et non à l’entretien du Temple, à l’entretien du Temple et non à l’autel, ni à l’autel ni à l’entretien du Temple, est soumis à la me’ila. Comment ?
ולא לבדק הבית לבדק הבית ולא למזבח לא למזבח ולא לבדק הבית מועלין בה כיצד
Me’ila 13a מעילה
Structure du débat :Baraïta 1Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il a consacré une citerne pleine d’eau, un tas d’ordures plein de fumier, un pigeonnier plein de pigeons,
הקדיש בור מלא מים אשפות מלאות זבל שובך מלא יונים
un arbre plein de fruits, un champ plein d’herbes,
אילן מלא פירות שדה מלאה עשבים
ils sont soumis à la me’ila, ainsi que ce qu’ils contiennent.
מועלין בהם ובמה שבתוכה
Mais s’il a consacré une citerne qui s’est ensuite remplie d’eau, un tas d’ordures qui s’est ensuite rempli de fumier, un pigeonnier qui s’est ensuite rempli de pigeons, un arbre qui s’est ensuite rempli de fruits, un champ qui s’est ensuite rempli d’herbes, eux sont soumis à la me’ila, mais ce qu’ils contiennent n’est pas soumis à la me’ila.
אבל אם הקדיש בור ואח"כ נתמלא מים אשפה ואח"כ נתמלא זבל שובך ואח"כ נתמלא יונים אילן ואח"כ נתמלא פירות שדה ואחר כך נתמלאה עשבים מועלין בהם ואין מועלין במה שבתוכה
Rabbi Yossé dit : celui qui consacre un champ ou un arbre, eux et ce qui y pousse sont soumis à la me’ila, parce que ce sont des pousses du bien consacré.
ר' יוסי אומר המקדיש את השדה והאילן מועלין בהן ובגידולה מפני שהן גידולי הקדש
Le petit d’une [bête] dîmée ne tétera pas de la [bête] dîmée, mais d’autres en font don à cet effet. Le petit d’[animaux] consacrés ne tétera pas des [animaux] consacrés, mais d’autres en font don à cet effet.
ולד המעושרת לא ינוק מן המעושרת ואחרים מתנדבים כן ולד המוקדשין לא ינוק מן המוקדשין ואחרים מתנדבים כן
Les ouvriers ne mangeront pas des figues sèches consacrées, ni la vache des vesces consacrées.
הפועלים לא יאכלו מן גרוגרות הקדש וכן פרה מכרשיני הקדש
GUEMARA: Il est enseigné : « le petit d’une [bête] dîmée ne tétera pas de la [bête] dîmée ». D’où cela ?
גמ׳ קתני ולד המעושרת לא ינק מן המעושרת מנהני מילי
Rav A’hadvoï bar Ami dit : on le déduit de « faire passer », « faire passer », [employés] pour le premier-né : de même que le premier-né est soumis à la me’ila, de même le lait de la [bête] dîmée est soumis à la me’ila.
אמר רב אחדבוי בר אמי אתיא העברה העברה מבכור מה בכור מועלין בו אף חלב המעושרת מועלין בו
Le lait d’un [animal] consacré aussi : on le déduit de « sa mère », « sa mère », [employés] pour le premier-né.
חלב המוקדש נמי אתיא אמו אמו מבכור
« Les ouvriers ne mangeront pas, etc. » Quelle en est la raison ? Rav A’hadvoï bar Ami dit : car le verset dit : « Tu ne muselleras pas le bœuf pendant qu’il foule » (Dt 25, 4) : pendant qu’il foule ce qui est à toi, et non pendant qu’il foule ce qui est consacré.
הפועלין לא יאכלו כו' מאי טעמא אמר רב אחדבוי בר אמי דאמר קרא (דברים כה, ד) לא תחסום שור בדישו דישו שלך ולא דישו של הקדש
Celui qui foule des bottes dans un champ consacré a commis une me’ila. Mais il nous faut [une chose] détachée ! Ravina dit : déduis-en que la poussière [des épis] lui profite.
הדש קלעילין בשדה הקדש מעל והא בתלוש בעינן אמר רבינא ש"מ אבקה מעלי לה
Original : Meilah 13a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.