Mais Rav ’Hisda et Rabba bar Rav Houna priaient avec eux le soir ! — Cette version-là diverge.
והא רב חסדא ורבה בר רב הונא מצלו בהו באורתא ההוא פליגא
Mena’hot 36b מנחות
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Et Rabba bar Rav Houna a-t-il dit cela ? Rabba bar Rav Houna n’a-t-il pas dit : S’il y a doute s’il fait nuit ou non, on ne les retire pas et on ne les met pas ; donc s’il fait certainement nuit, on les retire ! — Cela a été dit à propos de la veille de Chabbat.
ומי אמר רבה בר רב הונא הכי והא אמר רבה בר רב הונא ספק חשיכה ספק לא חשיכה לא חולץ ולא מניח הא ודאי חשיכה חולץ התם בערב שבת איתמר
Que pense-t-il ? S’il pense que la nuit est un temps de tefilin, le Chabbat aussi est un temps de tefilin ; s’il pense que le Chabbat n’est pas un temps de tefilin, la nuit non plus n’est pas un temps de tefilin, car c’est du [verset] même dont on exclut le Chabbat qu’on exclut les nuits.
מאי קסבר אי קסבר לילה זמן תפילין שבת נמי זמן תפילין אי קסבר שבת לאו זמן תפילין לילה נמי לאו זמן תפילין דמהיכא דממעטא שבת מהתם ממעטי לילות
Car on a enseigné : « Tu observeras cette loi en son temps, de jours en jours » (Ex 13, 10) : « jours », et non les nuits ; « de jours », et non tous les jours, à l’exclusion des Chabbats et des jours de fête. Ce sont les paroles de Rabbi Yossé le Galiléen. Rabbi Akiva dit : Cette loi n’a été dite que pour Pessa’h seulement.
דתניא (שמות יג, י) ושמרת את החוקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וימים טובים דברי רבי יוסי הגלילי ר"ע אומר לא נאמר חוקה זו אלא לפסח בלבד
— Il le déduit d’où Rabbi Akiva le déduit, car on a enseigné : Rabbi Akiva dit : Pourrait-on penser qu’on met les tefilin les Chabbats et les jours de fête ? L’Écriture dit : « Ce sera un signe sur ta main et des fronteaux entre tes yeux » (Ex 13, 16) : [les jours] qui ont besoin d’un signe, à l’exclusion des Chabbats et des jours de fête, qui sont eux-mêmes un signe.
נפקא ליה מהיכא דנפקא ליה לר' עקיבא דתניא ר' עקיבא אומר יכול יניח אדם תפילין בשבתות ובימים טובים ת"ל (שמות יג, טז) והיה לאות על ידך ולטוטפת בין עיניך מי שצריכין אות יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות
Rabbi Éléazar a dit : Quiconque met les tefilin après le coucher du soleil transgresse un commandement positif ; et Rabbi Yo’hanan a dit : il transgresse un interdit. Dirons-nous qu’ils divergent sur [l’enseignement] de Rabbi Avin au nom de Rabbi Ilaa ? Car Rabbi Avin a dit au nom de Rabbi Ilaa : Partout où il est dit « garde-toi », « de peur que » ou « ne… pas », ce n’est autre qu’un interdit.
אמר ר' אלעזר כל המניח תפילין אחר שקיעת החמה עובר בעשה ור' יוחנן אמר עובר בלאו לימא בר' אבין אמר ר' אילעא קא מיפלגי דאמר ר' אבין אמר ר' אילעא כל מקום שנאמר השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה
L’un admettrait [l’enseignement] de Rabbi Avin et l’autre ne l’admettrait pas ?
דמר אית ליה דר' אבין ומר לית ליה דר' אבין
Non : tout le monde admet [l’enseignement] de Rabbi Avin au nom de Rabbi Ilaa, et ici ils divergent sur ceci : l’un pense qu’un « garde-toi » portant sur un interdit est un interdit, et qu’un « garde-toi » portant sur un commandement positif est un commandement positif ; l’autre pense qu’un « garde-toi » portant sur un commandement positif est aussi un interdit.
לא דכולי עלמא אית להו דרבי אבין אמר ר' אילעא והכא בהא קא מיפלגי מר סבר השמר דלאו לאו והשמר דעשה עשה ומר סבר השמר דעשה נמי לאו
Et Rabbi Éléazar a dit : Si c’est pour les garder, c’est permis. Ravina a dit : J’étais assis devant Rav Achi ; la nuit tomba et il mit ses tefilin. Je lui dis : Le maître les veut-il pour les garder ? Il me dit : Oui. Mais je vis à son attitude que ce n’était pas pour les garder qu’il les voulait. Il pense : C’est la halakha, mais on ne l’enseigne pas ainsi.
ואמר רבי אלעזר ואם לשמרן מותר ואמר רבינא הוה יתיבנא קמיה דרב אשי וחשך והניח תפילין ואמרי ליה לשמרן קא בעי להו מר ואמר לי אין וחזיתיה לדעתיה דלאו לשמרן הוא בעי קסבר הלכה ואין מורין כן
Rabba bar Rav Houna a dit : On est tenu de toucher les tefilin à tout moment, par un raisonnement a fortiori à partir du tsits : si pour le tsits, qui ne comporte qu’une seule mention [du Nom], la Torah a dit : « Il sera sur son front constamment » (Ex 28, 38), afin qu’on n’en détourne pas son attention, à plus forte raison les tefilin, qui comportent de nombreuses mentions [du Nom].
אמר רבה בר רב הונא חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה קל וחומר מציץ ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה והיה על מצחו תמיד שלא תסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה
Nos Rabbins ont enseigné : « ta main », c’est la gauche. Tu dis la gauche ; ou peut-être n’est-ce que la droite ? L’Écriture dit : « Ma main aussi a fondé la terre, et Ma droite a déployé les cieux » (Is 48, 13) ; et il dit : « Sa main, elle la tendit vers le piquet, et sa droite vers le marteau des ouvriers » (Jg 5, 26) ; et il dit : « Pourquoi retires-Tu Ta main et Ta droite ? Du milieu de Ton sein, extermine ! » (Ps 74, 11).
ת"ר ידך זו שמאל אתה אומר שמאל או אינו אלא ימין תלמוד לומר (ישעיהו מח, יג) אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואומר (שופטים ה, כו) ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים ואומר (תהלים עד, יא) למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה
Original : Menachot 36b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.