Structure du débat :Michna 2Baraïta 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
de responsable de la communauté ; mais s’il y a là un responsable de la communauté, qu’elle soit donnée au responsable de la communauté. Et à plus forte raison [ici], car mes pauvres et les vôtres dépendent de moi.
חבר עיר אבל יש שם חבר עיר תינתן לחבר עיר וכ"ש דעניי דידי ודידכו עלי סמיכי:
MICHNA: On ne vend pas ce qui appartient au public à un particulier, parce qu’on le fait descendre de sa sainteté : ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Ils lui dirent : S’il en est ainsi, pas même d’une grande ville à une petite ville !
מתני׳ אין מוכרין את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי רבי מאיר אמרו לו א"כ אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה:
GUEMARA: Les Sages disent bien à Rabbi Meïr ! Et Rabbi Meïr ? D’une grande ville à une petite ville : au début c’était saint, maintenant aussi c’est saint ; d’un public à un particulier, il n’y a plus de sainteté.
גמ׳ שפיר קאמרי ליה רבנן לר"מ ור"מ מעיר גדולה לעיר קטנה מעיקרא קדישא השתא נמי קדישא מרבים ליחיד ליכא קדושה
Et les Sages ? S’il y a lieu de craindre, dans un cas comme celui-ci aussi il y a lieu de craindre, à cause de [ce verset] : « Dans la multitude du peuple est la gloire du roi » (Pr 14, 28).
ורבנן אי איכא למיחש כי האי גוונא נמי איכא למיחש משום (משלי יד, כח) ברוב עם הדרת מלך:
MICHNA: On ne vend une synagogue qu’à la condition que, s’ils le veulent, [les acheteurs] la rendent : ce sont les paroles de Rabbi Meïr. Et les Sages disent : On la vend d’une vente perpétuelle, sauf pour quatre choses : pour un bain, pour une tannerie, pour une immersion et pour des latrines. Rabbi Yehouda dit : On la vend en tant que cour, et l’acheteur fera ce qu’il voudra.
מתני׳ אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי שאם ירצו יחזירוהו דברי ר"מ וחכ"א מוכרין אותו ממכר עולם חוץ מארבעה דברים למרחץ ולבורסקי לטבילה ולבית המים ר' יהודה אומר מוכרין אותה לשם חצר והלוקח מה שירצה יעשה:
Car il est enseigné : Si quelqu’un avait une créance de cent [zouz] sur son prochain, et que [le débiteur] lui a fait de son champ une vente [rachetable], lorsque le vendeur mange les fruits, c’est permis ; [lorsque] l’acheteur mange les fruits, c’est interdit.
דתניא הרי שהיה נושה בחבירו מנה ועשה לו שדהו מכר בזמן שמוכר אוכל פירות מותר לוקח אוכל פירות אסור
Rabbi Yehouda dit : Même si l’acheteur mange les fruits, c’est permis. Et Rabbi Yehouda a dit : Il arriva que Baïtos ben Zonen fit de son champ une vente [rachetable] sur l’avis de Rabbi Éléazar ben Azaria, et c’est l’acheteur qui mangeait les fruits. Ils lui dirent : Est-ce de là une preuve ? C’est le vendeur qui mangeait les fruits, et non l’acheteur.
ר' יהודה אומר אפילו לוקח אוכל פירות מותר וא"ר יהודה מעשה בביתוס בן זונן שעשה שדהו מכר על פי ראב"ע ולוקח אוכל פירות היה אמרו לו משם ראיה מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח
Quelle différence y a-t-il entre eux ? La différence porte sur l’intérêt d’un seul côté : l’un pense que l’intérêt d’un seul côté est permis, l’autre pense que l’intérêt d’un seul côté est interdit.
מאי בינייהו צד אחד ברבית איכא בינייהו מר סבר צד אחד ברבית מותר ומר סבר צד אחד ברבית אסור
Rava a dit : Tous s’accordent que l’intérêt d’un seul côté est interdit ; et ici, la différence porte sur l’intérêt [versé] à condition d’être rendu : l’un pense que l’intérêt à condition d’être rendu est permis, l’autre pense que c’est interdit.
רבא אמר דכ"ע צד אחד ברבית אסור והכא רבית ע"מ להחזיר איכא בינייהו מר סבר רבית ע"מ להחזיר מותר ומר סבר אסור:
« Et les Sages disent : On la vend d’une vente perpétuelle, etc. » Rav Yehouda a dit au nom de Chmouel : Il est permis à un homme d’uriner à moins de quatre coudées [du lieu] de la prière.
וחכ"א מוכרין אותו ממכר עולם וכו': אר"י אמר שמואל מותר לאדם להשתין מים בתוך ד' אמות של תפלה
Rav Yossef a dit : Que nous apprend-il ? Nous avons [déjà] appris : « Rabbi Yehouda dit : On la vend en tant que cour, et l’acheteur fera ce qu’il voudra. » Et même les Sages ne le disent que pour une synagogue, dont la sainteté est fixe ; mais pour quatre coudées, dont la sainteté n’est pas fixe, non.
אמר רב יוסף מאי קמ"ל תנינא ר' יהודה אומר מוכרין אותה לשום חצר ולוקח מה שירצה יעשה ואפילו רבנן לא קאמרי אלא בית הכנסת דקביע קדושתיה אבל ד"א דלא קביע קדושתייהו לא
Il lui dit : Que celui qui urine s’éloigne de quatre coudées et prie, c’est compréhensible, nous l’avons appris : « À quelle distance s’éloignera-t-il d’elle et des excréments ? Quatre coudées. »
א"ל בשלמא המשתין מרחיק ד"א ומתפלל תנינא כמה ירחיק מהן ומן הצואה ד"א
Mais que celui qui prie s’éloigne de quatre coudées et urine, pourquoi ? S’il en est ainsi, tu as sanctifié tous les sentiers de Nehardéa ! Enseigne [plutôt] :
אלא המתפלל מרחיק ד"א ומשתין למה לי אי הכי קדשתינהו לכולהו שבילי דנהרדעא תני
« Qu’il attende. » Que celui qui urine attende le temps de marcher quatre coudées, c’est compréhensible, à cause des gouttes. Mais que celui qui prie attende le temps de marcher quatre coudées, pourquoi ? Rav Achi a dit : Parce que, pendant ces quatre coudées, sa prière est encore ordonnée dans sa bouche et ses lèvres la murmurent.
ישהה בשלמא משתין ישהה כדי הילוך ד"א משום ניצוצות אלא מתפלל ישהה כדי הילוך ד"א ל"ל אמר רב אשי שכל ד"א תפלתו סדורה בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה:
Ses disciples demandèrent à Rabbi Zakkaï : Par quoi as-tu prolongé tes jours ? Il leur répondit : De ma vie, je n’ai uriné à moins de quatre coudées [du lieu] de la prière, je n’ai donné de surnom à mon prochain, et je n’ai négligé le kiddouch du jour. J’avais une vieille mère ; une fois, elle vendit le bonnet de sa tête et m’apporta [de quoi faire] le kiddouch du jour.
שאלו תלמידיו את רבי זכאי במה הארכת ימים אמר להם מימי לא השתנתי מים בתוך ד"א של תפלה ולא כניתי שם לחבירי ולא ביטלתי קידוש היום אמא זקינה היתה לי פעם אחת מכרה כפה שבראשה והביאה לי קידוש היום
Rav Houna était ceint d’une corde et se tenait devant Rav. Il lui dit : Qu’est-ce que cela ? Il répondit : Je n’avais pas [de vin pour] le kiddouch ; j’ai mis en gage ma ceinture et j’ai apporté avec elle [le vin du] kiddouch. Il lui dit : Qu’il soit [Sa] volonté que tu sois recouvert de soieries.
רב הונא הוה אסר ריתא וקאי קמיה דרב אמר ליה מאי האי א"ל לא הוה לי קידושא ומשכנתיה להמיינאי ואתאי ביה קידושא א"ל יהא רעוא דתיטום בשיראי
Quand Rabba son fils se maria, Rav Houna, qui était un homme petit, était couché sur un lit. Ses filles et ses belles-filles vinrent, ôtèrent [leurs vêtements de soie] et les jetèrent sur lui, jusqu’à ce qu’il fût recouvert de soieries. Rav l’entendit et en fut contrarié. Il dit : Pourquoi ne m’as-tu pas dit, quand je t’ai béni : « Et de même pour le maître » ?
כי איכלל רבה בריה רב הונא איניש גוצא הוה גנא אפוריא אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי שמע רב ואיקפד אמר מאי טעמא לא אמרת לי כי ברכתיך וכן למר
Ses disciples demandèrent à Rabbi Éléazar ben Chamoua : Par quoi as-tu prolongé tes jours ? Il leur répondit : De ma vie, je n’ai fait de la synagogue un raccourci, je n’ai enjambé les têtes du peuple saint, et je n’ai levé mes mains sans bénédiction.
שאלו תלמידיו את ר"א בן שמוע במה הארכת ימים אמר להם מימי לא עשיתי קפנדריא לב"ה ולא פסעתי על ראשי עם קדוש ולא נשאתי כפי בלא ברכה
Ses disciples demandèrent à Rabbi Preida : Par quoi as-tu prolongé tes jours ? Il leur répondit : De ma vie, personne ne m’a précédé à la maison d’étude,
שאלו תלמידיו את ר' פרידא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא קדמני אדם לבית המדרש
Original : Megillah 27b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.