Voici des personnes distinctes, voici des noms distincts !
הרי גופין מוחלקים הרי שמות מוחלקים
Kiddouchin 77b קידושין
Structure du débat :Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Mais [il s’agit du cas] où il a eu trois relations avec une seule veuve. Quel est le cas ? S’ils ne l’ont pas averti, c’est évident qu’il n’est passible que d’une seule !
אלא שבא על אלמנה אחת שלש ביאות היכי דמי אי דלא אתרו ביה פשיטא דאינו חייב אלא אחת
Mais [s’il s’agit du cas] où ils l’ont averti pour chacune, pourquoi n’est-il passible que d’une seule ? N’avons-nous pas appris : un naziréen qui a bu du vin toute la journée n’est passible que d’une seule [flagellation] ; si on lui a dit : ne bois pas, ne bois pas, et qu’il a bu, il est passible pour chacune ?
אלא דאתרו ביה אכל חדא וחדא אמאי אינו חייב אלא אחת והתנן נזיר שהיה שותה יין כל היום כולו אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת
Non, c’est nécessaire pour le cas où il a eu une relation avec la veuve de Réouven, qui était [aussi] la veuve de Chimon, qui était [aussi] la veuve de Lévi. Tu aurais pu dire : voici des noms distincts ; [le Tanna] nous enseigne qu’il nous faut des personnes distinctes, et il n’y en a pas.
לא צריכא שבא על אלמנת ראובן שהיתה אלמנת שמעון שהיתה אלמנת לוי מהו דתימא הרי שמות מוחלקים קמ"ל גופים מוחלקים בעינן וליכא
« Une veuve, une divorcée, une profanée, une prostituée » (Lv 21, 14) : ce Tanna, que pense-t-il ? S’il pense qu’un interdit s’applique sur un interdit, [il serait passible] aussi dans l’ordre inverse ; et s’il pense qu’un interdit ne s’applique pas sur un interdit, même dans cet ordre non plus [il ne le serait pas] !
(ויקרא כא, יד) אלמנה וגרושה וחללה זונה האי תנא מאי קסבר אי קסבר איסור חל על איסור איפכא נמי ואי קסבר אין איסור חל על איסור אפילו כסדר הזה נמי לא
Rava a dit : ce Tanna n’admet pas qu’un interdit s’applique sur un interdit, mais il admet [qu’un interdit s’applique] lorsqu’il élargit l’interdit.
אמר רבא האי תנא איסור חל על איסור לית ליה איסור מוסיף אית ליה
Une veuve est interdite au grand prêtre et permise au simple cohen. Devient-elle divorcée : puisque l’interdit s’est élargi pour elle à l’égard du simple cohen, l’interdit s’est élargi pour elle à l’égard du grand prêtre. Elle est encore permise à manger de la terouma ; devient-elle ’halala : puisque l’interdit s’est élargi quant à la consommation de la terouma, l’interdit s’est élargi à l’égard du grand prêtre.
אלמנה אסורה לכהן גדול ושריא לכהן הדיוט הויא לה גרושה מיגו דאיתוסף לה איסורא לגבי כהן הדיוט איתוסף לה איסורא לגבי כהן גדול ועדיין שריא למיכל בתרומה הויא לה חללה מיגו דאיתוסף איסורא למיכל בתרומה איתוסף איסורא לגבי כהן גדול
Mais la prostituée, quel élargissement d’interdit comporte-t-elle ? Rav ’Hana bar Rav Ketina a dit : puisque le titre de prostitution rend inapte même chez un Israélite.
אלא זונה מאי איסור מוסיף אית בה אמר רב חנא בר רב קטינא הואיל ושם זנות פוסל בישראל
Un récitant a enseigné devant Rav Chéchet : tout ce qui relève de « il prendra » (Lv 21, 14) relève de « il ne prendra pas » (Lv 21, 14) ; tout ce qui ne relève pas de « il prendra » ne relève pas de « il ne prendra pas ». Cela exclut le grand prêtre qui a eu une relation avec sa sœur veuve.
תני תנא קמיה דרב ששת כל שהוא (ויקרא כא, יד) ביקח הרי הוא (ויקרא כא, יד) בלא יקח כל שאינו ביקח אינו בלא יקח פרט לכהן גדול שבא על אחותו אלמנה
Il lui dit : celui qui t’a dit cela, de qui est-ce [l’opinion] ? C’est Rabbi Chimon, qui dit qu’un interdit ne s’applique pas sur un interdit, car il a été enseigné : Rabbi Chimon dit : celui qui mange une charogne le jour de Kippour est exempt. Car si c’était les Rabbanan, eux disent qu’un interdit s’applique sur un interdit.
אמר ליה דאמר לך מני ר' שמעון היא דאמר אין איסור חל על איסור דתניא רבי שמעון אומר האוכל נבילה ביום הכפורים פטור דאי רבנן הא אמרי איסור חל על איסור
Tu peux même dire [que c’est] les Rabbanan : quand les Rabbanan disent qu’un interdit s’applique sur un interdit, cela ne vaut que pour un interdit grave sur un interdit léger, mais un interdit léger ne s’applique pas sur un interdit grave.
אפי' תימא רבנן כי אמרי רבנן איסור חל על איסור ה"מ איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל
Certains disent : de qui est-ce ? Ce sont les Rabbanan, qui disent qu’un interdit s’applique sur un interdit ; et quand les Rabbanan disent qu’un interdit s’applique sur un interdit, cela ne vaut que pour un interdit grave sur un interdit léger, mais un interdit léger ne s’applique pas sur un interdit grave. Car si c’était Rabbi Chimon, si un interdit grave ne s’applique pas sur un interdit léger, faut-il dire qu’un interdit léger [ne s’applique pas] sur un interdit grave ?
איכא דאמרי הא מני רבנן היא דאמרי איסור חל על איסור וכי אמרי רבנן איסור חל על איסור הני מילי איסור חמור על איסור קל אבל איסור קל על איסור חמור לא חייל דאי ר"ש השתא איסור חמור על איסור קל לא חייל איסור קל על איסור חמור מיבעיא
Tu aurais pu dire que l’interdit de la prêtrise est différent ; [le Tanna] nous enseigne [qu’il n’en est rien].
מהו דתימא איסור כהונה שאני קמ"ל
Rav Papa a dit à Abayé : un Israélite qui a des relations avec sa sœur la rend prostituée ; la rend-il ’halala ou ne la rend-il pas [’halala] ?
אמר ליה רב פפא לאביי ישראל הבא על אחותו זונה משוי לה חללה משוי לה או לא משוי לה
Disons-nous : a fortiori, si elle devient ’halala par ceux qui transgressent de simples interdits, à plus forte raison par ceux qui encourent le retranchement (karet) ? Ou bien peut-être qu’on ne devient ’halala que par un interdit propre à la prêtrise ? Il lui dit : on ne devient ’halala que par un interdit propre à la prêtrise seulement.
מי אמרינן קל וחומר מחייבי לאוין הויא חללה מחייבי כריתות לא כל שכן או דילמא אין חללה אלא מאיסור כהונה אמר ליה אין (איסור) חללה אלא מאיסור כהונה בלבד
Rava a dit : d’où vient ce que les Rabbanan ont dit, qu’on ne devient ’halala que par un interdit propre à la prêtrise ? Car il a été enseigné : [la Torah] n’aurait pas eu besoin de dire « divorcée » à propos du grand prêtre, et cela aurait pu être déduit a fortiori du simple cohen. Et moi je dis : si elle est interdite au simple cohen, faut-il dire au grand prêtre ? Pourquoi est-ce dit ? De même que la divorcée est distincte de la prostituée et de la ’halala chez le simple cohen, de même elle est distincte chez le grand prêtre.
אמר רבא מנא הא מילתא דאמור רבנן אין חללה אלא מאיסור כהונה דתניא לא יאמר גרושה בכהן גדול ותיתי בקל וחומר מכהן הדיוט ואנא אמינא השתא לכהן הדיוט אסורה לכהן גדול מיבעיא למה נאמרה כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך חלוקה בכהן גדול
C’est évident : elle a diminué [de statut, et ne peut être plus permise] ! Mais [cela signifie] : de même que la divorcée est distincte de la prostituée et de la ’halala chez le simple cohen, de même la veuve est distincte de la divorcée, de la ’halala et de la prostituée chez le grand prêtre.
פשיטא מיגרע גרעה אלא כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול
Pourquoi est-il dit « ’halala » ? [Pour enseigner qu’]on ne devient ’halala que par un interdit propre à la prêtrise. Pourquoi est-il dit « prostituée » ? Il est dit ici « prostituée » et il est dit là-bas « prostituée » : de même qu’ici sa descendance est profane, de même là-bas sa descendance est profane.
חללה למה נאמרה אין חללה אלא מאיסור כהונה זונה למה נאמרה נאמר כאן זונה ונאמר להלן זונה מה כאן זרעו חולין אף להלן זרעו חולין
Rav Achi a dit : par conséquent, un cohen qui a eu une relation avec sa sœur
אמר רב אשי הילכך כהן הבא על אחותו
Original : Kiddushin 77b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.