je n’ai pas dit la bénédiction devant un cohen, et je n’ai pas mangé d’un animal dont les dons [sacerdotaux] n’avaient pas été prélevés.
ולא ברכתי לפני כהן ולא אכלתי מבהמה שלא הורמו מתנותיה
Meguila 28a מגילה
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Car Rabbi Its’hak a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : Il est interdit de manger d’un animal dont les dons n’ont pas été prélevés. Et Rabbi Its’hak a dit : Quiconque mange d’un animal dont les dons n’ont pas été prélevés est comme s’il mangeait des produits non prélevés [tevel]. Mais la halakha n’est pas selon lui.
דא"ר יצחק א"ר יוחנן אסור לאכול מבהמה שלא הורמו מתנותיה ואמר ר' יצחק כל האוכל מבהמה שלא הורמו מתנותיה כאילו אוכל טבלים ולית הלכתא כוותיה
« Je n’ai pas dit la bénédiction devant un cohen. »
ולא ברכתי לפני כהן
Cela veut-il dire que c’est un mérite ? Mais Rabbi Yo’hanan a dit : Tout érudit devant qui un ignorant dit la bénédiction, fût-il grand prêtre, cet érudit est passible de mort, ainsi qu’il est dit : « Tous ceux qui Me haïssent aiment la mort » (Pr 8, 36) : ne lis pas « ceux qui Me haïssent » [mesan’ay], mais « ceux qui Me font haïr » [masniay] !
למימרא דמעליותא היא והא א"ר יוחנן כל תלמיד חכם שמברך לפניו אפילו כ"ג עם הארץ אותו ת"ח חייב מיתה שנאמר (משלי ח, לו) כל משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי
Quand lui le dit, [c’était] envers des égaux.
כי קאמר איהו בשוין
Ses disciples demandèrent à Rabbi Ne’hounia ben Hakana : Par quoi as-tu prolongé tes jours ? Il leur répondit : De ma vie, je ne me suis honoré de la honte de mon prochain, la malédiction de mon prochain n’est pas montée sur mon lit, et j’étais généreux de mon argent.
שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חברי ולא עלתה על מטתי קללת חברי וותרן בממוני הייתי
« Je ne me suis honoré de la honte de mon prochain » : comme ce [qui arriva à] Rav Houna, qui portait une houe sur son épaule ; Rav ’Hana bar ’Hanilaï vint et voulut la porter à sa place. Il lui dit : Si tu as l’habitude de porter [ainsi] dans ta ville, porte-la ; sinon, être honoré par ton humiliation, cela ne me plaît pas.
לא נתכבדתי בקלון חברי כי הא דרב הונא דרי מרא אכתפיה אתא רב חנא בר חנילאי וקא דרי מיניה א"ל אי רגילת דדרית במאתיך דרי ואי לא אתייקורי אנא בזילותא דידך לא ניחא לי
« La malédiction de mon prochain n’est pas montée sur mon lit » : comme Mar Zoutra qui, lorsqu’il montait sur son lit, disait : Je pardonne à tous ceux qui m’ont fait de la peine.
ולא עלתה על מטתי קללת חברי כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפורייה אמר שרי ליה לכל מאן דצערן
« J’étais généreux de mon argent » : car le maître a dit : Job était généreux de son argent, car il laissait au boutiquier une perouta de son argent.
וותרן בממוני הייתי דאמר מר איוב וותרן בממוניה הוה שהיה מניח פרוטה לחנוני מממוניה
Rabbi Akiva demanda à Rabbi Ne’hounia le Grand : Par quoi as-tu prolongé tes jours ? Les serviteurs vinrent et frappèrent [Rabbi Akiva]. Il monta et s’assit au sommet d’un palmier, et lui dit : Rabbi, s’il est dit « un agneau » (Nb 28, 4), pourquoi est-il dit « un » ? [Rabbi Ne’hounia] leur dit : C’est un jeune érudit, laissez-le.
שאל ר"ע את רבי נחוניא הגדול (אמר לו) במה הארכת ימים אתו גווזי וקא מחו ליה סליק יתיב ארישא דדיקלא א"ל רבי אם נאמר (במדבר כח, ד) כבש למה נאמר אחד אמר להו צורבא מדרבנן הוא שבקוהו
Il lui dit : « Un » [signifie] le meilleur de son troupeau.
א"ל אחד מיוחד שבעדרו
Il lui dit : De ma vie, je n’ai accepté de cadeaux, je n’ai pas insisté sur mes droits, et j’étais généreux de mon argent.
א"ל מימי לא קבלתי מתנות ולא עמדתי על מדותי וותרן בממוני הייתי
« Je n’ai accepté de cadeaux » : comme Rabbi Éléazar : quand on lui envoyait des cadeaux de la maison du Nassi, il ne les prenait pas ; quand on l’invitait, il n’y allait pas. Il leur disait : Ne voulez-vous pas que je vive ? Car il est écrit : « Celui qui hait les cadeaux vivra » (Pr 15, 27). Rabbi Zeïra, quand on lui envoyait de la maison du Nassi, ne prenait pas ; quand on l’invitait, il y allait. Il disait : Ils sont honorés de ce que je les honore.
לא קבלתי מתנות כי הא דר' אלעזר כי הוו משדרי ליה מתנות מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה לא הוה אזיל אמר להו לא ניחא לכו דאחיה דכתיב (משלי טו, כז) שונא מתנות יחיה ר' זירא כי הוו משדרי ליה מבי נשיאה לא הוה שקיל כי הוה מזמני ליה אזיל אמר אתייקורי דמתייקרי בי
« Je n’ai pas insisté sur mes droits » : car Rava a dit : Quiconque passe outre à ses droits, on passe outre à toutes ses fautes, ainsi qu’il est dit : « Il pardonne la faute et passe outre au péché » (Mi 7, 18). À qui pardonne-t-Il la faute ? À celui qui passe outre au péché [commis envers lui].
ולא עמדתי על מדותי דאמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו שנאמר (מיכה ז, יח) נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע
Rabbi demanda à Rabbi Yehochoua ben Kor’ha : Par quoi as-tu prolongé tes jours ? Il lui répondit : Ma vie te pèse-t-elle ? Il lui dit : Rabbi, c’est de la Torah, et j’ai besoin d’apprendre. Il lui répondit : De ma vie, je n’ai regardé l’aspect d’un homme méchant. Car Rabbi Yo’hanan a dit : Il est interdit à l’homme de regarder l’image de l’aspect d’un homme méchant, ainsi qu’il est dit : « Si je n’avais égard à Josaphat, roi de Juda, je ne te regarderais pas et ne te verrais pas » (2 R 3, 14).
שאל רבי את ר' יהושע בן קרחה במה הארכת ימים א"ל קצת בחיי אמר לו רבי תורה היא וללמוד אני צריך א"ל מימי לא נסתכלתי בדמות אדם רשע דאמר ר' יוחנן אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע שנאמר (מלכים ב ג, יד) לולא פני יהושפט מלך יהודה אני נושא אם אביט אליך ואם אראך
Rabbi Éléazar a dit : Ses yeux s’obscurcissent, ainsi qu’il est dit : « Lorsqu’Isaac fut vieux, ses yeux s’obscurcirent au point de ne plus voir » (Gn 27, 1), parce qu’il avait regardé Ésaü le méchant.
ר"א אמר עיניו כהות שנאמר (בראשית כז, א) ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות משום דאסתכל בעשו הרשע
Est-ce cela qui le lui a causé ? Mais Rabbi Its’hak a dit : Que la malédiction d’un homme ordinaire ne soit jamais légère à tes yeux, car Abimélekh maudit Sarah et cela s’accomplit dans sa descendance, ainsi qu’il est dit : « Voici, ce sera pour toi un voile des yeux » (Gn 20, 16) : ne lis pas « voile » [kessout], mais « voilement » [kessiyat] des yeux !
והא גרמא ליה והאמר ר' יצחק לעולם אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך שהרי אבימלך קלל את שרה ונתקיים בזרעה שנאמר (בראשית כ, טז) הנה הוא לך כסות עינים אל תקרי כסות אלא כסיית עינים
L’un et l’autre le lui ont causé. Rava a dit : D’ici : « Il n’est pas bon d’avoir égard à la personne du méchant » (Pr 18, 5).
הא והא גרמא ליה רבא אמר מהכא (משלי יח, ה) שאת פני רשע לא טוב
Au moment de son départ [de ce monde], [Rabbi] lui dit : Bénis-moi. Il lui dit : Qu’il soit [Sa] volonté que tu atteignes la moitié de mes jours. — Et la totalité, non ? — Il lui répondit : Ceux qui viendront après toi feront paître le bétail ?
בשעת פטירתו א"ל [רבי] ברכני א"ל יהי רצון שתגיע לחצי ימי ולכולהו לא אמר לו הבאים אחריך בהמה ירעו
Avouha bar Ihi et Minyamin bar Ihi : l’un disait : Que [le mérite] me vienne de ce que je n’ai pas regardé un Couthéen ; et l’autre disait : Que [le mérite] me vienne de ce que je n’ai pas fait d’association avec un Couthéen.
אבוה בר איהי ומנימן בר איהי חד אמר תיתי לי דלא אסתכלי בכותי וחד אמר תיתי לי דלא עבדי שותפות בהדי כותי
Ses disciples demandèrent à Rabbi Zeïra : Par quoi as-tu prolongé tes jours ? Il leur répondit : De ma vie, je ne me suis emporté dans ma maison, je n’ai marché devant celui qui est plus grand que moi, je n’ai médité [la Torah] dans les ruelles souillées, je n’ai marché quatre coudées sans Torah et sans tefilin, je n’ai dormi dans la maison d’étude ni d’un sommeil fixe ni d’un sommeil passager, je ne me suis réjoui de l’échec de mon prochain, et je n’ai appelé mon prochain par son surnom (et d’autres disent : par son sobriquet).
שאלו תלמידיו את ר' זירא במה הארכת ימים אמר להם מימי לא הקפדתי בתוך ביתי ולא צעדתי בפני מי שגדול ממני ולא הרהרתי במבואות המטונפות ולא הלכתי ד"א בלא תורה ובלא תפילין ולא ישנתי בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא ששתי בתקלת חבירי ולא קראתי לחבירי (בחניכתו) ואמרי לה (בחכינתו):
MICHNA: Et Rabbi Yehouda a dit encore : Une synagogue qui a été détruite, on n’y fait pas d’oraison funèbre, on n’y tord pas de cordes, on n’y tend pas de filets, on n’étend pas de fruits sur son toit, et on n’en fait pas un raccourci,
מתני׳ ועוד א"ר יהודה בית הכנסת שחרב אין מספידין בתוכו ואין מפשילין בתוכו חבלים ואין פורשין לתוכו מצודות ואין שוטחין על גגו פירות ואין עושין אותו קפנדריא
ainsi qu’il est dit : « Je dévasterai vos sanctuaires » (Lv 26, 31) : leur sainteté [demeure] même lorsqu’ils sont dévastés.
שנאמר (ויקרא כו, לא) והשמותי את מקדשכם קדושתן אף כשהן שוממין
Si des herbes y ont poussé, qu’on ne les arrache pas, à cause du serrement de cœur.
עלו בו עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : Dans les synagogues, on ne se comporte pas avec légèreté ; on n’y mange pas, on n’y boit pas,
גמ׳ ת"ר בתי כנסיות אין נוהגין בהן קלות ראש אין אוכלין בהן ואין שותין בהן
Original : Megillah 28a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.