Il est plus raisonnable [de suivre] Rav Papi, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Une synagogue, il est permis d’en faire une maison d’étude. Déduis-en [cela] !
כוותיה דרב פפי מסתברא דא"ר יהושע בן לוי בהכ"נ מותר לעשותו בית המדרש ש"מ
Meguila 27a מגילה
Structure du débat :Baraïta 1Question 3Objection 1Preuve 5
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Bar Kappara a exposé : Que signifie ce qui est écrit : « Il brûla la maison de l’Éternel, la maison du roi et toutes les maisons de Jérusalem, et toute grande maison il la brûla par le feu » (2 R 25, 9) ? « La maison de l’Éternel », c’est le Temple ; « la maison du roi », ce sont les palais du roi ; « et toutes les maisons de Jérusalem », au sens littéral ; « et toute grande maison il la brûla par le feu » : Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yehochoua ben Lévi [divergent] : l’un dit : un lieu où l’on grandit la Torah ; l’autre dit : un lieu où l’on grandit la prière.
דרש בר קפרא מאי דכתיב (מלכים ב כה, ט) וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש בית ה' זה בהמ"ק בית המלך אלו פלטרין של מלך ואת כל בתי ירושלם כמשמען ואת כל בית גדול שרף באש ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי חד אמר מקום שמגדלין בו תורה וחד אמר מקום שמגדלין בו תפלה
Celui qui dit « la Torah », [c’est] parce qu’il est écrit : « L’Éternel a voulu, à cause de Sa justice, rendre la Torah grande et glorieuse » (Is 42, 21). Et celui qui dit « la prière », [c’est] parce qu’il est écrit : « Raconte-moi donc toutes les grandes choses qu’a faites Élisée » (2 R 8, 4), et ce qu’Élisée a fait, il l’a fait par la prière.
מ"ד תורה דכתיב (ישעיהו מב, כא) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר ומ"ד תפלה דכתיב (מלכים ב ח, ד) ספרה נא הגדולות אשר עשה אלישע ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד
Concluons que c’est Rabbi Yehochoua ben Lévi qui dit : un lieu où l’on grandit la Torah, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Une synagogue, il est permis d’en faire une maison d’étude. Déduis-en [cela] !
תסתיים דר' יהושע בן לוי הוא דאמר מקום שמגדלין בו תורה דאמר ר' יהושע בן לוי בית הכנסת מותר לעשותו בית המדרש ש"מ:
« Mais s’ils ont vendu une Torah, ils n’achèteront pas de livres, etc. » Ils demandèrent : Qu’en est-il de vendre un vieux rouleau de la Torah pour en acheter un neuf ? Puisqu’on ne l’élève pas [en sainteté], c’est interdit ? Ou peut-être, puisqu’il n’y a pas d’autre élévation possible, est-ce valable ?
אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים וכו': איבעיא להו מהו למכור ס"ת ישן ליקח בו חדש כיון דלא מעלי ליה אסור או דלמא כיון דליכא לעלויי עילוייא אחרינא שפיר דמי
Viens et entends : « Mais s’ils ont vendu une Torah, ils n’achèteront pas de livres » : des livres, non ; mais une Torah pour une Torah, c’est valable ! La Michna [parle] a posteriori ; notre question porte sur a priori.
תא שמע אבל מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים הוא דלא הא תורה בתורה שפיר דמי מתני' דיעבד כי קא מיבעיא לן לכתחלה
Viens et entends : On enroule un rouleau de la Torah dans les étoffes des ’houmachim, et les ’houmachim dans les étoffes des Prophètes et des Hagiographes ; mais pas les Prophètes et les Hagiographes dans les étoffes des ’houmachim, ni les ’houmachim dans les étoffes d’un rouleau de la Torah.
ת"ש גוללין ס"ת במטפחות חומשין וחומשין במטפחות נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים במטפחות חומשין ולא חומשין במטפחות ס"ת
En tout cas, [la baraïta] enseigne : On enroule un rouleau de la Torah dans les étoffes des ’houmachim ; dans les étoffes des ’houmachim, oui, dans les étoffes d’un rouleau de la Torah, non !
קתני מיהת גוללים ס"ת במטפחות חומשין מטפחות חומשין אין מטפחות ס"ת לא
Dis [alors] la fin : « Ni les ’houmachim dans les étoffes d’un rouleau de la Torah » : donc une Torah [dans l’étoffe d’une] Torah, c’est valable ! Il n’y a donc rien à en déduire.
אימא סיפא ולא חומשין במטפחות ס"ת הא תורה בתורה ש"ד אלא מהא ליכא למישמע מינה
Viens et entends : On pose un rouleau de la Torah sur une Torah, une Torah sur des ’houmachim, des ’houmachim sur les Prophètes et les Hagiographes ; mais pas les Prophètes et les Hagiographes sur des ’houmachim, ni des ’houmachim sur une Torah.
תא שמע מניחין ס"ת על גבי תורה ותורה ע"ג חומשין וחומשין ע"ג נביאים וכתובים אבל לא נביאים וכתובים ע"ג חומשין ולא חומשין על גבי תורה
Tu parles de poser ? Poser, c’est différent, car ce n’est pas possible [autrement]. Car si tu ne dis pas cela, comment enroulons-nous [le rouleau] ? Une colonne repose sur une autre ! Mais puisque ce n’est pas possible [autrement], c’est permis ; ici aussi, puisque ce n’est pas possible [autrement], c’est permis.
הנחה קאמרת שאני הנחה דלא אפשר דאי לא תימא הכי מיכרך היכי כרכינן והא קא יתיב דפא אחבריה אלא כיון דלא אפשר שרי הכא נמי כיון דלא אפשר שרי
Viens et entends : Rabba bar bar ’Hana a dit au nom de Rabbi Yo’hanan, au nom de Rabban Chimon ben Gamliel : Qu’un homme ne vende pas un vieux rouleau de la Torah pour en acheter un neuf.
ת"ש דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן משום רשב"ג לא ימכור אדם ס"ת ישן ליקח בו חדש
Là, c’est à cause de la négligence. Notre question porte sur le cas où [le neuf] est écrit et prêt à être racheté ; qu’en est-il ?
התם משום פשיעותא כי קאמרינן כגון דכתיב ומנח לאיפרוקי מאי
Viens et entends : Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Meïr : On ne vend un rouleau de la Torah que pour étudier la Torah et pour épouser une femme.
ת"ש דא"ר יוחנן משום ר"מ אין מוכרין ס"ת אלא ללמוד תורה ולישא אשה
Déduis-en qu’une Torah pour une Torah, c’est valable ! Peut-être l’étude est-elle différente, car l’étude mène à l’action ; et une femme aussi : « Il ne l’a pas créée pour être vide, Il l’a formée pour être habitée » (Is 45, 18) ; mais une Torah pour une Torah, non.
ש"מ תורה בתורה שפיר דמי דלמא שאני תלמוד שהלמוד מביא לידי מעשה אשה נמי (ישעיהו מה, יח) לא תהו בראה לשבת יצרה אבל תורה בתורה לא
Nos maîtres ont enseigné : Qu’un homme ne vende pas un rouleau de la Torah, même s’il n’en a pas besoin. Plus encore, Rabban Chimon ben Gamliel a dit : Même s’il n’a rien à manger et qu’il a vendu un rouleau de la Torah ou sa fille, il ne voit jamais signe de bénédiction.
ת"ר לא ימכור אדם ס"ת אע"פ שאינו צריך לו יתר על כן ארשב"ג אפי' אין לו מה יאכל ומכר ס"ת או בתו אינו רואה סימן ברכה לעולם:
« Et de même pour leurs excédents. » Rava a dit : On ne l’a enseigné que lorsqu’ils ont vendu et qu’il y a eu un excédent ; mais s’ils ont collecté et qu’il y a eu un excédent, c’est permis.
וכן במותריהן: אמר רבא ל"ש אלא שמכרו והותירו אבל גבו והותירו מותר
Abayé lui objecta : De quoi parle-t-on ? Lorsqu’ils n’ont pas stipulé de condition ; mais s’ils en ont stipulé, même pour le doukhsoussia c’est permis.
איתיביה אביי בד"א שלא התנו אבל התנו אפילו לדוכסוסיא מותר
De quel cas s’agit-il ? Si l’on dit qu’ils ont vendu et qu’il y a eu un excédent, quand ils ont stipulé, qu’est-ce que cela change ? C’est donc qu’ils ont collecté et qu’il y a eu un excédent ; la raison est qu’ils ont stipulé ; donc s’ils n’ont pas stipulé, non !
ה"ד אילימא שמכרו והותירו כי התנו מאי הוי אלא שגבו והותירו טעמא דהתנו הא לא התנו לא
En fait, ils ont vendu et il y a eu un excédent, et voici ce qu’il dit : De quoi parle-t-on ? Lorsque les sept notables de la ville n’ont pas stipulé en présence des habitants de la ville ; mais si les sept notables de la ville ont stipulé en présence des habitants de la ville, même pour le doukhsoussia c’est permis.
לעולם שמכרו והותירו וה"ק בד"א שלא התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אבל התנו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר אפילו לדוכסוסיא נמי מותר
Abayé dit à un jeune savant qui récitait les baraïtot devant Rav Chéchet : As-tu entendu de Rav Chéchet ce qu’est le doukhsoussia ? Il lui répondit : Ainsi a dit Rav Chéchet : le cavalier de la ville.
א"ל אביי לההוא מרבנן דהוה מסדר מתניתא קמיה דרב ששת מי שמיע לך מרב ששת מאי דוכסוסיא אמר ליה הכי אמר רב ששת פרשא דמתא
Abayé a dit : C’est pourquoi un jeune érudit qui entend une chose et n’en connaît pas l’explication, qu’il la demande à celui qui se trouve fréquemment devant les Sages, car il est impossible qu’il ne l’ait pas entendue d’un grand homme.
אמר אביי הלכך האי צורבא מרבנן דשמע ליה מילתא ולא ידע פירושא לישיילה קמיה דשכיח קמיה רבנן דלא אפשר דלא שמיע ליה מן גברא רבה
Rabbi Yo’hanan a dit au nom de Rabbi Meïr : Les habitants d’une ville qui sont allés dans une autre ville et à qui l’on a imposé [une contribution de] tsedaka, la donnent ; et quand ils reviennent, ils l’apportent avec eux et en entretiennent les pauvres de leur ville.
אמר רבי יוחנן משום ר"מ בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ומפרנסין בה עניי עירן
Il est aussi enseigné ainsi : Les habitants d’une ville qui sont allés dans une autre ville et à qui l’on a imposé [une contribution de] tsedaka, la donnent ; et quand ils reviennent, ils l’apportent avec eux. Mais un particulier qui est allé dans une autre ville et à qui l’on a imposé [une contribution de] tsedaka, qu’elle soit donnée aux pauvres de cette ville.
תניא נמי הכי בני העיר שהלכו לעיר אחרת ופסקו עליהן צדקה נותנין וכשהן באין מביאין אותה עמהן ויחיד שהלך לעיר אחרת ופסקו עליו צדקה תנתן לעניי אותה העיר
Rav Houna décréta un jeûne. Rav ’Hana bar ’Hanilaï et tous les gens de sa ville vinrent chez lui. On leur imposa [une contribution de] tsedaka, et ils la donnèrent. Quand ils voulurent repartir, ils lui dirent : Que le maître nous la rende, nous irons et en entretiendrons les pauvres de notre ville.
ר"ה גזר תעניתא על לגביה רב חנה בר חנילאי וכל בני מתיה רמו עלייהו צדקה ויהבו כי בעו למיתי אמרו ליה נותבה לן מר וניזול ונפרנס בה עניי מאתין
Il leur dit : Nous avons appris : De quoi parle-t-on ? Lorsqu’il n’y a pas là
אמר להו תנינא בד"א בשאין שם
Original : Megillah 27a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.