מסוכן הוא ור' יהודה ור' שמעון בגמרא פליגי
Mena’hot 96a מנחות
Structure du débat :Michna 1Question 1
Reconnu automatiquement d’après les formules d’introduction. Les termes et noms soulignés ouvrent une explication.
C’est aussi exact, car il est enseigné : « Rabbi Chimon dit : Prends toujours l’habitude de dire : les deux pains et le pain de proposition sont valides dans le parvis et valides à Beit Pagui. » Déduis-en.
דיקא נמי דקתני ר' שמעון אומר לעולם הוי רגיל לומר שתי הלחם ולחם הפנים כשרות בעזרה וכשרות אבית פאגי שמע מינה:
MICHNA: Pour les galettes du grand prêtre, le pétrissage, le façonnage et la cuisson se font à l’intérieur, et elles repoussent le Chabbat ; leur mouture et leur tamisage ne repoussent pas du tout le Chabbat. Rabbi Akiva dit : Tout travail qu’il est possible de faire la veille du Chabbat ne repousse pas le Chabbat ; et celui qu’il n’est pas possible de faire la veille du Chabbat repousse le Chabbat.
מתני׳ חביתי כהן גדול לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים ודוחות את השבת טחינתן והרקדתן אינו דוחה את השבת כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לעשותה מערב שבת אינה דוחה את השבת ושאי אפשר לה לעשותה מערב שבת דוחה את השבת
Toutes les offrandes de farine comportent des opérations faites dans un ustensile à l’intérieur, et ne comportent pas d’opérations faites dans un ustensile à l’extérieur.
כל המנחות יש בהן מעשה כלי בפנים ואין בהן מעשה כלי בחוץ
Les deux pains : leur longueur est de sept palmes, leur largeur de quatre palmes, et leurs cornes de quatre doigts. Le pain de proposition : sa longueur est de dix palmes, sa largeur de cinq palmes, et ses cornes de sept doigts.
שתי הלחם ארכן שבעה טפחים ורחבן ארבע טפחים וקרנותיה ארבע אצבעות לחם הפנים ארכן עשרה טפחים ורחבן חמישה טפחים וקרנותיו שבע אצבעות
Rabbi Yehouda dit : Pour que tu ne te trompes pas : ZDD YHZ. Ben Zoma dit : « Tu mettras sur la table le pain de proposition devant Moi constamment » (Ex 25, 30) : « pain de faces » — qu’il ait des faces.
ר' יהודה אומר שלא תטעה זד"ד יה"ז בן זומא אומר (שמות כה, יב) ונתתה על השלחן לחם פנים לפני תמיד לחם פנים שיהו לו פנים
La table : sa longueur est de dix [palmes] et sa largeur de cinq ; le pain de proposition : sa longueur est de dix et sa largeur de cinq.
השולחן ארכו עשרה ורחבו חמשה לחם הפנים ארכו עשרה ורחבו חמשה
On place sa longueur dans le sens de la largeur de la table, et on replie deux palmes et demie d’un côté et deux palmes et demie de l’autre ; il se trouve que sa longueur remplit la largeur de la table — selon Rabbi Yehouda.
נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן וכופל טפחיים ומחצה מכאן וטפחיים ומחצה מכאן נמצא ארכו ממלא רחבו של שולחן דברי רבי יהודה
Rabbi Meïr dit : La table : sa longueur est de douze [palmes] et sa largeur de six ; le pain de proposition : sa longueur est de dix et sa largeur de cinq.
ר' מאיר אומר השלחן ארכו י"ב ורחבו ו' לחם הפנים ארכו י' ורחבו ה'
On place sa longueur dans le sens de la largeur de la table, on replie deux palmes d’un côté et deux palmes de l’autre, et il reste deux palmes d’espace au milieu, afin que l’air y circule.
נותן ארכו כנגד רחבו של שולחן כופל טפחיים מכאן וטפחיים מכאן וטפחיים ריוח באמצע כדי שתהא הרוח מנשבת בהם
Abba Chaoul dit : C’est là qu’on plaçait les deux coupes d’encens du pain de proposition. On lui dit : N’est-il pas déjà dit : « Tu mettras sur la rangée de l’encens pur » (Lv 24, 7) ? Il leur dit : N’est-il pas déjà dit : « Et sur lui, la tribu de Manassé » (Nb 2, 20) ?
אבא שאול אומר שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים אמרו לו והרי כבר נאמר (ויקרא כד, ז) ונתת על המערכת לבונה זכה אמר להם הרי כבר נאמר (במדבר ב, כ) ועליו מטה מנשה
Il y avait là quatre supports d’or, fendus à leurs extrémités, avec lesquels on soutenait [le pain] : deux pour une rangée et deux pour l’autre rangée ; et vingt-huit tiges, comme des moitiés de roseau creux : quatorze pour une rangée et quatorze pour l’autre.
וארבעה סניפין של זהב היו שם מפוצלין מראשיהן שהיו סומכין בהם שנים לסדר זה ושנים לסדר זה ועשרים ושמונה קנים כחצי קנה חלול ארבעה עשר לסדר זה וארבעה עשר לסדר זה
Ni la disposition des tiges ni leur retrait ne repoussent le Chabbat ; mais on entre la veille du Chabbat, on les retire et on les pose dans le sens de la longueur de la table.
לא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את השבת אלא נכנס מערב שבת ושומטו ונותנו לארכו של שלחן
Tous les ustensiles qui étaient dans le Temple avaient leur longueur dans le sens de la longueur de la Maison.
כל הכלים שהיו במקדש ארכן לארכו של בית:
GUEMARA: « Toutes les offrandes de farine comportent des opérations faites dans un ustensile à l’intérieur. » On demanda à Rabbi : D’où cela ? Il leur dit : Il est dit : « Il me dit : C’est ici le lieu où les cohanim feront cuire (le sacrifice de culpabilité et le sacrifice expiatoire), où ils cuiront l’offrande, pour ne pas les faire sortir dans le parvis extérieur » (Ez 46, 20).
גמ׳ כל המנחות יש בהן מעשה כלי מבפנים: שאלו את רבי זו מנין אמר להם הרי הוא אומר (יחזקאל מו, כ) ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים (את החטאת ואת האשם) אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה
L’offrande de farine est semblable au sacrifice de culpabilité et au sacrifice expiatoire : de même que le sacrifice de culpabilité et le sacrifice expiatoire requièrent un ustensile, de même l’offrande de farine requiert un ustensile.
מנחה דומיא דאשם וחטאת מה אשם וחטאת טעונין כלי אף מנחה נמי טעונה כלי:
« La table : sa longueur est de dix. »
השולחן ארכו עשרה:
Rabbi Yo’hanan dit : Selon celui qui dit que [les pains] se repliaient de deux palmes et demie, il se trouve que la table consacre jusqu’à quinze palmes en hauteur ; selon celui qui dit qu’ils se repliaient de deux palmes, il se trouve que la table consacre jusqu’à douze palmes en hauteur.
אמר ר' יוחנן לדברי האומר טפחיים ומחצה כופל נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפחים למעלה לדברי האומר טפחיים כופל נמצא שלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה
Mais il y a les tiges ! — Les tiges étaient encastrées [dans le pain].
והאיכא קנים קנים שקועי משקע להו
Pour quelle raison [mettait-on les tiges] ? Pour que le pain ne moisisse pas. Finalement, le pain moisirait [quand même] ! — Elles le soulèvent un peu.
מאי טעמא משום איעפושי לחם סוף סוף קא מיעפש לחם דמגבה ליה פורתא
Mais il y a ce peu ! — Puisqu’il n’atteint pas un palme, on n’en tient pas compte.
והאיכא ההוא פורתא כיון דלא הוי טפח לא חשיב ליה
Mais il y a les coupes ! — Elles étaient posées à l’intérieur du pain, et se tenaient au niveau du pain. Mais il y a les cornes ! — Les cornes, on les recourbait vers l’intérieur du pain, et le pain reposait dessus.
והאיכא בזיכין בגוויה דלחם הוו יתבי ולבהדי לחם הוו קיימי והאיכא קרנות קרנות לגוויה דלחם כייף להו ולחם עלייהו נח ליה
Original : Menachot 96a sur Sefaria, version « Wikisource Talmud Bavli » (Wikisource en hébreu), licence CC BY-SA. L’original est repris sans modification de son contenu, seulement découpé en segments. La traduction française est une œuvre dérivée réalisée automatiquement (modèle Claude) et diffusée sous licence CC BY-SA 4.0.
Original vocalisé (case « Avec voyelles ») : vocalisation de Sefaria, version « William Davidson Edition – Vocalized Aramaic » (Koren), licence CC BY-NC 4.0, alignée sur l’original de ce site.