on ne s’y pare pas, on ne s’y promène pas, on n’y entre pas en été à cause de la chaleur ni par temps de pluie à cause de la pluie, et on n’y fait pas d’oraison funèbre pour un particulier ; mais on y lit, on y étudie, et on y fait une oraison funèbre publique.
ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואין מספידין בהן הספד של יחיד אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים
Rabbi Yehouda a dit : Quand ? Lorsqu’elles sont habitées ; mais lorsqu’elles sont détruites, on les laisse, et des herbes y poussent ; qu’on ne les arrache pas, à cause du serrement de cœur.
א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים ולא יתלוש מפני עגמת נפש
Des herbes ? Qui en a parlé ? Il y manque [quelque chose], et voici ce qu’elle enseigne : On les balaie et on les arrose, afin que des herbes n’y poussent pas. Rabbi Yehouda a dit : Quand ? Lorsqu’elles sont habitées ; mais lorsqu’elles sont détruites, on les laisse [les herbes] pousser. Si des herbes y ont poussé, qu’on ne les arrache pas, à cause du serrement de cœur.
עשבים מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני ומכבדין אותן ומרביצין אותן כדי שלא יעלו בהן עשבים א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן לעלות עלו בהם עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש
Rabbi Assi a dit : Les synagogues de Babylonie sont construites sous condition, et malgré cela on ne s’y comporte pas avec légèreté. Et de quoi s’agit-il ? Des comptes.
א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו חשבונות
Rav Assi a dit : Une synagogue dans laquelle on fait des comptes, on finira par y faire passer la nuit à un mort. Y faire passer la nuit, te vient-il à l’esprit [que c’est un châtiment] ? Il est impossible qu’il n’en soit pas ainsi ! Mais [le sens est] : on finira par y faire passer la nuit à un mort sans sépulture.
אמר רב אסי בהכ"נ שמחשבין בו חשבונות מלינין בו את המת מלינין סלקא דעתך לא סגי דלאו הכי אלא לסוף שילינו בו מת מצוה:
« On ne s’y pare pas. » Rava a dit : Les Sages et leurs disciples y sont autorisés, car Rabbi Yehochoua ben Lévi a dit : Qu’est-ce que « bé rabbanan » ? La maison des Sages.
ואין ניאותין בהן: אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן:
« On n’y entre pas en été à cause de la chaleur ni par temps de pluie à cause de la pluie. » Comme Ravina et Rav Ada bar Matana, qui se tenaient debout et posaient une question à Rava ; une averse de pluie survint, ils entrèrent dans la synagogue. Ils dirent : Si nous entrons dans la synagogue, ce n’est pas à cause de la pluie, mais parce que l’étude de la halakha demande de la clarté comme un jour de vent du nord.
ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים: כי הא דרבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי ושאלי שאילתא מרבא אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא אמרי האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא אלא משום דשמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא
Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : Si un homme a besoin d’appeler quelqu’un de la synagogue, qu’en est-il ? Il lui répondit : S’il est un jeune érudit, qu’il dise une halakha ; s’il est un Tanna, qu’il dise une michna ; s’il est un lecteur de la Bible, qu’il dise un verset ; et sinon, qu’il dise à un enfant : Dis-moi ton verset. Ou bien, qu’il s’attarde un peu et se lève [ensuite].
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי א"ל אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא ואי תנא הוא לימא מתני' ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לא לימא ליה לינוקא אימא לי פסוקיך א"נ נישהי פורתא וניקום:
« Et on y fait une oraison funèbre publique. » De quel cas s’agit-il ? Rav ’Hisda montra : par exemple une oraison funèbre à laquelle assiste Rav Chéchet. Rav Chéchet montra : par exemple une oraison funèbre à laquelle assiste Rav ’Hisda.
ומספידין בהן הספד של רבים: ה"ד הספידא דרבים מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי ביה רב ששת מחוי רב ששת כגון הספידא דקאי ביה רב חסדא
Rafram fit l’oraison funèbre de sa belle-fille à la synagogue. Il dit : À cause de mon honneur et de celui de la défunte, tout le monde est venu. Rabbi Zeïra fit l’oraison funèbre d’un des Sages à la synagogue. Il dit : Soit à cause de mon honneur, soit à cause de l’honneur du défunt, tout le monde est venu.
רפרם אספדה לכלתיה בבי כנישתא אמר משום יקרא דידי ודמיתא אתו כוליה עלמא ר' זירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דידיה דמיתא אתו כולי עלמא
Rech Lakich fit l’oraison funèbre d’un jeune érudit qui était fréquent en terre d’Israël et qui enseignait les halakhot sur vingt-quatre rangées [de disciples]. Il dit : Hélas ! La terre d’Israël a perdu un grand homme.
Un homme qui enseignait les halakhot, le Sifra, le Sifré et la Tossefta mourut. On vint dire à Rav Na’hman : Que le maître fasse son oraison funèbre ! Il dit : Comment ferais-je son oraison funèbre ? Hélas, un panier plein de livres a été perdu !
ההוא דהוי תני הלכתא סיפרא וסיפרי ותוספתא ושכיב אתו ואמרו ליה לרב נחמן ליספדיה מר אמר היכי נספדיה הי צנא דמלי סיפרי דחסר
Nous avons appris là-bas : « Et celui qui se sert de la couronne disparaît. » Rech Lakich a enseigné : C’est celui qui se sert de celui qui étudie les halakhot, la couronne de la Torah.
תנן התם ודאשתמש בתגא חלף תני ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של תורה
Et Oulla a dit : Qu’un homme se serve de celui qui étudie quatre [ordres de la Michna], mais qu’il ne se serve pas de celui qui enseigne quatre [ordres]. Comme ce [qui arriva à]Rech Lakich, qui marchait en chemin et arriva à une flaque d’eau. Un homme vint, le fit monter sur ses épaules et le fit traverser. Il lui dit : As-tu lu [la Bible] ? Il répondit : J’ai lu. — As-tu étudié ? — J’ai étudié quatre ordres de la Michna. Il lui dit : Tu t’es taillé quatre montagnes, et tu portes le fils de Lakich sur tes épaules ? Jette le fils de Lakich à l’eau !
ואמר עולא לשתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לשתמש במאן דמתני ארבעה כי הא דריש לקיש הוה אזיל באורחא מטא עורקמא דמיא אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה וקא מעבר ליה א"ל קרית אמר ליה קרינא תנית תנינא ארבעה סידרי משנה א"ל פסלת לך ארבעה טורי וטענת בר לקיש אכתפך שדי בר לקישא במיא
Il lui répondit : Il me plaît de servir le maître. — S’il en est ainsi, apprends de moi cette chose que Rabbi Zeïra a dite : Les filles d’Israël se sont imposé une rigueur : même lorsqu’elles voient une goutte de sang de la taille d’un grain de moutarde, elles observent pour elle sept [jours] propres.
אמר ליה ניחא לי דאשמעינן למר אי הכי גמור מיני הא מלתא דאמר ר' זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים
Il a été enseigné dans l’école d’Élie : Quiconque étudie les halakhot a l’assurance d’être un fils du monde à venir, ainsi qu’il est dit : « Les voies [halikhot] du monde sont à Lui » (Ha 3, 6) : ne lis pas halikhot, mais halakhot.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר (חבקוק ג, ו) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות
Original : Megillah 28b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.