Et bien qu’on ne puisse pas encore lui appliquer : « Il ne pressera pas » (Dt 15, 2), il finira par en venir à « il ne pressera pas ».
ואע"ג דהשתא לא קרינן ביה (דברים טו, ב) לא יגוש סוף אתי לידי לא יגוש
Makkot 3b מכות
Structure du débat :Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Kahana objecta : « On évalue combien une personne serait prête à payer pour avoir mille zouz en main, selon qu’elle doive les rendre d’ici trente jours ou d’ici dix ans. » Or, si tu dis que l’année sabbatique annule [une telle dette], il faudrait leur faire payer le tout !
מתיב רב כהנא אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו בין ליתן מכאן ועד ל' יום ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעי שלומי ליה
Rava a dit : Ici, on traite de celui qui prête sur gage, ou qui remet ses titres de créance au tribunal. Car nous avons appris : Celui qui prête sur gage et celui qui remet ses titres de créance au tribunal, [l’année sabbatique] n’annule pas [leur dette].
אמר רבא הב"ע במלוה על המשכון ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין
Certains disent : Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Celui qui prête à son prochain pour dix ans, l’année sabbatique n’annule pas [la dette], et bien qu’il en vienne à « il ne pressera pas », pour l’instant du moins on ne peut pas lui appliquer « il ne pressera pas ».
איכא דאמרי א"ר יהודה אמר שמואל המלוה את חבירו לעשר שנים אין שביעית משמטתו ואע"ג דאתי לידי לא יגוש השתא מיהא לא קרינן ביה לא יגוש
Rav Kahana a dit : Nous aussi l’avons appris : « On évalue combien une personne serait prête à payer pour avoir mille zouz en main, selon qu’elle doive les rendre d’ici trente jours ou d’ici dix ans. » Or, si tu dis que l’année sabbatique annule [une telle dette], il faudrait leur faire payer le tout !
אמר רב כהנא אף אנן נמי תנינא אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו בין ליתן מכאן ועד ל' יום ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים ואי אמרת שביעית משמטתו כולהו נמי בעו שלומי ליה
Rava a dit : Ici, on traite de celui qui prête sur gage, ou qui remet ses titres de créance au tribunal. Car nous avons appris : Celui qui prête sur gage et celui qui remet ses titres de créance au tribunal, [l’année sabbatique] n’annule pas [leur dette].
אמר רבא הב"ע במלוה על המשכון ובמוסר שטרותיו לב"ד דתנן המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לב"ד אין משמיטין
Rav Yehouda a dit encore au nom de Chmouel : Celui qui dit à son prochain : « À condition que l’année sabbatique ne m’annule pas [ma créance] », l’année sabbatique annule [la dette]. Faut-il dire que Chmouel pense que c’est poser une condition contraire à ce qui est écrit dans la Torah, et quiconque pose une condition contraire à ce qui est écrit dans la Torah, sa condition est nulle ?
ואמר רב יהודה אמר שמואל האומר לחבירו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטת לימא קסבר שמואל מתנה על מה שכתוב בתורה הוא וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל
Or il a été rapporté : Celui qui dit à son prochain : « À condition que tu n’aies pas contre moi de recours pour lésion [onaa] », Rav dit : Il a contre lui un recours pour lésion ; et Chmouel dit : Il n’a pas contre lui de recours pour lésion !
והא איתמר האומר לחבירו על מנת שאין לך עלי אונאה רב אומר יש לו עליו אונאה ושמואל אומר אין לו עליו אונאה
Il a été rapporté à ce sujet : Rav ’Anan a dit : Cela m’a été expliqué par Chmouel lui-même : « À condition que tu n’aies pas contre moi de recours pour lésion » – il n’a pas contre lui de recours pour lésion ; « à condition qu’il n’y ait pas de lésion dans [cette vente] » – il y a bien un recours pour lésion.
הא איתמר עלה אמר רב ענן לדידי מפרשא ליה מיניה דשמואל על מנת שאין לך עלי אונאה אין לו עליו אונאה על מנת שאין בו אונאה הרי יש בו אונאה
Ici aussi : « À condition que tu ne m’annules pas [la dette] lors de l’année sabbatique » – l’année sabbatique n’annule pas [la dette] ; « à condition que l’année sabbatique ne m’annule pas » – l’année sabbatique annule [la dette].
ה"נ על מנת שלא תשמטני בשביעית אין שביעית משמטתו ע"מ שלא תשמטני שביעית שביעית משמטתו
Il a été enseigné : Celui qui prête à son prochain sans précision n’a pas le droit de lui réclamer [son dû] avant trente jours. Rabba bar bar ’Hana pensait dire devant Rav : Cela s’applique au prêt par acte écrit, car on ne se donne pas la peine d’écrire un acte pour moins de trente jours ; mais pas au prêt verbal. Rav lui dit : Ainsi a dit mon oncle bien-aimé [Rabbi ’Hiya] : Qu’il s’agisse d’un prêt par acte écrit ou d’un prêt verbal.
תנא המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום סבר רבה בר בר חנה קמיה דרב למימר ה"מ במלוה בשטר דלא עבד איניש דטרח דכתב שטר בציר מתלתין יומין אבל מלוה על פה לא אמר ליה רב הכי אמר חביבי אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה
Il est également enseigné ainsi : Celui qui prête à son prochain sans précision n’a pas le droit de lui réclamer [son dû] avant trente jours, qu’il s’agisse d’un prêt par acte écrit ou d’un prêt verbal.
תניא נמי הכי המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה
Chmouel dit à Rav Mattena : Ne t’assieds pas sur tes jambes avant de m’avoir expliqué cet enseignement : d’où vient ce que les Sages ont dit : « Celui qui prête à son prochain sans précision n’a pas le droit de lui réclamer [son dû] avant trente jours, qu’il s’agisse d’un prêt par acte écrit ou d’un prêt verbal » ?
אמר ליה שמואל לרב מתנה לא תיתיב אכרעיך עד דמפרשת לה להא שמעתא מנא הא מילתא דאמור רבנן המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות מל' יום אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה
Il lui dit : Car il est écrit : « La septième année approche, l’année de la remise » (Dt 15, 9). Du fait qu’il est dit « la septième année approche », ne sais-je pas que c’est l’année de la remise ? Pourquoi donc l’Écriture dit-elle « l’année de la remise » ? Pour t’apprendre qu’il y a une autre remise qui est comme celle-ci. Laquelle ? Celui qui prête à son prochain sans précision, qui n’a pas le droit de lui réclamer [son dû] avant trente jours. Car le maître a dit : Trente jours dans une année comptent pour une année.
א"ל דכתיב (דברים טו, ט) קרבה שנת השבע שנת השמטה ממשמע שנאמר קרבה שנת השבע איני יודע שהיא שנת שמטה אלא מה תלמוד לומר שנת השמטה לומר לך [יש] שמטה אחרת שהיא כזו ואיזו זו המלוה את חבירו סתם שאינו רשאי לתובעו בפחות משלשים יום דאמר מר שלשים יום בשנה חשוב שנה
Rav Yehouda a dit encore au nom de Rav : Celui qui ouvre l’encolure [d’un vêtement] le Chabbat est passible d’un sacrifice expiatoire. Rav Kahana objecta : En quoi cela diffère-t-il du bouchon d’une jarre ? Il lui répondit : Ceci est attaché [au vêtement], et cela n’est pas attaché.
ואמר רב יהודה אמר רב הפותח בית הצואר בשבת חייב חטאת מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למגופת חבית א"ל זה חבור וזה אינו חבור
Rav Yehouda a dit encore au nom de Rav : Trois logs d’eau dans lesquels est tombée une goutte [kortov] de vin, et dont l’aspect est comme l’aspect du vin, et qui sont tombés dans un bain rituel [mikvé], ne l’ont pas rendu impropre. Rav Kahana objecta : En quoi cela diffère-t-il de l’eau de teinture ? Car nous avons appris : Rabbi Yossé dit : L’eau de teinture rend le bain rituel impropre à [raison de] trois logs. Rava lui dit : Là-bas, on l’appelle « eau de teinture » ; ici, on l’appelle « vin coupé d’eau ».
ואמר רב יהודה אמר רב שלשת לוגין מים שנפל לתוכן קורטוב של יין ומראיהן כמראה יין ונפלו למקוה לא פסלוהו מתקיף לה רב כהנא וכי מה בין זה למי צבע דתנן ר' יוסי אומר מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין א"ל רבא התם מיא דצבעא מקרי הכא חמרא מזיגא מקרי
Mais Rabbi ’Hiya n’a-t-il pas enseigné : Ils ont fait baisser le bain rituel ? Rava a dit : Ce n’est pas une difficulté : ceci est selon Rabbi Yo’hanan ben Nouri, cela selon les Sages. Car nous avons appris : Trois logs d’eau
והתני רבי חייא הורידו את המקוה אמר רבא לא קשיא הא רבי יוחנן בן נורי הא רבנן דתנן שלשת לוגין מים
Original : Makkot 3b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.