Il fallait inclure les deux pains, car [ils sont] de la communauté, obligatoires, [ils repoussent] l’impureté, on est passible si on les mange
שתי הלחם הוה ליה לרבויי שכן ציבור חובה טמיא דאכל
Mena’hot 59b מנחות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 2Preuve 2
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
en état de pigoul, [ils repoussent] le Chabbat, ils permettent [la récolte nouvelle], ils requièrent le balancement, [ils ne viennent que de produits de] la Terre,
פיגולא בשבתא מתיר תנופה בארץ
[ils sont liés à] un temps [fixe], [ils viennent de] la récolte nouvelle ; et ceux-ci sont plus nombreux !
בזמן חדש והני נפישן
C’est plus logique [de suivre le mot] « une âme ».
מסתברא נפש:
MICHNA: On est coupable pour l’huile à elle seule et coupable pour l’encens à lui seul. S’il a mis de l’huile sur [l’offrande du pécheur], il l’a rendue invalide ; [s’il a mis] de l’encens, qu’il l’enlève.
מתני׳ וחייב על השמן בפני עצמו וחייב על לבונה בפני עצמה נתן עליה שמן פסלה לבונה ילקטנה
S’il a mis de l’huile sur ses restes, il ne transgresse pas l’interdit. S’il a posé un récipient sur un récipient, il ne l’a pas rendue invalide.
נתן שמן על שיריה אינו עובר בלא תעשה נתן כלי על גבי כלי לא פסלה:
GUEMARA: Nos maîtres ont enseigné : « Il ne mettra pas d’huile dessus » (Lv 5, 11) ; et s’il en a mis, il l’a rendue invalide.
גמ׳ תנו רבנן (ויקרא ה, יא) לא ישים עליהן שמן ואם שם פסל
On pourrait croire : « il ne mettra pas d’encens dessus », et s’il en a mis, il l’a rendue invalide ? L’Écriture dit : « car c’est un sacrifice expiatoire ». On pourrait croire qu’il en est de même pour l’huile ? L’Écriture dit : « c’est ».
יכול לא יתן עליה לבונה ואם נתן פסל תלמוד לומר כי חטאת יכול אף בשמן תלמוד לומר היא
Et qu’as-tu vu pour invalider avec l’huile et valider avec l’encens ? J’invalide avec l’huile, qu’il est impossible de recueillir, et je valide avec l’encens, qu’il est possible de recueillir.
ומה ראית לפסול בשמן ולהכשיר בלבונה פוסל אני בשמן שאי אפשר ללקטו ומכשיר אני בלבונה שאפשר ללוקטה
Rabba bar Rav Houna a demandé à Rabbi Yo’hanan : S’il a mis dessus de l’encens moulu, qu’en est-il ? Est-ce parce qu’il est possible de le recueillir, et celui-ci il n’est pas possible de le recueillir ? Ou bien est-ce parce qu’il n’est pas absorbé, et celui-ci non plus n’est pas absorbé ?
בעא רבה בר רב הונא מרבי יוחנן נתן עליה לבונה שחוקה מהו משום דאפשר ללקטה והא לא אפשר ללקטה או דילמא משום דלא מיבלעא והא נמי לא מיבלעא
Viens et entends : « Et l’encens, qu’il l’enlève. »
תא שמע ולבונה ילקטנה
Peut-être dit-il une [raison] et une autre encore : une, qu’il n’est pas absorbé, et en outre, qu’il l’enlève.
דלמא חדא ועוד קאמר חדא דלא מיבלעא ועוד ילקטנה
Viens et entends : « Je valide avec l’encens, qu’il est possible de recueillir. » Ici aussi, il dit une [raison] et une autre encore.
תא שמע מכשיר אני בלבונה שאפשר ללוקטה הכא נמי חדא ועוד קא אמר
Qu’en est-il donc ? Rav Na’hman bar Yitz’hak a dit : Il est enseigné dans une baraïta : L’offrande de farine du pécheur et l’offrande de farine de jalousie sur lesquelles on a mis de l’encens : on recueille l’encens, et elle est valide. Et si, avant d’avoir recueilli son encens, il a eu à son sujet une intention, soit hors de son temps, soit hors de son lieu, elle est invalide et il n’y a pas de retranchement.
מאי הוי עלה אמר רב נחמן בר יצחק תניא מנחת חוטא ומנחת קנאות שנתן עליה לבונה מלקט את הלבונה וכשרה ואם עד שלא ליקט לבונתה חישב עליה בין חוץ לזמנו בין חוץ למקומו פסול ואין בו כרת
Et si c’est après avoir recueilli son encens qu’il a eu à son sujet une intention hors de son lieu, elle est invalide et il n’y a pas de retranchement ; hors de son temps, elle est pigoul et l’on est passible de retranchement à son sujet.
ואם משליקט לבונתה מחשב עליה חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת
Qu’elle soit donc [considérée comme rejetée] ! Pourquoi l’intention la rend-elle invalide ? Elle est rejetée [puisque l’encens l’avait rendue impropre] ! [N.d.T. : passage difficile ; traduction incertaine.]
ותיהוי פך ואמאי פסלה במחשבה דחוי הוא
Abayé a dit : Le Miséricordieux l’a appelée « sacrifice expiatoire » [et elle ne devient pas impropre par ce qui peut être réparé]. Rava a dit : De qui est cet [enseignement] ? C’est ’Hanan l’Égyptien, qui n’admet pas [la notion de] rejet.
אמר אביי חטאת קרייה רחמנא רבא אמר הא מני חנן המצרי הוא דלית ליה דחויין
Car il est enseigné : ’Hanan l’Égyptien dit : Même si le sang est dans la coupe, il amène son compagnon [le bouc] sans tirage au sort et le lui apparie.
דתניא חנן המצרי אומר אפילו דם בכוס מביא חבירו שלא בהגרלה ומזווג לו
Rav Achi a dit : Tout ce qui est en son pouvoir [de réparer] n’est pas rejeté.
רב אשי אמר כל שבידו לא הוי דחוי
Rav Ada a dit : Il est plus logique [de suivre] Rav Achi, car de qui as-tu entendu qu’il admet [la notion de] rejet ? C’est Rabbi Yehouda, car nous avons appris [dans une michna] : Et Rabbi Yehouda a dit encore : Si le sang a été répandu, le bouc émissaire doit mourir ; si le bouc émissaire est mort, le sang doit être répandu.
אמר רב אדא כוותיה דרב אשי מסתברא דמאן שמעת ליה דאית ליה דחויין רבי יהודה היא דתנן ועוד אמר רבי יהודה נשפך הדם ימות המשתלח מת המשתלח ישפך הדם
Alors que, là où c’est en son pouvoir, il est enseigné : Rabbi Yehouda dit : Il remplissait une coupe du sang mélangé et l’aspergeait d’une seule aspersion en face du soubassement.
ואילו היכא דבידו תניא ר' יהודה אומר כוס היה ממלא מדם התערובות וזרקו זריקה אחת כנגד היסוד
Rav Yitz’hak bar Yossef a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : S’il a mis un peu d’huile sur [la quantité d’]une olive d’offrande de farine, il l’a rendue invalide. Quelle en est la raison ? « Il ne mettra pas » : une quelconque mise ; « sur elle » : [cela ne compte] que s’il y a la mesure [d’une olive].
אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן נתן משהו שמן על גבי כזית מנחה פסל מאי טעמא לא ישים שימה כל דהו עליה עד דאיכא שיעורא
Et Rav Yitz’hak bar Yossef a dit au nom de Rabbi Yo’hanan : S’il a mis [la quantité d’]une olive d’encens sur un peu d’offrande de farine, il l’a rendue invalide. Quelle en est la raison ? Il est écrit « il ne donnera pas » : [cela ne compte] que s’il y a un « don sur elle ».
ואמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן נתן כזית לבונה על גבי משהו מנחה פסל מאי טעמא לא יתן כתיב עד דאיכא נתינה עליה
Original : Menachot 59b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.