Rav ’Hisda a dit : Si l’on a parlé entre un tefilin et l’autre, on prononce à nouveau la bénédiction.
אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך
Mena’hot 36a מנחות
Structure du débat :Baraïta 3
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
S’il a parlé, oui ; s’il n’a pas parlé, non ? Rav ’Hiya fils de Rav Houna n’a-t-il pas envoyé dire au nom de Rabbi Yo’hanan : Sur le tefilin du bras, on dit : Béni… qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné de mettre les tefilin ; sur le tefilin de la tête, on dit : Béni… qui nous a sanctifiés par Ses commandements et nous a ordonné le commandement des tefilin ?
סח אין לא סח לא והא שלח רב חייא בריה דרב הונא משמיה דר' יוחנן על תפילה של יד אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין על תפילין של ראש אומר ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין
Abayé et Rava disent tous deux : S’il n’a pas parlé, il prononce une bénédiction ; s’il a parlé, il en prononce deux.
אביי ורבא דאמרי תרוייהו לא סח מברך אחת סח מברך שתים
On a enseigné : Celui qui parle entre un tefilin et l’autre commet une faute, et pour cela il s’en retourne des rangs de la guerre.
תנא סח בין תפילה לתפילה עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה
On a enseigné : Quand on les met, on met celui du bras et ensuite celui de la tête ; et quand on les retire, on retire celui de la tête et ensuite celui du bras. Il se comprend que, quand on les met, on mette celui du bras et ensuite celui de la tête, car il est écrit : « Tu les attacheras comme signe sur ta main », et ensuite : « ils seront des fronteaux entre tes yeux » (Dt 6, 8).
תנא כשהוא מניח מניח של יד ואחר כך מניח של ראש וכשהוא חולץ חולץ של ראש ואחר כך חולץ של יד בשלמא כשהוא מניח מניח של יד ואח"כ מניח של ראש דכתיב (דברים ו, ח) וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפת בין עיניך
Mais que, quand on les retire, on retire celui de la tête et ensuite celui du bras, d’où le savons-nous ? Rabba a dit : Rav Houna me l’a expliqué : Le verset dit : « ils seront des fronteaux entre tes yeux » : tant qu’ils sont entre tes yeux, qu’ils soient deux.
אלא כשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד מנלן אמר רבה רב הונא אסברא לי אמר קרא והיו לטוטפת בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים
Nos Rabbins ont enseigné : Les tefilin, à partir de quand prononce-t-on la bénédiction sur eux ? Dès le moment où on les met. Comment ? Si quelqu’un se levait tôt pour prendre la route et craignait qu’ils ne se perdent, il les met ; et lorsque leur heure arrive, il les touche et prononce la bénédiction sur eux.
ת"ר תפילין מאימתי מברך עליהן משעת הנחתן כיצד היה משכים לצאת לדרך ומתיירא שמא יאבדו מניחן וכשיגיע זמנן ממשמש בהן ומברך עליהן
Et jusqu’à quand les porte-t-on ? Jusqu’au coucher du soleil. Rabbi Yaakov dit : Jusqu’à ce que les passants disparaissent du marché. Et les Sages disent : Jusqu’à l’heure du sommeil. Et les Sages accordent à Rabbi Yaakov que si on les a retirés pour aller aux toilettes ou pour entrer aux bains et que le soleil s’est couché, on ne les remet plus.
ועד מתי מניחן עד שתשקע החמה רבי יעקב אומר עד שתכלה רגל מן השוק וחכמים אומרים עד זמן שינה ומודים חכמים לר' יעקב שאם חלצן לצאת לבית הכסא או ליכנס לבית המרחץ ושקעה חמה שוב אינו חוזר ומניחן
Rav Na’hman a dit : La halakha est selon Rabbi Yaakov. Rav ’Hisda et Rabba bar Rav Houna priaient avec eux le soir. Certains disent : La halakha n’est pas selon Rabbi Yaakov.
אמר רב נחמן הלכה כרבי יעקב רב חסדא ורבה בר רב הונא מצלו בהו באורתא איכא דאמרי אין הלכה כר' יעקב
Original : Menachot 36a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.