Structure du débat :Michna 1Question 1Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
Rabbi Eliézer dit : On pourrait penser que si des zavim et des lépreux se sont pressés et sont entrés dans le parvis lors d’un Pessa’h offert en état d’impureté, ils seraient coupables ; le verset dit : « Qu’on renvoie du camp tout lépreux, tout zav et tout impur par un mort » (Nb 5, 2) : quand les impurs par un mort sont renvoyés, les zavim et les lépreux sont renvoyés ;
רבי אליעזר אומר יכול דחקו זבין ומצורעין ונכנסו לעזרה בפסח הבא בטומאה יכול יהו חייבין תלמוד לומר (במדבר ה, ב) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש בשעה שטמאי מתים משתלחין זבין ומצורעין משתלחין
MICHNA: Pour les deux pains comme pour le pain de proposition, le pétrissage et le façonnage se font à l’extérieur, la cuisson à l’intérieur, et ils ne repoussent pas le Chabbat. Rabbi Yehouda dit : Toute leur préparation se fait à l’intérieur. Rabbi Chimon dit : Prends toujours l’habitude de dire : les deux pains et le pain de proposition sont valides [s’ils sont faits] dans le parvis, et valides [s’ils sont faits] à Beit Pagui.
מתני׳ אחת שתי הלחם ואחת לחם הפנים לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ואינן דוחות את השבת רבי יהודה אומר כל מעשיהם בפנים רבי שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות בבית פאגי:
« Le pétrissage et le façonnage se font à l’extérieur » — il en ressort que la mesure des matières sèches n’a pas été consacrée ; « et la cuisson à l’intérieur » — il en ressort que la mesure des matières sèches a été consacrée ! Rabba dit : Un homme dur, dur comme le fer, a soulevé cette difficulté ; et qui est-ce ? Rav Chechet.
לישתן ועריכתן בחוץ אלמא מדת יבש לא נתקדשה ואפייתן בפנים אלמא מדת יבש נתקדשה אמר רבה הקשה אדם קשה שהוא קשה כברזל ומנו רב ששת
Mais s’il y a une difficulté, la voici : « et la cuisson à l’intérieur » — il en ressort que le four consacre ; « et ils ne repoussent pas le Chabbat » — [le pain cuit la veille] serait invalidé par le séjour de la nuit ! Rava dit : Un homme dur, dur comme le fer, a soulevé cette difficulté ; et qui est-ce ? Rav Chechet.
אלא אי קשיא הא קשיא ואפייתן בפנים אלמא תנור מקדש ואין דוחות את השבת איפסלה בלינה (אלא) אמר רבא הקשה אדם קשה שהוא קשה כברזל ומנו רב ששת
Mais ce [propos] de Rav Achi est une erreur. Quoi que tu en penses : si la cuisson requiert des gens diligents, le pétrissage et le façonnage aussi requièrent des gens diligents ; et si le pétrissage et le façonnage ne requièrent pas de gens diligents, la cuisson non plus ne requiert pas de gens diligents. Le [propos] de Rav Achi est donc une erreur.
והא דרב אשי ברותא היא מה נפשך אי אפייה בעינן זריזין לישה ועריכה נמי [בעינן] זריזין ואי לישה [ועריכה] לא בעינן זריזין אפייה נמי לא בעינן זריזין אלא דרב אשי ברותא היא:
« Rabbi Yehouda dit : Toute leur préparation se fait à l’intérieur, etc. » Rabbi Abbahou bar Kahana dit : Tous deux ont interprété un même verset : « C’est [un usage] profane ; à plus forte raison aujourd’hui sera-t-il consacré par l’ustensile » (1 S 21, 6).
ר' יהודה אומר כל מעשיהן בפנים [וכו']: אמר רבי אבהו בר כהנא ושניהן מקרא אחד דרשו (שמואל א כא, ו) והוא דרך חול אף כי היום יקדש בכלי
Rabbi Yehouda pense que [David] les trouva un jour de semaine en train de le cuire ; il leur dit : Vous le cuisez comme une chose profane ? À plus forte raison, aujourd’hui il sera consacré par l’ustensile, et il sera invalidé par le séjour de la nuit !
רבי יהודה סבר בחול אשכחינהו דקא אפו ליה אמר להו דרך חול קא אפיתו ליה אף כי היום יקדש בכלי איפסיל ליה בלינה
Rabbi Chimon pense qu’il les trouva le Chabbat en train de le cuire ; il leur dit : Ne pouviez-vous pas le faire comme une chose profane ? Est-ce donc le four qui consacre ? C’est la table qui consacre !
רבי שמעון סבר בשבת אשכחינהו דקא אפו ליה אמר להו לא דרך חול בעיתו למיעבדיה מידי תנור מקדש שלחן הוא דמקדש
Mais peux-tu dire qu’il les trouva au moment de la cuisson ? Il est écrit : « Le cohen lui donna [du pain] saint, car il n’y avait là d’autre pain que le pain de proposition, retiré de devant l’Éternel » (1 S 21, 7) !
ומי מצית אמרת דבשעת אפייה אשכחינהו והכתיב (שמואל א כא, ז) ויתן לו הכהן קודש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה'
Que signifie donc « c’est un usage profane », qu’il leur dit ? Voici ce qu’ils lui dirent : Il n’y a pas de pain, sinon le pain de proposition retiré de devant l’Éternel.
אלא מאי דרך חול דקא אמר להו הכי קא אמרו ליה ליכא לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני ה'
Il leur dit : Inutile de parler de celui-ci, qui, puisqu’il est sorti [du domaine] du détournement des choses saintes, est profane ; mais même l’autre, qui aujourd’hui est consacré par l’ustensile, donnez-le-lui pour qu’il mange,
אמר להו לא מיבעיא האי דכיון דנפק ליה ממעילה דרך חול הוא אלא אפילו האיך נמי דהיום יקדש בכלי הבו ליה דליכול
Original : Menachot 95b sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.