Ici aussi, il y a la querelle de son père et la querelle de son maître.
הכא נמי איכא נצויי אביו ונצויי רבו:
Meguila 24b מגילה
Structure du débat :Michna 3Question 4
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Celui dont les vêtements sont en lambeaux fait la présentation du Chema, etc. » Oulla bar Rav demanda à Abayé : Un mineur aux vêtements en lambeaux, peut-il lire dans la Torah ?
פוחח פורס על שמע וכו': בעא מיניה עולא בר רב מאביי קטן פוחח מהו שיקרא בתורה
Il lui répondit : Pose donc la question pour un [enfant] nu ! Un [enfant] nu, pourquoi [ne lit-il] pas ? À cause de l’honneur du public. Ici aussi, à cause de l’honneur du public.
אמר ליה ותיבעי לך ערום ערום מאי טעמא לא משום כבוד צבור הכא נמי משום כבוד צבור:
« L’aveugle fait la présentation du Chema, etc. » Il est enseigné : Ils dirent à Rabbi Yehouda : Beaucoup ont contemplé [en esprit pour] exposer le Char [divin], et ne l’ont jamais vu de leurs jours.
סומא פורס על שמע וכו': תניא אמרו לו לרבי יהודה הרבה צפו לדרוש במרכבה ולא ראו אותה מימיהם
Et Rabbi Yehouda ? Là, la chose dépend de la compréhension du cœur, et celui-là s’y applique et sait. Ici, c’est à cause du profit [de la lumière], et celui-ci n’en a pas le profit.
ור' יהודה התם באבנתא דליבא תליא מילתא והא קא מיכוין וידע הכא משום הנאה הוא והא לית ליה הנאה
Et les Sages ? Il en a le profit, selon Rabbi Yossé. Car il est enseigné : Rabbi Yossé a dit : Toute ma vie, j’ai été tourmenté par ce verset : « Tu tâtonneras en plein midi comme l’aveugle tâtonne dans l’obscurité » (Dt 28, 29). Qu’importe donc à l’aveugle l’obscurité ou la lumière ?
ורבנן אית ליה הנאה כרבי יוסי דתניא א"ר יוסי כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה (דברים כח, כט) והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה וכי מה אכפת ליה לעור בין אפילה לאורה
Jusqu’à ce qu’un fait me soit arrivé. Une fois, je marchais au cœur de la nuit, dans l’obscurité, et je vis un aveugle qui marchait sur la route, une torche à la main. Je lui dis : Mon fils, à quoi te sert cette torche ? Il me répondit : Tant que la torche est dans ma main, les gens me voient et me sauvent des fosses, des épines et des ronces.
עד שבא מעשה לידי פעם אחת הייתי מהלך באישון לילה ואפלה וראיתי סומא שהיה מהלך בדרך ואבוקה בידו אמרתי לו בני אבוקה זו למה לך אמר לי כל זמן שאבוקה בידי בני אדם רואין אותי ומצילין אותי מן הפחתין ומן הקוצין ומן הברקנין:
MICHNA: Un cohen qui a des défauts aux mains ne lèvera pas ses mains. Rabbi Yehouda dit : Même celui dont les mains sont teintes de guède ne lèvera pas ses mains, parce que le peuple le regarde.
מתני׳ כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו ר' יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות סטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו:
GUEMARA: Il est enseigné : Les défauts dont on a parlé [sont ceux] de son visage, de ses mains et de ses pieds. Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : [Celui dont] les mains sont tachetées ne lèvera pas ses mains. Il est aussi enseigné ainsi : [Celui dont] les mains sont tachetées ne lèvera pas ses mains ; [celui dont les mains sont] courbées ou tordues ne lèvera pas ses mains.
גמ׳ תנא מומין שאמרו בפניו ידיו ורגליו אמר ר' יהושע בן לוי ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו תניא נמי הכי ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו עקומות עקושות לא ישא את כפיו
Rav Assi a dit : Un homme de ’Haïfa (ou de Beit Chéan) ne lèvera pas ses mains. Il est aussi enseigné ainsi : On ne fait descendre devant l’arche ni les gens de Beit Chéan, ni les gens de Beit ’Haïfa, ni les gens de Tivonin, parce qu’ils prononcent les alef comme des ’ayin et les ’ayin comme des alef.
אמר רב אסי חיפני (ובשיני) לא ישא את כפיו תניא נמי הכי אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא אנשי טבעונין מפני שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין
Rabbi ’Hiya dit à Rabbi Chimon, fils de Rabbi : Si tu étais lévite, tu serais inapte à l’estrade [du chant], parce que ta voix est épaisse. Il alla le dire à son père, qui lui répondit : Va lui dire : Quand tu arriveras à [ce verset] : « Et j’attendrai [ve’hikkiti] l’Éternel » (Is 8, 17) [prononcé vehikkiti, « je frapperai »], ne te trouveras-tu pas outrager et blasphémer ?
אמר ליה רבי חייא לר' שמעון בר רבי אלמלי אתה לוי פסול אתה מן הדוכן משום דעבי קלך אתא אמר ליה לאבוה אמר ליה זיל אימא ליה כשאתה מגיע אצל (ישעיהו ח, יז) וחכיתי לה' לא נמצאת מחרף ומגדף
Rav Houna a dit : Celui dont les yeux coulent ne lèvera pas ses mains. Mais il y avait cet homme dans le voisinage de Rav Houna qui levait ses mains ! Celui-là était familier dans sa ville. Il est aussi enseigné ainsi : Celui dont les yeux coulent ne lèvera pas ses mains ; mais s’il est familier dans sa ville, c’est permis.
אמר רב הונא זבלגן לא ישא את כפיו והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרב הונא והוה פריס ידיה ההוא דש בעירו הוה תניא נמי הכי זבלגן לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר
Rabbi Yo’hanan a dit : Celui qui est aveugle d’un œil ne lèvera pas ses mains. Mais il y avait cet homme dans le voisinage de Rabbi Yo’hanan qui levait ses mains ! Celui-là était familier dans sa ville. Il est aussi enseigné ainsi : Celui qui est aveugle d’un œil ne lèvera pas ses mains ; mais s’il est familier dans sa ville, c’est permis.
א"ר יוחנן סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו והא ההוא דהוה בשיבבותיה דרבי יוחנן דהוה פריס ידיה ההוא דש בעירו הוה תניא נמי הכי סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו ואם היה דש בעירו מותר:
« Rabbi Yehouda dit : Celui dont les mains sont teintes ne lèvera pas ses mains. » Il est enseigné : Si la majorité des gens de la ville ont ce métier, c’est permis.
ר"י אומר מי שהיו ידיו צבועות לא ישא את כפיו: תנא אם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר:
MICHNA: Celui qui dit : « Je ne passerai pas devant l’arche en [vêtements] de couleur », même en blancs il ne passera pas. « Je ne passerai pas en sandales », même pieds nus il ne passera pas.
מתני׳ האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור
Celui qui fait ses tefilin rondes, c’est un danger et il n’y a là aucun précepte. S’il les a placées sur son front ou sur la paume de sa main, c’est la voie de l’hérésie. S’il les a recouvertes d’or et placées sur la manche de son vêtement, c’est la voie des étrangers [à la tradition].
העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך המינות ציפן זהב ונתנה על בית אונקלי שלו ה"ז דרך החיצונים:
GUEMARA: Quelle en est la raison ? Nous craignons que l’hérésie ne se soit infiltrée en lui.
גמ׳ מ"ט חיישינן שמא מינות נזרקה בו:
« Celui qui fait ses tefilin rondes, c’est un danger et il n’y a là aucun précepte. » Dirons-nous que nous avons [déjà] appris ce qu’ont enseigné nos maîtres : « Que les tefilin soient carrées est une halakha [transmise] à Moïse au Sinaï », et Rava a dit : [Carrées] dans leur couture et dans leurs diagonales ?
העושה תפלתו עגולה סכנה ואין בה מצוה: לימא תנינא להא דתנו רבנן תפלין מרובעות הלכה למשה מסיני ואמר רבא בתפרן ובאלכסונן
Rav Papa a dit : Notre Michna [parle de tefilin] faites comme une noix.
אמר רב פפא מתניתין דעבידא כי אמגוזא:
MICHNA: Celui qui dit :
מתני׳ האומר
Original : Megillah 24b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.