Pour inclure les boucs pour l’idolâtrie dans l’imposition des mains.
לרבות שעירי עבודת כוכבים לסמיכה
Mena’hot 56a מנחות
Structure du débat :Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
מתקיף לה רבינא תינח לרבי יהודה לרבי שמעון מאי איכא למימר
Mar Zoutra, fils de Rav Mari, dit à Ravina : Selon Rabbi Yehouda aussi, ce qui a été inclus a été inclus, et ce qui n’a pas été inclus n’a pas été inclus.
א"ל מר זוטרא בריה דרב מרי לרבינא לרבי יהודה נמי מאי דאיתרבי איתרבי מאי דלא איתרבי לא איתרבי
Et si tu dis : si le verset ne l’avait pas exclu, j’aurais dit que cela vienne par un modèle [binyan av] ; l’imposition des mains elle-même, que le verset se taise à son sujet et qu’elle vienne par un modèle ! Mais nous ne déduisons pas ce qui est ponctuel de ce qui vaut pour les générations ; ici aussi, nous ne déduisons pas ce qui est ponctuel de ce qui vaut pour les générations.
וכי תימא אי לא מעטיה קרא הוה אמינא תיתי בבנין אב סמיכה גופה לישתוק קרא מיניה ותיתי בבנין אב אלא שעה מדורות לא ילפינן הכא נמי שעה מדורות לא ילפינן
Plutôt : « le » requiert le nord, mais l’abatteur ne se tient pas [nécessairement] au nord.
אלא אותו טעון צפון ואין השוחט עומד בצפון
Cela découle de [l’enseignement] de Rabbi A’haya, car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi A’haya dit : « Il l’abattra sur le côté de l’autel, au nord » (Lv 1, 11) : que vient enseigner l’Écriture ?
מדרבי אחייה נפקא דתניא רבי אחייה אומר (ויקרא א, יא) ושחט אותו על ירך המזבח צפונה מה ת"ל
Puisque nous avons trouvé, pour celui qui reçoit [le sang], qu’il se tient au nord et reçoit au nord, et que s’il se tenait au sud et recevait au nord, c’est disqualifié, on pourrait penser qu’il en est de même pour celui-ci ? L’Écriture enseigne « le » : « le » au nord, mais l’abatteur n’a pas besoin de se tenir au nord.
לפי שמצינו במקבל שעומד בצפון ומקבל בצפון ואם עמד בדרום וקיבל בצפון פסול יכול אף זה כן ת"ל אותו אותו בצפון ולא השוחט צריך להיות עומד בצפון
Plutôt : « le » au nord, mais l’oiseau n’est pas au nord. Il aurait pu te venir à l’esprit de dire que cela vienne par un raisonnement a fortiori à partir du petit bétail : si pour le petit bétail, pour lequel [l’Écriture] n’a pas fixé de cohen, elle a fixé le nord, pour l’oiseau, pour lequel elle a fixé un cohen, n’est-il pas logique qu’elle fixe le nord ?
אלא אותו בצפון ואין בן עוף בצפון סלקא דעתך אמינא ליתי בק"ו מבן צאן ומה בן צאן שלא קבע לו כהן קבע לו צפון בן עוף שקבע לו כהן אינו דין שנקבע לו צפון
Qu’en est-il du petit bétail ? C’est qu’elle a fixé pour lui un ustensile [, le couteau] !
מה לבן צאן שכן קבע לו כלי
Plutôt : « le » au nord, mais l’agneau pascal n’est pas au nord. L’agneau pascal, cela découle de [l’enseignement] de Rabbi Eliézer ben Yaakov.
אלא אותו בצפון ואין פסח בצפון פסח מדר"א בן יעקב נפקא
Car il est enseigné dans une baraïta : Rabbi Eliézer ben Yaakov dit : On pourrait penser que l’agneau pascal requiert le nord, et c’est logique : si pour l’holocauste, pour lequel [l’Écriture] n’a pas fixé de temps pour son abattage, elle a fixé le nord, pour l’agneau pascal, pour lequel elle a fixé un temps pour son abattage, n’est-il pas logique qu’elle fixe le nord ?
דתניא רבי אליעזר בן יעקב אומר יכול יהא הפסח טעון צפון ודין הוא ומה עולה שלא קבע לה זמן בשחיטתה קבע לה צפון פסח שקבע לו זמן לשחיטתו אינו דין שקבע לו צפון
Qu’en est-il de l’holocauste ? C’est qu’il est entièrement [brûlé] !
מה לעולה שכן כליל
[Déduisons-le] du ’hatat ! Qu’en est-il du ’hatat ? C’est qu’il expie pour ceux qui sont passibles de retranchement [karet] !
מחטאת מה לחטאת שכן מכפרת על חייבי כריתות
De l’acham ! Qu’en est-il de l’acham ? C’est qu’il est de sainteté majeure ! Et de tous ensemble aussi : c’est qu’ils sont de sainteté majeure !
מאשם מה לאשם שכן קדשי קדשים מכולהו נמי שכן קדשי קדשים
Plutôt, en réalité, comme nous l’avons dit au début : « le » au nord, mais l’abatteur n’est pas au nord. Et ce qui te pose difficulté, que cela découle de [l’enseignement] de Rabbi A’haya : [l’enseignement] de Rabbi A’haya ne vient pas exclure l’abatteur du nord, mais voici ce qu’il dit : l’abatteur n’est pas au nord, mais celui qui reçoit est au nord.
אלא לעולם כדקאמרינן מעיקרא אותו בצפון ואין השוחט בצפון ודקא קשיא לך מדר' אחייה נפקא דר' אחייה לאו למעוטי שוחט בצפון הוא דאתא אלא הכי קאמר אין השוחט בצפון אבל מקבל בצפון
Celui qui reçoit, cela découle de « il prendra », « il prendra » [par analogie verbale]. Il ne déduit pas de « il prendra », « il prendra ».
מקבל מלקח ולקח נפקא לקח ולקח לא משמע ליה:
Et l’on est passible pour son pétrissage, pour son façonnage et pour sa cuisson : Rav Papa a dit : Celui qui l’a cuite reçoit deux fois la flagellation, l’une pour son façonnage et l’autre pour sa cuisson. Mais tu as dit : de même que la cuisson se distingue en ce qu’elle est une opération particulière et que l’on est passible pour elle séparément !
וחייב על לישתה ועל עריכתה ועל אפייתה: אמר רב פפא אפאה לוקה שתים אחת על עריכתה ואחת על אפייתה והא אמרת מה אפייה מיוחדת שהיא מעשה יחידי וחייבין עליה בפני עצמה
Cela ne pose pas de difficulté : ici, c’est lui qui l’a façonnée et lui qui l’a cuite ; là, c’est son compagnon qui l’a façonnée et la lui a donnée, et il l’a cuite.
לא קשיא הא דעריך הוא ואפה הוא הא דעריך חבריה ויהיב ליה ואפה
Les Sages ont enseigné : Un premier-né saisi par un [excès de] sang, on lui fait une saignée à un endroit où l’on ne lui fait pas de défaut, et on ne lui fait pas de saignée à un endroit où l’on lui fait un défaut ; telles sont les paroles de Rabbi Meïr.
ת"ר בכור שאחזו דם מקיזין אותו את הדם במקום שאין עושין בו מום ואין מקיזין את הדם במקום שעושין בו מום דברי ר"מ
Et les Sages disent : On peut lui faire une saignée même à un endroit où l’on lui fait un défaut, pourvu qu’on ne l’abatte pas [sur la base de ce défaut]. Rabbi Chimon dit :
וחכ"א יקיז אף במקום שעושין בו מום ובלבד שלא ישחוט [על אותו מום] ר"ש אומר
Original : Menachot 56a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.