
Et Abayé ? Il parle sur le mode « il n’est pas nécessaire de dire » : il n’est pas nécessaire de le dire en général, où il ne s’est pas du tout engagé dans le cadre de kiddouchin ; mais même ici, où il s’est engagé dans le cadre de kiddouchin, je dirais que ce sont des kiddouchin ; [la Michna] nous enseigne [que non].
ואביי לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא בעלמא דלא נחית לתורת קידושין כלל אלא אפילו הכא דנחית לתורת קידושין אימא הוו קידושין קא משמע לן
Qu’en est-il [en conclusion] ? Rav Papa dit : Là où l’on consacre puis on envoie des présents, on en tient compte ; là où l’on envoie des présents puis on consacre, on n’en tient pas compte.
מאי הוי עלה אמר רב פפא באתרא דמקדשי והדר מסבלי חיישינן מסבלי והדר מקדשי לא חיישינן
Là où l’on consacre puis on envoie des présents, c’est évident ! — Ce n’est nécessaire que lorsque la majorité consacre puis envoie des présents, et qu’une minorité envoie des présents puis consacre : tu aurais pu dire : tenons compte de la minorité ; il nous enseigne [que non].
מקדשי והדר מסבלי פשיטא לא צריכא דרובא מקדשי והדר מסבלי ומיעוטא מסבלי והדר מקדשי מהו דתימא ניחוש למיעוטא קא משמע לן
Rav A’ha bar Rav Houna demanda à Rava : Si un acte de ketouba [à son nom] circule au marché, qu’en est-il ? Il lui dit : Parce qu’il fait circuler un acte de ketouba au marché, la considérerons-nous comme une femme mariée ? Qu’en est-il [en conclusion] ? Rav Achi dit : Là où l’on consacre puis on écrit la ketouba, on en tient compte ; là où l’on écrit puis on consacre, on n’en tient pas compte.
בעא מיניה רב אחא בר רב הונא מרבא הוחזק שטר כתובה בשוק מהו אמר ליה וכי מפני שמחזיק שטר כתובה בשוק נחזיק בה כאשת איש מאי הוי עלה אמר רב אשי באתרא דמקדשי והדר כתבי כתובה חיישינן כתבי והדר מקדשי לא חיישינן
Là où l’on consacre puis on écrit, c’est évident ! — Ce n’est nécessaire que lorsqu’un scribe n’est pas courant : tu aurais pu dire que c’est le scribe qui s’est trouvé là [par hasard] ; il nous enseigne [que non].
מקדשי והדר כתבי פשיטא לא צריכא דלא שכיח ספרא מהו דתימא ספרא הוא דאתרמי קא משמע לן
MICHNA: Celui qui consacre une femme et sa fille, ou une femme et sa sœur, en même temps, elles ne sont pas consacrées. Il arriva qu’il y avait cinq femmes, parmi lesquelles deux sœurs ; un homme cueillit une corbeille de figues — elle leur appartenait, et c’était [des fruits] de l’année sabbatique — et dit : Vous voilà toutes consacrées à moi par cette corbeille. L’une d’elles l’accepta pour toutes. Et les Sages dirent : Les sœurs ne sont pas consacrées.
מתני׳ המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת אינן מקודשות ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים ושלהן היתה ושל שביעית היתה ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו וקיבלה אחת מהן ע"י כולן ואמרו חכמים אין אחיות מקודשות
GUEMARA: D’où ces choses [sont-elles tirées] ? Rami bar ’Hama dit : Car le verset dit : « Tu ne prendras pas une femme avec sa sœur, pour en faire une rivale » (Lv 18, 18) : la Torah a dit : au moment où elles deviennent rivales l’une de l’autre, il n’y aura pour lui aucune prise [en mariage], même pour l’une d’elles. Rava lui dit : S’il en est ainsi, [que fais-tu de] ce qui est écrit : « Les personnes qui l’auront fait seront retranchées du milieu de leur peuple » (Lv 18, 29) ? Si les kiddouchin ne prennent pas effet sur elle, est-on passible de retranchement ?
גמ׳ מנהני מילי אמר רמי בר חמא דאמר קרא (ויקרא יח, יח) אשה אל אחותה לא תקח לצרור התורה אמרה בשעה שנעשו צרות זו לזו לא יהא לו ליקוחים אפי' באחת מהם אמר ליה רבא אי הכי היינו דכתיב (ויקרא יח, כט) ונכרתו הנפשות העושות מקרב עמם אי קידושין לא תפסי בה כרת מי מחייב
Mais Rava dit : Le verset [traite du cas] l’une après l’autre ; et notre Michna est selon Rabba, car Rabba a dit : Tout ce qui ne [peut se faire] l’un après l’autre ne [peut se faire] même simultanément.
אלא אמר רבא קרא בזה אחר זה ומתניתין כדרבה דאמר רבה כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו
Revenons au texte : Rabba a dit : Tout ce qui ne [peut se faire] l’un après l’autre ne [peut se faire] même simultanément. Abayé lui objecta :
גופא אמר רבה כל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו איתיביה אביי
Original : Kiddushin 50b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.