car le maître a dit : s’il s’est rasé après [l’offrande de] l’un des trois, il est quitte.
דאמר מר גילח על א' משלשתן יצא
Mena’hot 5a מנחות
On objecta : un acham de lépreux qui a été égorgé à une autre intention, ou dont on n’a pas mis de sang sur les pouces, monte sur l’autel comme holocauste, requiert des libations, et il faut un autre acham pour rendre [le lépreux] apte. C’est une réfutation de Rav !
מיתיבי אשם מצורע שנשחט שלא לשמו או שלא ניתן מדמו ע"ג בהונות ה"ז עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להכשירו תיובתא דרב
Et Rech Lakich a dit : l’offrande de l’omer dont on a prélevé la poignée à une autre intention est valide, mais ses restes ne sont pas mangés tant qu’on n’a pas apporté une autre offrande de l’omer qui les rende permis.
ורשב"ל אמר מנחת העומר שקמצה שלא לשמה כשירה ושיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת ותתירנה
(Ses restes ne sont pas mangés tant qu’on n’a pas apporté une autre offrande de l’omer :) [mais] pour ce qui est d’être offerte, comment peut-elle être offerte ? [Il est écrit :] « de l’abreuvage d’Israël » (Ez 45, 15) : de ce qui est permis à Israël !
(ששיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת) מקרב היכי קרבה (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל
Rav Ada bar Ahava a dit : Rech Lakich pense qu’il n’y a pas de « manque de temps » pour le jour même.
אמר רב אדא בר אהבה קסבר ר"ל אין מחוסר זמן לבו ביום
Rav Ada, fils de Rav Yits’hak, objecta : il y a pour les oiseaux ce qu’il n’y a pas pour les offrandes de farine, et il y a pour les offrandes de farine ce qu’il n’y a pas pour les oiseaux. Il y a pour les oiseaux que les oiseaux viennent en don volontaire de deux [associés] (mais pour les offrandes de farine il est écrit « une âme »),
מתיב רב אדא בריה דרב יצחק יש בעופות שאין במנחות יש במנחות שאין בעופות יש בעופות שהעופות באין בנדבת שנים (אבל מנחות נפש כתיבא)
et [qu’ils servent à] ceux à qui manque l’expiation (l’homme et la femme atteints d’écoulement, l’accouchée et le lépreux),
ומחוסרי כפרה (זב וזבה יולדת ומצורע)
et qu’ils ont été permis hors de leur interdit général dans le domaine sacré, ce qui n’est pas le cas des offrandes de farine.
והותרו מכלל איסורן בקודש משא"כ במנחות
Et il y a pour les offrandes de farine que les offrandes de farine requièrent un récipient, le balancement et la présentation, et qu’elles existent pour la communauté comme pour le particulier, ce qui n’est pas le cas des oiseaux.
ויש במנחות שהמנחות טעונות כלי ותנופה והגשה וישנן בציבור כביחיד מה שאין כן בעופות
Or, s’il en était ainsi, on trouverait aussi parmi les offrandes de farine qu’elles ont été permises hors de leur interdit général dans le domaine sacré, à savoir l’offrande de l’omer !
ואם איתא במנחות נמי משכחת לה דהותרו מכלל איסורן בקודש ומאי ניהו מנחת העומר
Puisqu’il n’y a pas de « manque de temps » pour le jour même, ce n’est pas un interdit.
כיון דאין מחוסר זמן לבו ביום לאו איסורא הוא
Rav Chéchet objecta : s’il a fait passer la mise de l’huile avant la mise du sang, il remplira [sa paume] d’huile et donnera de nouveau l’huile après la mise du sang. [S’il a fait passer] la mise sur les pouces avant la mise des sept [aspersions], il remplira [sa paume] d’huile et fera de nouveau la mise sur les pouces après la mise des sept.
מתיב רב ששת הקדים מתן שמן למתן דם ימלאנו שמן ויחזור ויתן שמן אחר מתן דם מתן בהונות למתן שבע ימלאנו שמן ויחזור ויתן מתן בהונות אחר מתן ז'
Or si tu dis qu’il n’y a pas de « manque de temps » pour le jour même, pourquoi doit-il le donner de nouveau ? Ce qu’il a fait est fait !
ואי אמרת אין מחוסר זמן לבו ביום אמאי יחזור ויתן מאי דעבד עבד
Rav Papa a dit : les lois du lépreux sont différentes, car il est écrit à leur sujet le verbe « être », puisque le verset dit : « Ceci sera la loi du lépreux » (Lv 14, 2) : « sera », elle restera dans son état.
אמר רב פפא שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה דאמר הכתוב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע תהיה בהוייתה תהא
Rav Papa objecta : s’il a fait passer son ’hatat avant son acham, qu’un autre ne remue pas son sang, mais qu’on le laisse perdre sa forme et qu’il sorte au lieu de la combustion.
מתיב רב פפא הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה
Pourquoi Rav Papa objecte-t-il ? N’est-ce pas Rav Papa lui-même qui a dit : les lois du lépreux sont différentes, car il est écrit à leur sujet le verbe « être » ? C’est plutôt ceci qui fait difficulté à Rav Papa : dis que cela vaut pour un service [sacré], mais l’égorgement n’est pas un service. Or s’il n’y a pas de « manque de temps » pour le jour même, qu’un autre remue son sang, qu’on offre l’acham et qu’on offre ensuite le ’hatat !
אמאי קא מותיב רב פפא והא רב פפא הוא דאמר שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה אלא רב פפא הכי קא קשיא ליה אימא ה"מ עבודה שחיטה לאו עבודה היא ואי אין מחוסר זמן לבו ביום יהא אחר ממרס בדמה ולקריב אשם והדר ליקרב חטאת
Rav Papa a donc dit : voici la raison de Rech Lakich : il pense que la lumière à l’orient rend permis [le nouveau grain], comme Rabbi Yo’hanan et Rech Lakich, qui ont dit tous les deux : même au temps où le Temple existe,
אלא אמר רב פפא היינו טעמא דר"ל דקסבר האיר מזרח מתיר דרבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו אפילו בזמן שבית המקדש קיים
Original : Menachot 5a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.