GUEMARA: D’où cela ? Car nos maîtres ont enseigné : « On pourrait croire qu’on n’est passible pour l’impureté que pour une chose qui a quelque chose qui la rend permise,
גמ׳ מה"מ דת"ר יכול אין חייבין משום טומאה אלא בדבר שיש לו מתירין
Me’ila 10b מעילה
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
et ce serait logique : si pour le pigoul, qui [entraîne la culpabilité] avec une seule connaissance, dont le sacrifice est fixe et qui n’a pas été permis en partie, on n’est passible que pour une chose qui a quelque chose qui la rend permise,
ודין הוא ומה פיגול שהוא בידיעה אחת וקרבנו קבוע ולא הותר מכללו אין חייבין אלא על דבר שיש לו מתירין
l’impureté, qui [requiert] deux connaissances, dont le sacrifice est variable et qui a été permise en partie, n’est-il pas logique qu’on ne soit passible que pour une chose qui a quelque chose qui la rend permise ?
טומאה שהיא בשתי ידיעות וקרבנו עולה ויורד והותרה מכללה אינו דין שלא יהא חייב אלא על דבר שיש לו מתירין
C’est pourquoi le verset dit : « Dis-leur : pour vos générations, tout homme de toute votre descendance qui s’approchera, etc. » (Lv 22, 3) : le verset parle de toutes les choses saintes. On pourrait croire qu’on serait passible à leur sujet aussitôt ; c’est pourquoi il dit : « qui s’approchera ».
תלמוד לומר (ויקרא כב, ג) אמור אליהם לדורותיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם וגו' בכל הקדשים הכתוב מדבר יכול יהו חייבין עליהן מיד תלמוד לומר אשר יקרב
Rabbi Éléazar dit : y a-t-il donc quelqu’un qui serait passible pour avoir touché ? Comment donc ? Toute chose qui a quelque chose qui la rend permise, on n’est passible qu’une fois offert ce qui la rend permise ; et toute chose qui n’a rien qui la rende permise, on n’est passible qu’une fois qu’elle a été consacrée dans l’ustensile. »
אמר רבי אלעזר וכי יש נוגע שהוא חייב הא כיצד כל דבר שיש לו מתירין אינו חייב עד שיקרבו מתירין וכל דבר שאין לו מתירין אינו חייב עד שיקדש בכלי
Nous revenons à toi, [chapitre] « Le ’hatat d’oiseau ».
הדרן עלך חטאת העוף
MICHNA: Le petit d’un ’hatat, l’échange d’un ’hatat, et le ’hatat dont le propriétaire est mort doivent mourir.
מתני׳ ולד חטאת ותמורת חטאת וחטאת שמתו בעליה ימותו
Et [un ’hatat] dont l’année est passée, ou qui a été perdu puis retrouvé atteint d’un défaut : si c’est après que le propriétaire a obtenu l’expiation, il doit mourir ; il ne produit pas d’échange, on n’en profite pas, mais on n’y commet pas de me’ila.
ושעיברה שנתה ושאבדה ונמצאת בעלת מום אם משכיפרו הבעלים תמות ואינה עושה תמורה ולא נהנין ולא מועלין
Original : Meilah 10b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.