il a eu à son sujet une intention, que ce soit hors de son lieu ou hors de son temps, elle est invalide et il n’y a pas de karet.
וחישב עליה בין חוץ למקומו בין חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת
Mena’hot 26b מנחות
Structure du débat :Question 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
(Autre version :) s’il a eu à son sujet une intention hors de son lieu, elle est invalide et il n’y a pas de karet ; hors de son temps, c’est pigoul et l’on est passible de karet ; selon Rabbi Éléazar et Rabbi Chimon.
(ל"א) חישב עליה חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת דברי ר' אלעזר ור"ש
Et les Sages disent : dès qu’il l’a placée dans la main gauche, il a invalidé sa mise. Quelle en est la raison ? Parce qu’elle requiert d’être consacrée dans un ustensile ; et dès qu’il l’a placée dans la main gauche, elle est devenue comme du sang répandu du cou de l’animal sur le sol, qu’on a recueilli, et qui est invalide.
וחכ"א כיון שנתנו לשמאל פסלתו מתנתו מ"ט משום דבעי קדושה בכלי וכיון שנתנו לשמאל נעשה כדם שנשפך מצואר בהמה על הרצפה ואספו שפסול
Il en ressort que Rabbi Éléazar et Rabbi Chimon ne requièrent pas la mise dans l’ustensile : c’est une réfutation de Rav Na’hman. C’est une réfutation.
מכלל דר"א ור"ש לא בעו מתן כלי תיובתא דרב נחמן תיובתא
Pour Rabbi Yehouda, fils de Rabbi ’Hiya, cela appuie Rabbi Yannaï ; disons que c’est une réfutation [de Rabbi Yehouda] ?
לרבי יהודה בריה דרבי חייא מסייעא לי' לרבי ינאי לימא תיהוי תיובתא
Rabbi Yannaï te dira : moi, je parle selon le tanna de « faire fumer » ; et il n’enseigne pas en répartissant les cas.
אמר לך רבי ינאי אנא דאמרי כתנא דהקטר ולאו לצדדים קתני:
« S’il a fait fumer sa poignée en deux fois, elle est valide. » Rabbi Yehochoua ben Lévi dit : en deux fois, mais pas en deux fois deux fois. Et Rabbi Yo’hanan dit : en deux fois, et même en deux fois deux fois.
הקטיר קומצה פעמים כשרה: אמר רבי יהושע בן לוי פעמים ולא פעמי פעמים ור' יוחנן אמר פעמים ואפילו פעמי פעמים
Qu’est-ce qui les sépare ? Rabbi Zeïra dit : ce qui les sépare, c’est [la question de savoir] s’il existe une poignée de moins de deux kezayit, et s’il existe un fait de faire fumer de moins d’un kezayit.
מאי בינייהו א"ר זירא יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחותה מכזית איכא בינייהו
Rabbi Yehochoua ben Lévi estime qu’il n’y a pas de poignée de moins de deux kezayit, ni de fumigation de moins d’un kezayit ; et Rabbi Yo’hanan estime qu’il y a une poignée de moins de deux kezayit et une fumigation de moins d’un kezayit.
ריב"ל סבר אין קומץ פחות משני זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית ורבי יוחנן סבר יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחותה מכזית:
Il a été dit : à partir de quand la poignée permet-elle de manger les restes ? Rabbi ’Hanina dit : dès que le feu s’en est emparé. Rabbi Yo’hanan dit : dès que le feu l’a embrasée dans sa majeure partie.
איתמר קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה רבי חנינא אומר משמשלה בו את האור רבי יוחנן אמר משתצית בו את האור ברובו
Rav Yehouda dit à Rabba bar Rav Its’hak : je vais t’expliquer la raison de Rabbi Yo’hanan : le verset dit : « Et voici que la fumée de la terre montait comme la fumée d’une fournaise » (Gn 19, 28) : une fournaise ne fait monter de la fumée que lorsque le feu l’a embrasée dans sa majeure partie.
אמר ליה רב יהודה לרבה בר רב יצחק אסברה לך טעמא דר' יוחנן אמר קרא (בראשית יט, כח) והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן אין כבשן מעלה קיטור עד שתצית האור ברובו
Ravin bar Rav Ada dit à Rava : tes disciples disent que Rav Amram a dit : on a enseigné : je n’ai que les choses dont l’usage est d’être offertes la nuit, comme les membres et les graisses, qu’on fait monter et fumer après le coucher du soleil, et qui se consument pendant toute la nuit.
אמר ליה רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידיך אמר רב עמרם תניא אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כגון אברים ופדרים שמעלן ומקטירן מבוא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה כולה
Les choses dont l’usage est d’être offertes le jour, comme la poignée, l’encens, l’encens aromatique, l’offrande des cohanim, l’offrande du cohen oint et l’offrande des libations, qu’on fait monter et fumer après le coucher du soleil ?
דברים שדרכן ליקרב ביום כגון הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים שמעלן ומקטירן מבוא השמש
Mais tu as dit que leur usage est d’être offertes le jour ! — Plutôt : [qu’on fait monter] au coucher du soleil, et qui se consument pendant toute la nuit : d’où [le sait-on] ? Le verset dit : « Voici la loi de l’holocauste » (Lv 6, 2) : il a inclus.
והא אמרת דרכן ליקרב ביום אלא עם בא השמש שמתעכלין והולכין כל הלילה מנין ת"ל (ויקרא ו, ב) זאת תורת העולה ריבה
Mais au coucher du soleil, tu ne trouves pas que le feu l’embrase dans sa majeure partie ! — Il n’y a pas de difficulté : ici, pour que [l’autel] la reçoive ; là, pour permettre [les restes].
והא עם בא השמש לא משכחת לה שתצית האור ברובו לא קשיא כאן לקלוט כאן להתיר
Rabbi Éléazar l’enseigne « après le coucher du soleil », et l’établit pour [des morceaux] qui ont sauté [hors de l’autel]. Et de même, quand Rav Dimi vint, il dit que Rabbi Yannaï [l’établissait] pour [des morceaux] qui ont sauté.
רבי אלעזר מתני לה מבוא השמש ומוקים לה בפוקעין וכן כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי בפוקעין
Et Rabbi Yannaï a-t-il dit cela ? Rabbi Yannaï n’a-t-il pas dit : l’encens aromatique qui a sauté de dessus l’autel, même ses grumeaux, on ne les remet pas ? Et Rav ’Hanina bar Minyoumi a enseigné dans l’école de Rabbi Eliézer ben Yaakov : « que le feu a consumé, l’holocauste sur l’autel » (Lv 6, 3) : tu remets les restes consumés de l’holocauste, et tu ne remets pas les restes consumés de l’encens aromatique. — Retire de là « l’encens aromatique ».
ומי אמר רבי ינאי הכי והא א"ר ינאי קטרת שפקעה מעל גבי המזבח אפילו קרטין שבה אין מחזירין אותן ותני רב חנינא בר מניומי בדבי ר"א בן יעקב (ויקרא ו, ג) אשר תאכל האש את העולה על המזבח עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי קטרת סמי מיכן קטרת
Rabbi Assi dit : quand Rabbi Éléazar approfondissait [le traité des] offrandes, il demandait ainsi : une poignée qu’on a disposée [sur l’autel] et sur laquelle on a disposé le bûcher, qu’en est-il ? Est-ce une manière de faire fumer, ou n’est-ce pas une manière de faire fumer ? La question reste en suspens.
א"ר אסי כי פשיט רבי אלעזר במנחות בעי הכי (בעי ר' אלעזר) קומץ שסידרו וסידר עליו את המערכה מהו דרך הקטרה בכך או אין דרך הקטרה בכך תיקו:
’Hizkiya demanda : des membres qu’on a disposés et sur lesquels on a disposé le bûcher, qu’en est-il ? Le Miséricordieux a dit « sur le bois » : précisément sur le bois ? Ou peut-être, puisqu’un autre verset est écrit : « que le feu a consumé, l’holocauste sur l’autel », s’il veut il fait ainsi, s’il veut il fait ainsi ? La question reste en suspens.
בעי חזקיה אברין שסידרן וסידר עליהן את המערכה מהו על העצים אמר רחמנא דוקא על העצים או דלמא כיון דכתיב קרא אחרינא אשר תאכל האש את העולה על המזבח אי בעי הכי עביד אי בעי הכי עביד תיקו:
Rabbi Its’hak Nap’ha demanda : des membres qu’on a disposés sur les côtés du bûcher, qu’en est-il ? Selon celui qui dit que « sur » [signifie] réellement [sur], ne te pose pas la question,
בעי רבי יצחק נפחא אברין שסידרן בצידי המערכה מהו אליבא דמ"ד על ממש לא תיבעי לך
Original : Menachot 26b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.