On objecta : Elle avait dans le four une sorte de ruche, et elle ressemblait à une sorte de tablette carrée ! — Dis : et son ouverture ressemblait à une sorte de tablette carrée.
מיתיבי כמין כוורת היה לה בתנור ודומה כמין טבלא מרובעת אימא ופיה דומה כמין טבלא מרובעת
Il est enseigné conformément à celui qui dit : comme un bateau qui se balance, comme il est enseigné : Il y avait là quatre supports d’or, fendus à leurs extrémités comme des fourches, avec lesquels on soutenait le pain, qui ressemblait à une sorte de bateau qui se balance.
תניא כמאן דאמר כמין ספינה רוקדת דתניא ארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן כמין דקרנין היו שסומכין בהן את הלחם שהוא דומה כמין ספינה רוקדת
Ils se sont demandé : le pain de proposition est-il invalidé pendant les déplacements, ou n’est-il pas invalidé pendant les déplacements ? Rabbi Yo’hanan et Rabbi Yehochoua ben Lévi : l’un dit qu’il est invalidé, et l’autre dit qu’il n’est pas invalidé.
איבעיא להו לחם הפנים נפסל במסעות או אינו נפסל במסעות רבי יוחנן ורבי יהושע בן לוי חד אמר נפסל וחד אמר אינו נפסל
Celui qui dit qu’il est invalidé [s’appuie sur ce] qui est écrit : « Comme ils campent, ainsi ils partiront » (Nb 2, 17) : de même qu’à l’arrêt il est invalidé par la sortie [de son enceinte], de même pendant le déplacement il est invalidé par la sortie.
מאן דאמר נפסל דכתיב (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו נפסל ביוצא
Et l’autre aussi ? N’est-il pas écrit : « Comme ils campent, ainsi ils partiront » ? — Dans l’autre sens : de même qu’à l’arrêt, quand il ne sort pas de sa place, il n’est pas invalidé, de même pendant le déplacement, quand il ne sort pas de sa place, il n’est pas invalidé.
ואידך נמי הא כתיב (במדבר ב, יז) כאשר יחנו כן יסעו לאידך גיסא מה בחנייתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל אף בנסיעתו כי לא יצא ממקומו לא מיפסיל
Et l’autre aussi ? N’est-il pas écrit : « Et le pain perpétuel sera sur elle » ? — Mais quand Rav Dimi vint, il dit : Pour [le pain] disposé [sur la table], tous s’accordent ; ils ne diffèrent qu’au sujet de [celui qui a été] retiré.
ואידך נמי הא כתיב ולחם התמיד עליו יהיה אלא כי אתא רב דימי אמר במסודר דכולי עלמא לא פליגי אלא כי פליגי במסולק
Celui qui dit qu’il est invalidé [s’appuie sur ce] qui est écrit : « Comme ils campent, ainsi ils partiront » : de même qu’à l’arrêt il est invalidé par la sortie, de même pendant le déplacement il est invalidé par la sortie.
מאן דאמר נפסל דכתיב כאשר יחנו כן יסעו מה בחנייתו נפסל ביוצא אף בנסיעתו מיפסל ביוצא
Celui qui dit qu’il n’est pas invalidé [s’appuie sur ce] qui est écrit : « Et la Tente d’assignation partira » (Nb 2, 17) : bien qu’elle soit en marche, c’est [encore] la Tente d’assignation.
למאן דאמר אינו נפסל דכתיב (במדבר ב, יז) ונסע אהל מועד אף על פי שנסע אהל מועד הוא
Et l’autre aussi ? N’est-il pas écrit : « Comme ils campent, ainsi ils partiront » ? — Dans l’autre sens : de même qu’à l’arrêt, quand on ne le fait pas sortir, il n’est pas invalidé, de même pendant le déplacement, quand on ne le fait pas sortir, il n’est pas invalidé.
ואידך נמי הכתיב כאשר יחנו כן יסעו לאידך גיסא מה בחנייתו כי לא מפיק ליה לא מיפסיל אף בנסיעתו כי לא מפיק ליה לא מיפסיל
On objecta : Au moment du démontage pour les déplacements, les choses saintes sont invalidées par la sortie, et les zavim et les lépreux sont renvoyés hors de leurs enceintes. N’est-ce pas même le pain de proposition ? — Non, sauf le pain de proposition.
מיתיבי בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין ביוצא וזבין ומצורעין משתלחין חוץ למחיצתן מאי לאו אפילו לחם הפנים לא בר מלחם הפנים
Quoi que tu en penses : si « Tente d’assignation » est à prendre au sens précis, [cela vaudrait] même pour les choses saintes ; si « Tente d’assignation » n’est pas à prendre au sens précis, [cela vaudrait] même pour le pain de proposition !
מה נפשך אי אהל מועד דוקא הוא אפילו קדשים נמי אי אהל מועד לאו דוקא הוא אפילו לחם הפנים נמי
Abayé dit : Déduis-en que le démontage pour les déplacements avait lieu de nuit ; car s’il te venait à l’esprit que le démontage n’avait pas lieu de nuit, quand le soulevait-on ? Le matin ; pourquoi alors parler [d’invalidation] par la sortie ? Je déduirais qu’il a été invalidé par le séjour de la nuit !
אמר אביי שמע מינה יש סילוק מסעות בלילה דאי סלקא דעתך אין סילוק מסעות בלילה אימת מדלי לצפרא מאי איריא משום יוצא תיפוק לי דאיפסיל ליה בלינה
C’est évident : il est écrit « pour marcher jour et nuit » (Ex 13, 21) ! — Tu aurais pu dire : ces choses valent là où l’on s’est mis en route de jour ; mais là où l’on ne s’est pas mis en route de jour, on ne pouvait pas se mettre en route de nuit ; il nous apprend [que si].
On objecta : Une fois les rideaux enroulés, il est permis aux zavim et aux lépreux d’y entrer ! Rav Achi dit : Ce n’est pas difficile : l’une est selon Rabbi Eliézer, l’autre selon les Sages, comme il est enseigné :
ורמינהי הוגללו הפרוכת הותרו הזבין ומצורעין ליכנס לשם אמר רב אשי לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן דתניא
Original : Menachot 95a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.