Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 3Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
« Que les bons Te bénissent », c’est la voie de l’hérésie. [Celui qui dit] : « Jusqu’au nid de l’oiseau s’étendent Tes miséricordes », ou « Que Ton nom soit rappelé pour le bien », [ou] « Nous Te rendons grâce, nous Te rendons grâce », on le fait taire.
יברכוך טובים הרי זו דרך המינות על קן צפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו
Celui qui interprète [les versets sur] les unions interdites de manière figurée, on le fait taire. Celui qui dit [à propos de] : « Et de ta descendance tu ne donneras pas pour la faire passer à Molekh » (Lv 18, 21) : « Tu ne donneras pas pour la faire passer [au moyen d’une union] avec une Araméenne », on le fait taire avec réprimande.
המכנה בעריות משתקין אותו האומר (ויקרא יח, כא) ומזרעך לא תתן להעביר למולך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה:
GUEMARA: « Nous Te rendons grâce, nous Te rendons grâce », c’est compréhensible, car cela paraît [reconnaître] deux puissances. Et « Que Ton nom soit rappelé pour le bien » aussi, car cela laisse entendre : pour le bien, oui, mais pour le mal, non ; or nous avons appris : On est tenu de bénir pour le mal comme on bénit pour le bien. Mais « Jusqu’au nid de l’oiseau s’étendent Tes miséricordes », quelle en est la raison ?
גמ׳ בשלמא מודים מודים דמיחזי כשתי רשויות ועל טוב יזכר שמך נמי דמשמע על טוב אין ועל רע לא ותנן חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה אלא על קן צפור יגיעו רחמיך מ"ט
Deux Amoraïm d’Occident divergent à ce sujet, Rabbi Yossé bar Avin et Rabbi Yossé bar Zevida. L’un dit : Parce qu’il suscite la jalousie dans l’œuvre de la Création. L’autre dit : Parce qu’il fait des attributs du Saint, béni soit-Il, des miséricordes, alors que ce ne sont que des décrets.
פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקב"ה רחמים ואינן אלא גזירות
Un homme descendit [devant l’arche] devant Rabba et dit : « Toi, Tu as eu pitié du nid de l’oiseau, Toi, aie pitié et miséricorde envers nous ! (Toi, Tu as eu pitié de [l’animal] et de son petit, Toi, aie pitié et miséricorde envers nous !) » Rabba dit : Combien ce jeune savant sait apaiser son Maître ! Abayé lui dit : Mais nous avons appris : on le fait taire !
ההוא דנחית קמיה דרבה אמר אתה חסת על קן צפור אתה חוס ורחם עלינו (אתה חסת על אותו ואת בנו אתה חוס ורחם עלינו) אמר רבה כמה ידע האי מרבנן לרצויי למריה א"ל אביי והא משתקין אותו תנן
Il lui dit : As-tu achevé les louanges de ton Maître ? Ces trois-là, si Moïse ne les avait pas écrites dans la Torah et si les hommes de la Grande Assemblée n’étaient pas venus les instituer [dans la prière], nous ne les dirions pas ; et toi, tu en dis autant ! C’est comparable à un homme qui avait des milliers de milliers de dinars d’or, et qu’on louait pour [mille] dinars d’argent : n’est-ce pas une honte pour lui ?
אמר ליה סיימתינהו לשבחיה דמרך השתא הני תלתא אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו אנן לא אמרינן להו ואת אמרת כולי האי משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף לא גנאי הוא לו
Rabbi ’Hanina a dit : Tout est entre les mains du Ciel, sauf la crainte du Ciel, ainsi qu’il est dit : « Et maintenant, Israël, que te demande l’Éternel ton Dieu, sinon de craindre » (Dt 10, 12).
אמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה
On en déduit donc que la crainte est une petite chose ? Oui, pour Moïse notre maître c’est une petite chose. C’est comparable à un homme à qui l’on demande un grand objet : s’il l’a, cela lui semble un petit objet ; s’il ne l’a pas, cela lui semble un grand objet.
מכלל דיראה מילתא זוטרתי היא אין לגבי משה רבינו מילתא זוטרתי היא משל לאדם שמבקשין הימנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול
On objecta : Celui qui lit le Chema et le répète, c’est blâmable. Blâmable, oui ; mais on ne le fait pas taire ! Ce n’est pas difficile : ici, il dit chaque mot et le répète ; là, il dit chaque verset et le répète.
מיתיבי הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה הא דאמר פסוקא פסוקא ותני לה
Rav Papa dit à Rava : Mais peut-être qu’au début il n’a pas concentré son esprit, et que maintenant il le concentre ? Il lui répondit : De la familiarité envers le Ciel ? S’il ne concentre pas son esprit, je le frappe avec le marteau de forgeron jusqu’à ce qu’il concentre son esprit !
א"ל רב פפא לרבא ודלמא מעיקרא לא כיון דעתיה והשתא כיון דעתיה אמר ליה חברותא כלפי שמיא אי לא מכוין דעתיה מחינא ליה בארזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה:
« Celui qui interprète les unions interdites de manière figurée, on le fait taire. » Rav Yossef a enseigné : [Celui qui dit] « la honte de son père et la honte de sa mère ».
המכנה בעריות משתקין אותו: תנא רב יוסף קלון אביו וקלון אמו:
« Celui qui dit : “Et de ta descendance tu ne donneras pas pour la faire passer”, etc. » Il a été enseigné dans l’école de Rabbi Yichmaël : Le verset parle d’un Israélite qui s’unit à une idolâtre et engendre d’elle un fils pour l’idolâtrie.
האומר ומזרעך לא תתן להעביר וכו': תנא דבי רבי ישמעאל בישראל הבא על הכותית והוליד ממנה בן לע"ז הכתוב מדבר:
MICHNA: L’épisode de Ruben se lit mais ne se traduit pas. L’épisode de Tamar se lit et se traduit. Le premier épisode du veau se lit et se traduit, et le second se lit mais ne se traduit pas. La bénédiction des cohanim, l’épisode de David et l’épisode d’Amnon se lisent mais ne se traduisent pas.
מתני׳ מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם מעשה תמר נקרא ומתרגם מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם והשני נקרא ולא מתרגם ברכת כהנים מעשה דוד ואמנון נקראין ולא מתרגמין
On ne conclut pas par [la vision du] Char, mais Rabbi Yehouda le permet. Rabbi Eliézer dit : On ne conclut pas par « Fais connaître à Jérusalem [ses abominations] » (Ez 16, 2).
אין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר ר' אליעזר אומר אין מפטירין (יחזקאל טז, ב) בהודע את ירושלם:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Il y a [des passages] qui se lisent et se traduisent, il y en a qui se lisent mais ne se traduisent pas, et il y en a qui ne se lisent ni ne se traduisent. Voici ceux qui se lisent et se traduisent — BLT ’AKN NChPH en est le signe mnémotechnique.
גמ׳ תנו רבנן יש נקרין ומתרגמין ויש נקרין ולא מתרגמין ויש לא נקרין ולא מתרגמין אלו נקרין ומתרגמין: בל"ת עק"ן נשפ"ה סימן:
L’œuvre de la Création se lit et se traduit. C’est évident ! Tu aurais pu dire qu’on en viendrait à demander : qu’y a-t-il en haut, qu’y a-t-il en bas,
מעשה בראשית נקרא ומתרגם פשיטא מהו דתימא אתו לשיולי מה למעלה מה למטה
Original : Megillah 25a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.