Et Rabbi Éléazar fils de Rabbi Chimon pense comme son père, qui dit : Tout ce qui est destiné à être aspergé est considéré comme aspergé.
ור' אלעזר ברבי שמעון סבר לה כוותיה דאבוה דאמר כל העומד לזרוק כזרוק דמי
Mena’hot 79b מנחות
Structure du débat :Michna 1Baraïta 1Question 1Objection 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Le maître a dit : « S’il y a un autre sacrifice, qu’on les offre avec lui. » Mais Rav ’Hisda a dit : De l’huile qu’on a mise à part pour telle offrande est invalide pour une autre offrande ! Rabbi Yannaï dit : Le cœur du tribunal stipule à leur sujet : s’ils sont nécessaires, ils sont nécessaires ; sinon, qu’ils soient pour un autre sacrifice.
אמר מר אם יש זבח אחר יקרבו עמו והא אמר רב חסדא שמן שהפרישו לשום מנחה זה פסול לשום מנחה אחרת אמר רבי ינאי לב בית דין מתנה עליהם אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו לזבח אחר
S’il en est ainsi, pour l’huile aussi ! – L’huile fait partie du corps même de l’offrande.
אי הכי שמן נמי שמן גופה דמנחה הוא
Qu’on stipule alors à leur sujet qu’elles deviennent profanes ! – C’est une mesure préventive, de peur qu’on dise : on fait passer [une chose] d’un ustensile de service au profane.
וליתנו עליהן דניפקו לחולין גזירה שמא יאמרו מוציאין מכלי שרת לחול
Maintenant aussi, [qu’on prenne] une mesure préventive, de peur qu’on dise : des libations qu’on a mises à part pour tel sacrifice sont valides pour un autre sacrifice !
השתא נמי גזירה שמא יאמרו נסכים שהפרישן לשום זבח זה כשרין לשום זבח אחר
Matitia ben Yehouda a enseigné : Par exemple, s’il y avait un sacrifice abattu à ce moment-là.
התני מתתיה בן יהודה כגון שהיה זבח זבוח באותה שעה
Mais s’il n’y avait pas de sacrifice abattu à ce moment-là, qu’en est-il ? Elles deviennent invalides en passant la nuit ? Au lieu d’enseigner à la fin : « sinon, elles deviennent invalides en passant la nuit », qu’il distingue dans le cas même et enseigne : En quoi ces paroles sont-elles dites ? Quand il y avait un sacrifice abattu à ce moment-là ; mais s’il n’y avait pas de sacrifice abattu à ce moment-là, non !
אבל אין זבח זבוח באותה שעה מאי נפסל בלינה אדתני סיפא אם לאו יפסלו בלינה ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים שהיתה זבח זבוח באותה שעה אבל אין זבח זבוח באותה שעה לא
C’est bien ce qu’il dit : En quoi ces paroles sont-elles dites ? Quand il y avait un sacrifice abattu à ce moment-là ; mais s’il n’y avait pas de sacrifice abattu à ce moment-là, elles sont devenues comme celles qui sont devenues invalides en passant la nuit, et elles sont invalides.
הכי נמי קא אמר במה דברים אמורים שהיה זבח זבוח באותה שעה אבל אין זבח זבוח באותה שעה נעשה כמי שנפסלו בלינה ופסולין
Et Rabbi Chimon (ben Éléazar) admet-il que le cœur du tribunal stipule à leur sujet ?
ומי אית ליה לרבי שמעון (בן אלעזר) לב בית דין מתנה עליהן
Mais Rav Idi bar Avin a dit au nom de Rav ’Amram, au nom de Rabbi Its’hak, au nom de Rabbi Yo’hanan : Les [agneaux] perpétuels dont la communauté n’a pas eu besoin, selon Rabbi Chimon, on ne les rachète pas [tant qu’ils sont] sans défaut ; selon les Sages, on les rachète sans défaut.
והא אמר רב אידי בר אבין אמר רב עמרם אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן תמידין שלא הוצרכו לציבור לדברי רבי שמעון אין נפדין תמימים לדברי חכמים נפדין תמימים
Là-bas, c’est différent, car il existe pour eux une solution par la pâture.
שאני התם דאית להו תקנתא ברעייה:
MICHNA: Le petit du sacrifice de reconnaissance et son échange, ou [le cas où] il a mis à part un sacrifice de reconnaissance, qu’il s’est perdu et qu’il en a mis à part un autre à sa place, ne requièrent pas de pain, comme il est dit : « Et il présentera avec le sacrifice de reconnaissance » (Lv 7, 12) : le sacrifice de reconnaissance requiert du pain, mais ni son petit, ni son remplaçant, ni son échange ne requièrent de pain.
מתני׳ ולד תודה ותמורתה הפריש תודה ואבדה והפריש אחרת תחתיה אינה טעונה לחם שנאמר (ויקרא ז, יב) והקריב על זבח התודה התודה טעונה לחם ולא ולדה ולא חילופה ולא תמורתה טעונין לחם:
GUEMARA: Les Rabbanan ont enseigné : Que dit [le verset] : « il offrira la reconnaissance » (« Si c’est en reconnaissance qu’il l’offre ») ? D’où [sait-on, pour] celui qui a mis à part son sacrifice de reconnaissance, qu’il s’est perdu et qu’il en a mis à part un autre à sa place, puis que le premier a été retrouvé et que les deux sont là, d’où [sait-on] qu’il offre celui qu’il veut, avec son pain ? Le verset dit : « il offrira la reconnaissance ».
גמ׳ תנו רבנן מהו אומר תודה יקריב (אם על תודה יקריב) מנין למפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות מנין שאיזה מהן שירצה יקריב ולחמה עמה תלמוד לומר התודה יקריב
On pourrait croire que le second requiert [aussi] du pain ; le verset dit : « il l’offrira » – un, et non deux. Après que l’Écriture a inclus et restreint, d’où [sait-on qu’il faut] inclure les petits, les remplaçants et les échanges pour l’offrande ? Le verset dit : « Si c’est en reconnaissance » (Lv 7, 12). On pourrait croire qu’ils requièrent du pain ; le verset dit : « Et il présentera avec le sacrifice de reconnaissance » : le sacrifice de reconnaissance requiert du pain, mais ni son petit, ni son remplaçant, ni son échange ne requièrent de pain.
יכול שתהא שניה טעונה לחם תלמוד לומר יקריבנו אחד ולא שנים אחר שריבה הכתוב ומיעט מנין לרבות ולדות וחליפות ותמורות להקרבה תלמוד לומר (ויקרא ז, יב) אם על תודה יכול יהו טעונות לחם תלמוד לאמר והקריב על זבח התודה תודה טעונה לחם ולא ולדה ולא חילופה ולא תמורתה טעונין לחם
Rav ’Hanina envoya [dire] au nom de Rabbi Yo’hanan : On ne l’a enseigné qu’après l’expiation ; mais avant l’expiation, ils requièrent du pain.
שלח רב חנינא משמיה דרבי יוחנן לא שנו אלא לאחר כפרה אבל לפני כפרה טעונין לחם
Rav ’Amram s’interrogeait : sur quoi [porte cette remarque] ? Si l’on dit : sur le remplaçant d’un sacrifice de reconnaissance obligatoire, que ce soit avant l’expiation, nous l’avons [déjà] appris, ou après l’expiation, nous l’avons [déjà] appris !
הוי בה רב עמרם אהייא אילימא אחליפי תודת חובה אי לפני כפרה תנינא אי לאחר כפרה תנינא
Original : Menachot 79b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.