Structure du débat :Question 1Objection 1Preuve 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Lorsqu’ils divergent, c’est par exemple lorsqu’elle avait la mesure, s’est ratatinée, puis a de nouveau gonflé : l’un pense qu’il y a rejet pour les interdits, et l’autre pense qu’il n’y a pas de rejet pour les interdits.
כי פליגי כגון שהיה בו כשיעור וצמק וחזר ותפח דמר סבר יש דיחוי באיסורא ומר סבר אין דיחוי באיסורא
Et y a-t-il quelqu’un qui dise qu’il y a rejet pour les interdits ? Or nous avons appris dans la Michna : Un œuf de nourriture qu’on a laissé au soleil et qui a diminué, et de même une olive de cadavre, une olive de bête morte, une lentille de reptile, une olive de pigoul, une olive de notar et une olive de graisse interdite : ils sont purs, et l’on n’est pas passible à leur sujet de pigoul, de notar ni de graisse interdite.
ומי איכא למ"ד דיש דיחוי באיסורין והתנן כביצה אוכלין שהניחה בחמה ונתמעטו וכן כזית מן המת כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ וכזית פיגול וכזית נותר וכזית חלב טהורין ואין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וחלב
Si on les a laissés sous la pluie et qu’ils ont gonflé, ils sont impurs, et l’on est passible à leur sujet de pigoul, de notar et de graisse interdite. Réfutation de celui qui dit qu’il y a rejet pour les interdits ! C’est une réfutation.
הניחן בגשמים ותפחו טמאין וחייבין עליהם משום פיגול ונותר וחלב תיובתא למ"ד יש דיחוי באיסורין תיובתא
Cela se comprend si tu dis que nous évaluons selon ce qu’elles étaient, c’est bien. Mais si tu dis [que nous évaluons] selon ce qu’elles sont [maintenant], c’est comme celui qui en donne trop pour les dîmes.
אי אמרת בשלמא לכמות שהן משערינן שפיר אלא אי אמרת כמות שהן הוה ליה מרבה במעשרות
Mais alors, [nous évaluons] selon ce qu’elles étaient ? Dis la fin : [On prélève la terouma] de figues sèches pour des figues [fraîches], selon la mesure.
אלא מאי לכמות שהן אימא סיפא גרוגרות על התאנים במדה
Cela se comprend si tu dis selon ce qu’elles sont [maintenant], c’est bien. Mais si tu dis selon ce qu’elles étaient, c’est en donner trop pour les dîmes !
אי אמרת בשלמא כמות שהן שפיר אלא אי אמרת לכמות שהן מרבה במעשרות הוא
S’il en est ainsi, dis la fin : Rabbi Éléazar, fils de Rabbi Yossé, a dit : Mon père prenait dix figues sèches du séchoir pour quatre-vingt-dix dans le panier. Or si c’est la grande terouma, que font là les dix ?
אי הכי אימא סיפא א"ר אלעזר בר' יוסי אבא היה נוטל עשר גרוגרות שבמקצוע על תשעים שבכלכלה ואי בתרומה גדולה עשר מאי עבידתיה
Plutôt, ici nous traitons de la terouma de la dîme, et c’est Abba Éléazar ben Gomel. Car il est enseigné dans une baraïta : Abba Éléazar ben Gomel dit : « Et votre terouma vous sera comptée » (Nb 18, 27) : l’Écriture parle de deux teroumot, l’une la grande terouma et l’autre la terouma de la dîme.
אלא הכא בתרומת מעשר עסקינן ואבא אלעזר בן גומל הוא דתניא אבא אלעזר בן גומל אומר (במדבר יח, כז) ונחשב לכם תרומתכם בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה גדולה ואחת תרומת מעשר
De même que la grande terouma se prélève par estimation et par la pensée, de même la terouma de la dîme se prélève par estimation
כשם שתרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה כך תרומת מעשר ניטלת באומד
Original : Menachot 54b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.