qu’en est-il des mélanges interdits ? C’est que leur commandement est ainsi.
מה לכלאים שמצותו בכך
Mena’hot 6a מנחות
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rav Chicha, fils de Rav Idi, a dit : parce qu’on peut dire : que le raisonnement recommence et qu’on le déduise par le dénominateur commun. Qu’en est-il du pincement ? C’est que sa sainteté l’interdit. La graisse et le sang le prouvent.
רב שישא בריה דרב אידי אמר משום דאיכא למימר ליהדר דינא ותיתי במה הצד מה למליקה שכן קדושתה אוסרתה חלב ודם יוכיחו
Qu’en est-il de la graisse et du sang ? C’est qu’ils proviennent d’un ensemble permis. Le pincement le prouve.
מה לחלב ודם שכן באים מכלל היתר מליקה תוכיח
Le raisonnement est revenu [à son point de départ] : l’aspect de l’un n’est pas comme l’aspect de l’autre, et l’aspect de l’autre n’est pas comme l’aspect de l’un ; leur dénominateur commun est qu’ils sont interdits au profane et permis au Très-Haut ; moi aussi j’apporterai l’animal tréfa : bien qu’il soit interdit au profane, il sera permis au Très-Haut. [On réfute :] qu’en est-il de leur dénominateur commun ? C’est que leur commandement est ainsi.
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאסורין להדיוט ומותרין לגבוה אף אני אביא טרפה אף על פי שאסורה להדיוט תהא מותרת לגבוה מה להצד השוה שבהן שכן מצותה בכך
Rav Achi a plutôt dit : parce qu’on peut dire que le raisonnement est réfuté dès son point de départ. D’où le tires-tu ? De l’animal atteint d’un défaut.
אלא אמר רב אשי משום דאיכא למימר מעיקרא דדינא פרכא מהיכא קא מייתית לה מבעל מום
Qu’en est-il de l’animal atteint d’un défaut ? C’est que [l’Écriture] a rendu à son sujet ceux qui offrent semblables à ce qui est offert.
מה לבעל מום שכן עשה בו מקריבין כקריבין
Rav A’ha l’Ancien dit à Rav Achi : que l’animal né par césarienne le prouve : [l’Écriture] n’a pas rendu à son sujet ceux qui offrent semblables à ce qui est offert, il est permis au profane et interdit au Très-Haut.
אמר ליה רב אחא סבא לרב אשי יוצא דופן יוכיח שלא עשה בו מקריבין כקריבין ומותר להדיוט ואסור לגבוה
Qu’en est-il de l’animal né par césarienne ? C’est qu’il n’est pas sanctifié comme premier-né.
מה ליוצא דופן שכן אינו קדוש בבכורה
Que l’animal atteint d’un défaut le prouve. Qu’en est-il de l’animal atteint d’un défaut ? C’est que [l’Écriture] a rendu à son sujet ceux qui offrent semblables à ce qui est offert. Que l’animal né par césarienne le prouve.
בעל מום יוכיח מה לבעל מום שכן עשה בו מקריבין כקריבין יוצא דופן יוכיח
Le raisonnement est revenu [à son point de départ] : l’aspect de l’un n’est pas comme l’aspect de l’autre, et l’aspect de l’autre n’est pas comme l’aspect de l’un ; leur dénominateur commun est qu’ils sont permis au profane et interdits au Très-Haut ; à plus forte raison l’animal tréfa, qui est interdit au profane, sera interdit au Très-Haut.
וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שמותרים להדיוט ואסורים לגבוה וכ"ש טרפה שאסורה להדיוט תהא אסורה לגבוה
Qu’en est-il de leur dénominateur commun ? C’est qu’ils n’ont pas été permis hors de leur interdit général. Diras-tu de même de l’animal tréfa, qui a été permis hors de son interdit général ?
מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו מכללן תאמר בטריפה שהותרה מכללה
Rav A’ha, fils de Rava, dit à Rav Achi : l’animal tréfa qui a été permis hors de son interdit général, qu’est-ce ? Si tu dis : le pincement de l’holocauste d’oiseau pour le Très-Haut, l’[oiseau] atteint d’un défaut aussi a été permis pour les oiseaux, [car] la perfection et le sexe mâle sont [requis] pour le bétail, mais il n’y a ni perfection ni sexe mâle [requis] pour les oiseaux.
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי טרפה שהותרה מכללה מאי היא אילימא מליקה דעולת העוף לגבוה בעל מום נמי בעופות אשתרויי אשתרי תמות וזכרות בבהמה ואין תמות וזכרות בעופות
Mais [si tu dis :] le pincement du sacrifice expiatoire d’oiseau pour les cohanim, les cohanim acquièrent [leur part] de la table du Très-Haut.
אלא מליקה דחטאת העוף לכהנים כהנים משולחן גבוה קא זכו
On réfute plutôt ainsi : qu’en est-il de leur dénominateur commun ? C’est que leur défaut est reconnaissable. Diras-tu de même de l’animal tréfa, dont le défaut n’est pas reconnaissable ? C’est pourquoi le verset est nécessaire.
ואלא פריך הכי מה להצד השוה שבהן שכן מומן ניכר תאמר בטריפה שכן אין מומה ניכר מש"ה איצטריך קרא
Et l’animal tréfa est-il déduit d’ici ? Il est déduit de là : « de l’abreuvage d’Israël » (Ez 45, 15) : de ce qui est permis à Israël.
וטריפה מהכא נפקא מהתם נפקא (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל
Il est [aussi] déduit de : « tout ce qui passe sous la houlette » (Lv 27, 32) : à l’exclusion de l’animal tréfa, qui ne passe pas.
(ויקרא כז, כח) מכל אשר יעבור תחת השבט נפקא פרט לטריפה שאינה עוברת
Ils sont [tous] nécessaires. Car si [l’on avait seulement] « de l’abreuvage d’Israël », j’aurais dit : pour exclure le cas où il n’a jamais eu de moment d’aptitude, à l’instar de la orla et des mélanges de la vigne ; mais s’il a eu un moment d’aptitude, dis qu’il soit apte. Le Miséricordieux a écrit : « tout ce qui passe ».
צריכי דאי ממשקה ישראל ה"א למעוטי היכא דלא היתה לה שעת הכושר דומיא דערלה וכלאי הכרם אבל היתה לה שעת הכושר אימא תתכשר כתב רחמנא כל אשר יעבור
Et si le Miséricordieux avait écrit [seulement] « tout ce qui passe », j’aurais dit : pour exclure le cas où il est devenu tréfa puis qu’on l’a consacré, à l’instar de la dîme ; mais si on l’a consacré et qu’à la fin il est devenu tréfa, puisqu’au moment où on l’a consacré il était apte, dis qu’il soit apte. Le Miséricordieux a écrit : « du gros bétail ». Ils sont [donc] nécessaires.
ואי כתב רחמנא כל אשר יעבור הוה אמינא למעוטי היכא דנטרפה ולבסוף הקדישה דומיא דמעשר אבל הקדישה ולבסוף נטרפה דבעידנא דאקדשה הוה חזיא אימא תתכשר כתב רחמנא מן הבקר צריכי:
MICHNA: Aussi bien l’offrande du pécheur que toutes les offrandes de farine dont la poignée a été prélevée par un non-cohen, un endeuillé avant l’enterrement, un impur qui s’est immergé le jour même, celui à qui manquent des vêtements, celui à qui manque l’expiation, celui qui n’a pas lavé ses mains et ses pieds, un incirconcis, un impur, [quelqu’un] assis, debout sur des ustensiles, sur un animal, sur les pieds de son prochain, sont invalides.
מתני׳ אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות שקמצן זר אונן טבול יום מחוסר בגדים מחוסר כיפורים שלא רחץ ידיו ורגליו ערל טמא יושב עומד על גבי כלים על גבי בהמה ע"ג רגלי חבירו פסול
S’il a prélevé la poignée de la main gauche, elle est invalide. Ben Beteira dit : il la remettra et prélèvera de nouveau la poignée de la main droite.
קמץ בשמאל פסול בן בתירא אומר יחזיר ויחזור ויקמוץ בימין
S’il a prélevé la poignée et qu’il lui est monté dans la main un caillou, un grain de sel ou une parcelle d’encens, elle est invalide, car on a dit : la poignée en excès ou en défaut est invalide. Qu’est-ce que l’excès ? S’il l’a prélevée en débordant. Et le défaut ? S’il l’a prélevée du bout des doigts.
קמץ ועלה בידו צרור או גרגר מלח או קורט של לבונה פסול מפני שאמרו הקומץ היתר והחסר פסול ואיזהו היתר שקמצו מבורץ וחסר שקמצו בראשי אצבעותיו:
GUEMARA: Pourquoi enseigner « aussi bien l’offrande du pécheur que toutes les offrandes de farine » ? Qu’il enseigne : toutes les offrandes de farine dont la poignée a été prélevée par un non-cohen ou un endeuillé !
גמ׳ למה לי למתנא אחד מנחת חוטא ואחד כל המנחות ליתני כל המנחות שקמצן זר ואונן
C’est nécessaire selon Rabbi Chimon. Car il est enseigné : Rabbi Chimon dit : il serait logique que l’offrande du pécheur requière de l’huile et de l’encens, afin que le pécheur ne soit pas avantagé ; et pourquoi n’en requiert-elle pas ? Pour que son sacrifice ne soit pas embelli. Et il serait logique que le ’hatat pour la graisse requière des libations,
לר"ש איצטריך דתניא א"ר שמעון בדין הוא שתהא מנחת חוטא טעונה שמן ולבונה שלא יהא חוטא נשכר ומפני מה אינה טעונה שלא יהא קרבנו מהודר ובדין הוא שתהא חטאת חלב טעונה נסכים
Original : Menachot 6a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.